אכזבה פשוט אכזבה

[ת מ ו ז]

אכזבה פשוט אכזבה

אתמול היה פיגוע באוטובוס בירושלים בקו 18 אחותו של ידיד שלי נהרגה שם. פשוט ניראה כמו נצח נצח שאין לו סוף, כל הרציחות האלה כל האלימות הזאת על חפים משפע שלא חטאו או עשו משהו חוץ מהיותם יהודים. איך אפשר לחיות בצורה כזאת? איך אפשר להמשיך לחיות? כל הזמן נוספים עוד ועוד משפחות לעולם של השכול והאובדן, איך אפשר להרגיש בטוח כאשר כל יום שומעים על עוד פיגוע שהיה. איך ילד יכול לגדול במדינה כזאתי שההורים לא נותנים לא לצאת לשום מקום ואם כן הוא חייב לקחת פאלפוןף וךהתקשר כל חיצ שעה שהוא בסדר. למה לא יכולה להיות מציאות אחרת כאשר המציאות היום היא שהמוות מסתובב מסביב לרואשינו, ליקרינו, לחבירנו איך אפשר? תמוז

 

[mariana]

קודם כל משתתפת בצערך../images/Emo16.gif

את צודקת המצב בלתי נסבל במדינה שלנו אבל אני בטוחה שלכל דבר יש סוף ואני רואה סוף שאנחנו בסופו של דבר ננצח, אנחנו חייבים לנצח כדי להראות מי הטוב כאן

 

[samc]

בלתי נסבל?

יש הרבה מקומות בעולם שהמצב גרוע יותר. אבל -לא שמעתם על מליון איש שנרצחו ב-קונגו. ועל 8 שנים מלחמת עירק-אירן כמעט לא שמענו. אנחנו חיים בשלולית שלנו. בבועה הקטנה.