אכזבה מהחוגים אצל אריקה

[azaria]

איק זה קרה, נובע מאיך לא קרה אחרת.

אני לא חושבת שהכוונה היתה
"מנהיג" במובן המדיני, אלא שתהיה לו איזו תכונה שתוביל אותו קדימה, לא לדברים ה"רגילים". אדם צריך להיות בעל תכונות אישיות מאוד חזקות כדי להצליח באקדמיה, בין אם זה להנהיג קבוצה, ובין אם להתמקד במחקר לבד. אני חושבת שהכותב התכוון לאותו ילד מחונן שהופך למהנדס במפעל או איש שיווק של חברה (אולי אפילו מרוויה משכורת גבוהה מאוד), ושואל את עצמו: "איך זה קרה לי ?"

איק זה קרה, נובע מאיך לא קרה אחרת.
כלומר, השאלה "איך זה קרה לי" מנסה בעצם לברר משהו אחר. לא איך "זה" קרה, אלא איך זה שלא קרה "משהו אחר". ובשימוש בדוגמאות שלך, המהנדס או איש השיווק המוצלחים ובעלי המשכורת הגבוהה - שלואלים איך קרה לי שאני מהנדס ואיש שיווק. אולם בעצם הם תוהים, או מעוכזבים, או מצטערים על - איך זה שאני לא איש אקדמיה, מנהיג קבוצה, או גנן בדרגה בין לאומית, בהשאלה מדוגמאות אחרות כאן בפורום.

 

[נועה לביא]

שכחתי את

אני לא חושבת שהכוונה היתה
"מנהיג" במובן המדיני, אלא שתהיה לו איזו תכונה שתוביל אותו קדימה, לא לדברים ה"רגילים". אדם צריך להיות בעל תכונות אישיות מאוד חזקות כדי להצליח באקדמיה, בין אם זה להנהיג קבוצה, ובין אם להתמקד במחקר לבד. אני חושבת שהכותב התכוון לאותו ילד מחונן שהופך למהנדס במפעל או איש שיווק של חברה (אולי אפילו מרוויה משכורת גבוהה מאוד), ושואל את עצמו: "איך זה קרה לי ?"

שכחתי את
"בהנתן מוסד מחקרי ללא פוליטיקה"

יש אנשים שדווקא מעדיפים את הדברים ה"רגילים".

 

[עמית לבט]

I'm stuck overseas

אני לא חושבת שהכוונה היתה
"מנהיג" במובן המדיני, אלא שתהיה לו איזו תכונה שתוביל אותו קדימה, לא לדברים ה"רגילים". אדם צריך להיות בעל תכונות אישיות מאוד חזקות כדי להצליח באקדמיה, בין אם זה להנהיג קבוצה, ובין אם להתמקד במחקר לבד. אני חושבת שהכותב התכוון לאותו ילד מחונן שהופך למהנדס במפעל או איש שיווק של חברה (אולי אפילו מרוויה משכורת גבוהה מאוד), ושואל את עצמו: "איך זה קרה לי ?"

I'm stuck overseas

I'll reply in English since I'm stuck overseas with a QWERTY keyboard. Natasha (the Rational) understood me right. I meant that wherever you work, you start off with your bright talent and good education but then as new talented boys continue to flow in your advantage becomes the ability to lead them based on your wisdom and experience. Even in the so called "academic ivory tower" your progress depends on the ability to present, convince, sell your vision and get students and budgets for research. Failing to do so will get you stuck asking yourself "How did this happen to the brightest kid in the neighborhood... at least my mom still sees me this way."​

 

[ציפי ג]

כל מה שאתה אומר בודאי נכון

I'm stuck overseas

I'll reply in English since I'm stuck overseas with a QWERTY keyboard. Natasha (the Rational) understood me right. I meant that wherever you work, you start off with your bright talent and good education but then as new talented boys continue to flow in your advantage becomes the ability to lead them based on your wisdom and experience. Even in the so called "academic ivory tower" your progress depends on the ability to present, convince, sell your vision and get students and budgets for research. Failing to do so will get you stuck asking yourself "How did this happen to the brightest kid in the neighborhood... at least my mom still sees me this way."​

כל מה שאתה אומר בודאי נכון
כשם שהורה שיש לו ילד מחונן מבחינת אינטליגנציה רגשית חברתית כלכלית, אבל הוא לא גדול הדור, צריך/ה לקדם את הילד בתחום השכלי, על מנת שיוכל להפיק מעצמו את המירב, הורה לילד מחונן אינטלקטואלית אבל חסר כל כושר חברתי, חייב/ת לקדם את הילד בתחום זה. ד"א זו שאלה שאני נשאלת על בני בכל מפגש עם מי מאנשי החינוך - איך הילד מבחינה חברתית. וזו שאלה מאוד חשובה בעיני. לא כי אני חושבת שרק החברה חשובה, או שהיא הכי חשובה, אלא כיוון שילד שלא מסוגל להשתלב בחברה (באף חברה באשר היא, לא אחד שבוחר את החברה בה הוא מתנהל) יגדל להיות אדם שיפיק מעצמו מינימום שבמינימום, כי מי שצריך לקבל ממנו יברח ממנו. כמו שאמר חוני המעגל - "או חברותא או מיתותא". אדם ללא חברה, ולו גם הוא מוכשר כחוני המעגל, אינו שווה דבר ועדיף מותו מחייו.​

 

[נועה לביא]

לא חושבת שזה צריך בכלל להיות שיקול

אוי, ונזכרתי בעוד עובדה מעניינת
פתאום התברר לי שכל מיני מבוגרים שאנחנו מכירים, בתור ילדים ונערים הם השתתפו בחוגים של אריקה. ו... איך לומר בעדינות? בתור מבוגרים הם לא מאור הגולה. אז אולי יש כאלה ויש כאלה בכל מיני תחומים אבל פתאום הבנו ש... לא יודעת. מה דעתכם? מישהו מכם ההורים השתתף בילדותו/נעוריו בחוגי אריקה?

לא חושבת שזה צריך בכלל להיות שיקול
רק אם הם נהנים וזה עושה להם טוב (בשקלול, כמובן, אם כמה זה פיזיבילי עבורכם כמשפחה). זה כשלעצמו מועיל. על מה יהיה ומי יהיו בעתיד - הנבואה, יש לומר, ניתנה לשוטים (גם אם הם טובים בלחבר רבי מכר).

 

[בזזזזזזז]

מ.ש.ל. במילים טובות משלי.

לא חושבת שזה צריך בכלל להיות שיקול
רק אם הם נהנים וזה עושה להם טוב (בשקלול, כמובן, אם כמה זה פיזיבילי עבורכם כמשפחה). זה כשלעצמו מועיל. על מה יהיה ומי יהיו בעתיד - הנבואה, יש לומר, ניתנה לשוטים (גם אם הם טובים בלחבר רבי מכר).

מ.ש.ל. במילים טובות משלי.
גמני מכירה מחוננים מבוגרים. לא הצלחתי להגיע למסקנה אחת בהקשר השרשור הזה לגביהם. כן הגעתי למסקנה שחינוך מיוחד למחוננים - כשמו כן הוא - חינוך מיוחד. המונח המטרה והכוונה אינם זהים ואינם קשורים לטיפוח מצויינות (כאן מסכימה עם ההמלצה של אסטבן לקרוא את אבנר זיו). המטרה באבחונים ובחיפוש המסגרת המתאימה הוא לנסות ולהקל על המצוקה שבחריגות. לנסות ולהפוך את החיים היומיומיים לנוחים יותר. וזהו. אם ילד מחונן יהפוך למבוגר שאוהב את עצמו ואוהב את חייו - די לי בכך. יחד עם זאת, מנקודת המבט המערכתית השתלטה הגישה לפיה למערכת יש אינטרס להשקיע במצויינות כי היא תרוויח מכך בעתיד - ומכאן הרצון והנכונות להשקיע בחינוך למחוננים (להבהיר - מחוננים ככל הנראה מצטיינים יותר סטטיסטית - למרות שלא ברור לי לחלוטין הקשר). זה חבל בעיני - כי זה מנחה את המערכת לחפש תשובות למטרות שלה ולא למטרות הילדים הלומדים בה - וזאת בניגוד מסוים לחינוך מיוחד בקצה השני של הקשת (לא בניגוד מוחלט כי גם שם יש למערכת אינטרס להשקיע כדי לחסוך).

 

[Forum User]

גם אנחנו לקחנו סמסטר חופש - וחזרנו

אכזבה מהחוגים אצל אריקה
בכיתה א', בשנה שעברה, היינו ב-2 חוגים ונרשמה הנאה, בעיקר מהמדריכה. מה הבעיה? הם מאוד קשוחים עם השעות, וכשהם מפרסמים את המועדים, הם נוטים לשנות אותם או לשלוח את הדף של החוגים לבחירה כשחלק מהחוגים עדיין לא נקבע להם מועד. הכיתות נמצאות בצריפונים קטנים ומצ'וקמקים אז נכון שמה שחשוב זה הרוח ולא החומר ובכל זאת-- לאנשים שלא גרים מול האוניברסיטה זאת השקעה של אחר צהרים שלם. אנחנו החלטנו לפחות בסמסטר הקרוב, החורפי, להשקיע יותר בחוגים שקרובים לבית. מה אתם אומרים?

גם אנחנו לקחנו סמסטר חופש - וחזרנו
בני מתחיל אחרי החגים שנה שלישית, אחרי שבשנה שעברה הוא לקח הפסקה של סמסטר, כדי לפנות זמן לחברים ופעילויות שליד הבית. אנחנו גרים רחוק מת"א, ועושים שמיניות באוויר כדי להביאו ולהחזירו מהחוג, אבל זה שווה כל רגע. המדריכים שם עולים עשרות מונים על המדריכים בחוגים בפרובינציה שלנו, והתוכנית מצויינת. האמת היא, שבפרובינציה שלנו, כל חוג גורר השקעה של אחר צהריים שלם, כך שבמקרה של המכון רק הנסיעה הלוך ושוב מתארכת. מכיוון שנכווינו קשות מחוגים שהבטיחו וממש לא קיימו ליד הבית, אני ממליצה לך לבדוק היטב בציציות של החוגים. אין דין חוג של 45 דקות כדין חוג של שעה וחצי. כמו כן יש הבדל בין חוג שבו יש 12 ילדים עם מדריך מיומן ומוכשר לבין חוג שבו יש 20 ילדים עם מדריך צעיר, ולעיתים חסר נסיון. לגבי הנוקשות: אנחנו הבהרנו לבננו שאיננו נרשמים מראש לחוג, אלא לקראת סוף אוגוסט התקשרנו למכון, וידאנו אילו חוגים יתקיימו בוודאות באילו שעות, ואז בחרנו מתוך ההיצע.