אכזבה מחברה...

[הילית*]

אכזבה מחברה...

חברה מהעבודה שסיפרה לי הכל כולל דברים מאוד אישיים ובבת אחת שינתה את היחס לחלוטין. ניסיתי כמה פעמים להבין מה קרה ללא הצלחה. אני יודעת שהיא עוברת תקופה קשה אבל רק אלי היא שינתה את היחס. היום כשניסיתי לדבר איתה שוב היא תקפה אותי בדברים שנורא פגעו בי...אני בן אדם מאוד רגשן ולוקחת את הדברים נורא ללב. לא יודעת איך להמשיך להתמודד עם המצב. הדברים קשורים לקנאה ולדברים שהבוס שלי אמר לה וכאילו קשורים בי בלי שבעצם אני גרמתי לכך שהבוס שלי יאמר את הדברים...

 

[אתי@]

פעם קרה לי משהו דומה עם חברה טובה

שעבדה איתי. נקרא לה ק´. ק´ ואני היינו קרובות, משוחחות על המון ענינים אישיים, ופתאום היא שינתה את יחסה מהקצה אל הקצה. כמובן שנפגעתי, אבל עשיתי טעות אחת גדולה. התבצרתי בעלבון שלי והחזרתי לה יחס דומה. רק אחרי אולי חודשיים איכשהו יצא לנו לדבר וזה התגלגל לנושא הזה. ואז היא סיפרה לי שמישהי אחרת בעבודה אמרה לה שאני אמרתי עליה (אם יש צורך - תקראי פעמיים...

) כל מיני דברים. למעשה אני לא אמרתי שום דבר מהדברים האלה וזה היה שקר. אם הייתי חושבת קצת, הייתי מבינה שבמקום להתבצר בעלבון עדיף שנדבר, היינו מגלות את השקר הזה, והיינו מרוויחות חודשיים של חברות... הלקח שאני למדתי מהסיפור הזה הוא שתמיד תמיד תמיד צריך לדבר וללבן ענינים

אתי@

 

[הילית*]

מסכימה איתך !

אני טיפוס שלא אוהב להשאיר דברים בבטן. מה שמפריע לי, מעליב אותי, פוגע בי אני אומרת וזאת מתוך הנחה שלפעמים שאנחנו כבני אדם מפרשים דברים אחרת ממה שמתכוונים האחרים. אבל במקרה הזה אני כל הזמן שאלתי מה קרה ולמה היא שינתה את היחס והיא כל פעם אמרה שזו לא אני זה הקשיים שיש לה כשלמעשה לאחרים היא לא שינתה את היחס ואלי כן. עד שאתמול שוב דיברתי איתה. מפריע לי ומאכזב אותי שהיא שומרת את הדברים בבטן כ"כ הרבה זמן. עדיף לדעתי להגיד את הדברים, אפילו במחיר של פיצוץ. הרבה פעמים אנחנו לא שמים לב לדברים שאנחנו אומרים ואולי אם יגידו לנו שלא היינו בסדר אפשר יהיה לתקן. דרך אגב, אני המשכתי להתייחס אליה אותו דבר, לא התבצרתי בעלבון. אבל עם הזמן פחות נכנסתי אליה לחדר, כי הרגשתי חוסר הדדיות.

 

[אתי@]

אולי עדיף שתתני לה את הזמן שלה

לא נראה לי שאם תדברי איתה עוד זה יעזור, במקרה הזה זה יכול להרע - היא תתעצבן ותכעס עוד יותר. קחי את הזמן ובעוד שבוע-שבועיים דברי איתה שוב... אני לא כזאת מומחית, אבל נראה לי שאם תתני לה קצת זמן הכל יעבור, ואם לא - אז לא!!! אנחנו לא יכולים להכריח אף אחד... ואם את מתבעסת - תמיד תדעי שיש לך חברים וירטואליים

אתי@

 

[הילית*]

מתבעסת או לא.....החלטתי לותר

לא שווה שאני אתעצבן מזה יותר מדי. אני חושבת שהייתי יותר מבסדר ואין לי שליטה על פרצי קנאה שלה שנובעים מדברים שהבוס שלי אומר... ונמאס לי לשחק בגן ילדים... ותודה על מה שאת

 

[אתי@]

יופי שאת אופטימית וקחי ../images/Emo25.gif../images/Emo24.gif

 

[fila]

היי הילית

כשקראתי את מה שכתבת חשבתי שאולי זאת חברה שלי כותבת עליי אבל זה לא נשמע לי הגיוני כי אני והיא לא דיברנו בכלל בזמן האחרון. קרה לי אותו סיפור עם חברה מהמשרד אנחנו חברות מאוד טובות כבר יותר משנה קצת אחרי שהתחלנו לעבוד ביחד הכימיה ביננו היתה משהו שלא יאומן.... אפילו בני זוגנו התחברו בסופו של דבר והיינו חברות כאלה שאי אפשר להפריד ביננו.... אני התחתנתי לפני חודשייים בערך והיא ליוותה אותי בהכל כולל הכל נסעתי לירח דבש ורק חשבתי מה להביא לה.. בינתיים היא יצאה לחופשה ארוכה מאוד ואני עדכנתי אותה כל הזמן מה קורה במשרד - הריכולים הרגילים שלנו סיפרתי לה משהו שהיה קשור אליה - משהו שהבוס שלנו אמר עליה ולא הייתי אמורה לספר לה אבל ראיתי שמקום העבודה שלה בסכנה אז רציתי לעזור לה והיא בסופו של דבר השתמשה בזה נגד כי כשהבוס שלי דיבר איתה היאאמרה לו מה שהוא אמר לי. זאת לא היתה הפעם הראשונה שהיא עושה לי קטע כזה- היא מחמיצה עכשיו הרבה זמן בעבודה אז היא מנסה לשמור על המקום שלה אבל לא חשבתי שהיא תעשה את זה על חשבוני בקיצור מאז אנחנו לא מדברות, היא יודעתשאני לא עשיתי לה כלום אבל היא אמרה לחברה משותפת שלנו שהיא לא מתכוונת לנבור בעיניין הזה אני מאוד פגועה - האמת שגם מבעלה שאפילו לא טרח לשאול את בעלי מה קורה? הרי גם הם היו בקשר מאוד טוב

 

[הילית*]

מאוד עצוב... וכן קצת דומה

אם כי מעמדה של אף אחת מאיתנו לא בסכנה (בינתיים...) ודרך אגב גם אניהתחתנתי לאחרונה... למדתי בתקופה האחרונה לקבל דברים בחיים בפרופורציות ולשמוח במה שיש וכמה שפחות לריב וכמה שפחות לפגוע ולהיפגע ולכן אני מרימה ידיים. ההסתכלות הזאת על הדברים נגרמה לי בעקבות אשפוז וניתוח פתאומי שעבר אחי יום לפני החתונה שלי שכל מה שרציתי בעולם באותו יום זה שהוא יצא מזה ושאולי יגיע לחתונה. לא ביקשתי כלום יותר מזה. בסופו של דבר הוא הגיע לכמה שעות וגם הייתה לנו חתונה נפלאה...כך שלמרות שלמדתי את זה בדרך הקשה, למדתי להסתכל על דברים בחיים אחרת ופחות להתעצבן מדברים שוליים ומדברים שקשורים לרווחה, כסף וכיוב...

 

[fila]

קודם כל מזל-טוב!!!

אני שמחה שהיתה לך חתונה נפלאה- גם שלי היתה מקסימה ומוצלחת מאוד זה היה היום המאושר בחיי, ומי שבחרתי שתלווה אותי באותו יום היתה לא אחרת מאשר אותה חברה שכתבתי לך עליה קודם. זה נשמע כמו "הספד"אבל אני באמת כואבת מכל הסיפור הזה וכדרכי,לחשוב לפעמים על הדברים הרעים, אני חוטאת במחשבות שאולי היא לא באמת אהבה את החברות הזאת ביננו כי עובדה שברגע שאני ננעלתי בשתיקה שלי והפסקתי להתקשר אליה היא מצידה לא הרימה טלפון או שאלה בדרך אחרת מה קרה היא פשוט זרמה עם זה כאילו שלא קרה כלום ואני כל ערב משגעת לבעלי את השכל בניסיון להבין -למה? מקווה שאחיך מרגיש כבר יותר טוב....

 

[הילית*]

תודה ! והוא בסדר גמור עכשיו...

 

[רויטל ולירון]

היי הילית, הזכרת לי מקרה דומה

שקרה לי ממש לא מזמן. חברה שהייתי איתה בקשר טוב בתקופת הלימודים והצבא, ולאחר מכן הקשר בננו קצת נותק. כחודשיים לפני החתונה שלי החלטתי לחדש את הקשר, כי רציתי שהיא תבוא לחתונה שלי. אז התקשרתי אליה ודיברנו המון. ואחרי כמה זמן הגעתי אליה הביתה עם הזמנה לחתונה, היא אמרה שבטח שהיא תבוא והכל היה נחמד וטוב. אבל....לחתונה משום מה היא לא הגיעה, לא התקשרה להגיד מזל טוב, ולא הסבירה מה קרה...זה קצת איכזב ויותר אפילו עיצבן, אבל החלטתי לא להתעסק עם זה יותר מדיי, אני סה"כ את שלי עשיתי, ושיהיה לה לבראות.

 

[הילית*]

את היית בסדר גמור

הצעד שחברה שלך נקטה (גם אם קרה משהו באותו יום היא היתה צריכה להתקשר) בעצם סוגר את היחסים בינכם, אולי אפילו לתמיד. במקרים כאלו עדיף להזמין ולא להרגיש שאת היית זאת שסגרה את הדלת... במקרה שלי, אני בטוח זאת שלא סגרה את הדלת. מבחינתי היה נסיון לדבר ולהקשיב...אבל נתקלתי באטימות ולכן אני מעדיפה להרים ידיים. יש מספיק צרות בעולם ואם מכל דבר אנשים יאבדו את הפרופורציות מצבם לא יהיה טוב. וגם אני לא נוטרת טינה ומאחלת לה שיהיה לה טוב ...