אך, איזה עולם...

[Nihau]

אך, איזה עולם...

מה לדעתכם יותר מפרך? לכתוב עולם מאפס או לקחת את העולם שלנו (כדה"א) ולשכתב אותו בהתאם לשינויים המ"תיים? לקחת את כדה"א שלנו על כל תהפוכותיו והיסטוריותיו המפותחות - בהחלט נותן עומק היסטורי לעולם, בסיס מצויין לפוליטיקות מסובכות ושלל מקומות ציבעוניים שכל אטלס יכול לספר עליהם. לדוגמא- כל פרק של גולשים בזמן. לבנות לבד עולם נותן את החופש היצירתי לקבוע התפתחות של אנשים וחברות שהם כמונו "רק עם תוספת\שינוי..." לדוגמא- כל ספר פנטזיה ומד"ב שלא עוסקים בכדה"א עצמו. מאיזו רמה של "תוספת\שינוי" כבר צריך לזרוק הכל לפח ולהתחיל מדף נקי? הרי ההיסטוריה שלנו הייתה נראית מאוד שונה אם ברירת המחדל של החברה האנושית הייתה פמיניזם, למשל. או אם צבע עור היה רנדומלי לחלוטין או לחלופין תלוי אורך שעות יום בחודש האחרון של ההריון או משהו מופרך אחר. או אם כל אדם שלישי היה נולד עם יכולת רנדומלית נוספת- בסגנון המוטאציות של מארבל. למשל בדוגמא השלישית שלי- כל אדם שלישי נולד עם יכולת מיוחדת. אז את גילוי ושליטה באש היה עושה "הלפיד האנושי" הראשון את גילוי החשמל הייתה מגלה ה"סופה" הראשונה בניית ארמונות מקרח היה משוש חייו של "איש הקרח" הראשון וכך הלאה. ההיסטוריה לא הייתה מתקדמת באותם צעדים כלל וכלל. כמו שיודע כל מי ששיחק Age of Empires ההיסטוריה האנושית מתבססת על קפיצות של תגליות ויכולות חדשות כאשר כל תגלית מספקת את המשענת ליכולות חדשות שבלעדיהן לא הייתה מתאפשרת התגלית והפיתוח הבא. אז איך בונים לזה עולם?

 

[snift]

2 שאלות = 2 תשובות..

1. מה יותר מפרך? - לדעתי, תלוי בעוצמת השכתוב. לי אישית כנראה יהיה יותר קל לבנות עולם חדש מאשר לשנות את הקיים ולא רק בגלל שאני עצלן. אין לי כח להתחיל לחשב התאמות הסטוריות ולקרוא על הסטוריה שלא מעניינת אותי. לי יותר קל להמציא הסטוריה שמעניינת אותי. אבל זה מאוד אינדיוידואלי. 2. איך בונים לזה עולם? - שתי השיטות שאני התנסתי בהן היו (א) לכתוב את העולם כמו שהוא נראה לי. (ב) לחשוב על בסיס ולתת לשחקנים לקחת אותי למקומות שונים ולחייב אותי, ביחד איתם ועם הרבה השתתפות פעילה מצידם, לפתח את המקום. אישית נראה לי שהדרך השניה עדיפה.

 

[מירטל]

האמת?

העיקרון שלי לבניית עולם למשחק תפקידים הוא :" אני רוצה שישחקו אצלי גיבורים, בשביל גיבורים צריך קונפליקט שהם צריכים לפתור - עכשיו נבנה סביב הקונפליקט הזה עולם". רעיונות כמו " אם ברירת המחדל הייתה פמיניזים" מסבכת את זה בצורה בילתי אפשרית - ויותר חשוב - לא מעניינת ממש למשחק תפקידים.

 

[Nihau]

אכן, אבל...

נתתי את הדוגמא לגבי הפמיניזם כדי להמחיש את גודל ההבדל ששינוי בברירת המחדל האנושית יעשה על ההיסטוריה כפי שאנחנו מכירים אותה. השינוי עליו אני מדברת במשחק שלנו כיום הוא שינוי מהותי לא פחות: לכל אדם יש gift (מתת נשמע סופני) לרובם זה חלש אבל לחלק זה חזק יותר. הgift הללו מתבטאים ביכולות חריגות, בדיוק כמו שמתמטיקאי גאון חריג מהאנושי בהבנת תורת המספרים כך אתלט אולימפי חריג ביכולתו לקפוץ לגובה וכך זה שיכול לנשום מים, להפוך לבלתי נראה, להרים חצי הר, לשמוע זבוב מהצד השני של העולם הם כולם gifted וזה טיבעי בדיוק כמו האתלט והמתמטיקאי. בעולם כזה שמשחר האנושות היה בתוכה כזה טווח של יכולות הרבה דברים בהיסטוריה היו חייבים להשתנות. ישו הלך על המים, יופי. נו אז מה? גם הבן של השכנים יכול לשחק כדורגל על המים והאח הגדול שלו יכול לנשום מים ועושה את פרנסתו בדליית פנינים והנהגת להקת דולפינים מתנדבים להצלת מלחים טובעים בשעת סופות. מה גם ששמעתי שישו פיתח את היכולת רק בגיל 20, מסכן. את רואה את הבעיה? בעולם כזה הרבה מאוד מההיסטוריה הייתה נראית אחרת לגמרי, כולל האגדות- הרקולס הוא לא בן של אל, הוא פשוט gifted חזק במיוחד שעשה עבודת שירות לציבור כדי לכפר על רצח משפחתו- אחרי הכל אף כלא לא היה מחזיק אותו... וכך הלאה. אז לפי מה שאת אמרת gift הוא הקונספט של העולם- עכשיו איך עובדים עם זה? משכתבים את כדה"א או בונים עולם חדש?

 

[מירטל]

האם באמת חובה לשכתב את ...

ההיסטוריה? נו, אז הרקולס לא היה בן של אל, אלא אדם חזק במיוחד שנולד לצערו הרב להורים נחותי דרגה, איך מתרצים את זה? אומרים שהוא בן של אל ( ולכן ראוי לכבוד כזה). ישו הך על המים רק בגיל עשרים? אולי בגלל שהוא היה בן של נגר מנצרת, ועד גיל עשרים הוא לא ראה מיים ולא יכל ללכת עליהם? מה הטעם ביכולות מולדות מרשימות לשליטה ולטיפול במים אם עד גיל עשרים לא ראית יותר מיים מהדלי שאתה סוחב מהבאר כל בוקר? מה הטעם להיות גאון אטלטי אם אתה חי בגטו יהודי בראנסנס ( שמאדיר את יכולת הלמידה)? מה הטעם להיות נואם מצטיין או מתמטיקאי גאון אם נולדת בספרטה? האם באמת חובה לשכתב את ההיסטוריה בשביל זה?

 

[Nihau]

למה שתהיה גזענות על בסיס צבע עור

אם כל אדם שלישי בצבע אחר- באותה אוכלוסיה וללא כל חוקיות נראית לעין? אז הוא חי בנצרת אבל להזכירך את ההליכה ל המים שלו הוא עשה על הכנרת, לא מאוד רחוק משם והליכה על המים הוא יכל לעשות גם במקורו מים פחות מפוקפקים- כמו נחל מזדמן או באר. זה נס לא פחות משקל להציל ילד טובע ע"י ירידה לבאר ומישתו מהמים. למרות שהחבר שלו שיכול ללכת כמו זיקית על קירות היה עושה את זה טוב יותר ומהר יותר... אנשים מייחסים לנס ולמגע אלוהי לדברים שנמצאים מעבר להישג ידם הפשוט. מה שרוחמה השכנה יכולה לעשות עם הכביסה שלה זה לא בדיוק מרשים מספיק בשביל להיות נס. עקרון ה"אין נביא בעירו" מכה כאן חזק מאוד. משהו מוכר לכולם לא יכול להיות נס אמין במיוחד. אלא אם את אומרת שחיים על פני כדה"א זה נס, או אור הבוקר המאיר על פני הוא נס ושאר נסים יומיומיים שכאילה שבסופו של דבר לא עושים כלום חוץ מלתת הרגשה חיובית אופטימית לגבי החיים.

 

[מירטל]

מאותה סיבה שיש את השוביניזם.

מדוע להפלות לרעה מחצית ( או יותר ) מהאוכלוסיה? אבל כנראה שלא הדגשתי מספיק את הנקודה הזו - גם אם לכל אדם שלישי יש את המתת הזו, לא בטוח שהיא תבוא לידי ביטוי בדרך שבה את מתארת אותה - או בכלל.

 

[Nihau]

זה אמור להיות נפוץ כמו הבנה מתמטית

היכולות המיוחדות הללו אמורות להיות נפוצות כמו תפיסה מרחבית, הבנה מתמטית, אתלטיות, גובה, נטייה להשמנה, שיער מתולתל, צבע עור ושאר תכונות מולדות כמותיות (שעובדות על מכלול גנים ולא על גן אחד כמו רגישות ללקטוז)

 

[JuffoWup]

ברצוני להזכירך שאנשים עם הבנה

מתמטית נשרפו לפעמים על המוקד כעובדי שטן ומכשפות. שנאה לא צריכה בסיס הגיוני- זה מטבע האנושי לפחד (fear leads to the dark side) מהשונה ממך.

 

[Fenris]

אני יודע שזה סוטה מהשאלה המקורית

אבל אני חייב לציין שלדעתי, במצב כזה כמו שתיארת לגבי ה-Gifts, היו נוצרים שני מעמדות - אלה עם ואלה בלי, כאשר אלה עם היו משעבדים (או סתם מנצלים לרעה) את אלה בלי. זה טבע האדם, לצערי. תמיד קבוצה שתרגיש עליונה תנצל זאת. כאשר מדובר במתי-מעט, כמו הרקולס או ישו, אז הם עצמם גם מייחסים לכוחות האלה השפעה עליונה (או תחתונה

) ומתנהגים בהתאם.

 

[Nihau]

הנקודה היא שאין אחידות ביכולות

והרבה יותר קשה לגבש שינאה מול משהו כל כך רב גוני מאשר מול גורם משותף אחד. אין לי בעיה עקרונית להוסיף אפלייה על רקע יכולות מיוחדות אבל כאשר לכולם יש את היכולות אבל ברמות משתנות זה מקטין את היכולת לשנוא על בסיס זה. לא בכל מקום בעולם היה שלב של שריפת מכשפות. באירופה בתקופה החשוכה שלה, כן. ימי הביניים והשנאה ושריפת המכשפות וכו היו על בסיס התפתחות הנצרות והרדיפות ותנאי הסביבה המיוחדים.

 

[מירטל]

להיפך :

שנאת השונה היא השנאה שבאמת מאחדת את בני האדם, בצורה הכי אבסורדית, דווקא העובדה שאין קשר בין היכולות השונות מונע את התאחדותם ככוח שולט : אם היה קשר בינהם ( יכולת קסומה?) היה יכול להווצר מצב כמו בקמיע מסמרקנד - השכבה השלטת היא של קוסמים, וילדים צעירים שמגלים יכולות קסומות נלקחים מהוריהם ומחונכים על ידי קוסמים אמיתים. מצד שני, בעולם שבו האחרים הם שונים אחד מהשני, שינאת האחר תהייה בוטה מאוד - כולם ישנאו את האטלט המצטיין, כי הוא שונה, אבל כולם, כולל אותו אתלט מצטיין, ישנאו את המתמטיקאי המצטיין, ואולי השנאה של האתלט תהייה גדולה בהרבה משל שאר חבריו, בכדי להוכיח עד כמה הוא "נורמלי".

 

[איתי גרייף]

לדעתי, לעבוד זה מפרך

אני לא חושב שיש הבדל בין בניית עולם חדש או שינוי עולם קיים - בכל מקרה כמות העבודה היא לפי כמות הפרטים שאתה משקיע בהם, עד כמה אתה מתרכז בדברים מסוימים. האם אתה מסתפק בלהגיד שבארץ מסוימת יש מלך, או שאתה מסביר את ההבדל בין מלוכה אחת למלוכה אחרת? האם אתה מפרט את סדר הירושה, ומזכיר כמה מלכים גדולים מן העבר, או שאתה מסתפק בלכתוב על המלך הנוכחי בלבד? באותו אופן, אני לא חושב שלכתוב על עיר או על עולם זה בהגדרה יותר או פחות מפרך. אפשר לשבת ולבלות זמן ארוך מאוד בשרטוט חייהם ופועלם של 384 אנשים שגרים בכפר קטן בהרים, מערכות היחסים ביניהם והחוויות שעברו עליהם, כך שכאשר הדמויות מגיעות לכפר, כל בית וכל חנות יכולים להיות פתח לחוויה משחקית מעניינת.

 

[NacroMittler]

אבל השאלה היא

האם שווה לעבוד כל כך קשה ולהשקיע כל כך הרבה במקום אחד? מה יקרה כאשר הדמויות יחליטו שזה הזמן לעבור הלאה ויהגרו לכפר אחר? האם תחזור על כל העבודה בכפר נוסף, כאשר סביר להניח שהדמויות לא מיצו אפילו רבע מהדברים שהכנת להם בכפר הקודם? ומה אם הם ימאסו בחיי הכפר הפשוטים ויעברו לעיר הגדולה, בה חיים לא 384 אנשים אלא 2597? אני לא חושב שיש צורך אמיתי לבנות מקום מסויים צורה *כל כך* מפורטת. מספיק להגדיר ברמה הכללית מה הם: - הקשרים החברתיים בעיר ואולי לחשוב על כמה קבוצות חברתיות ויחסי הגומלין בניהן (אוהדי ארסיל זורק הקידונים מהכפר עצמו ואוהדי יריבו השנוא, סולמר, מהכפר השכן). - המקומות מרכזיים העיר כמו הפונדק הגדול ביותר (ואולי אפילו היחיד), הנפחייה והשוק המקומי. - האנשים החשובים והמוכרים בכפר (גיבור מקומי או ספורטאי, למשל). -היחסים עם הכפרים/ערים/ממלכות השכנות. וכן הלאה וכן הלאה. כמובן, היית יכול להגדיר את כל אלה בצורה הרבה יותר טובה אם היית מתיחס לכל אחד ואחד מ-384 תושבי הכפר ומה יחסו כלפי כל אחד מהתושבים האחרים, אבל זה היה לוקח הרבה יותר זמן, דורש הרבה יותר עבודה וחשוב מכל, לדעתי זה לא באמת נחוץ. תמיד אפשר לאלתר.

 

[איתי גרייף]

תמיד אפשר לאלתר

תמיד אפשר לאלתר עולם או עיר, הרפתקה או סיפור, ואפילו דמות או נאפס. השאלה היא לא האם אפשר לאלתר אלא, כמו שאתה שואל, האם שווה לעבוד כל כך קשה ולהשקיע כל כך הרבה? בוא ניקח את הדמות שלך, למשל; אני חושב ששווה להשקיע בה הרבה: בסיפורי רקע, אנקדוטות, ציור או תמונה, וכן הלאה. למה? כי אתה משתמש בה כל הזמן במשחק. אותו הדבר לגבי עולם והמקומות שנמצאים בו. אם אני מריץ קמפיין שנערך לאורכה ורוחבה של יבשת שלמה, אני אשקיע באופן כללי בצורה הגיאוגרפית של היבשת, בעונות השנה, במנהגים ומאכלים באיזורים שונים. אני לא אשקיע בכל עיר וכפר, בגלל שהדמויות לא יימצאו במקום אחד מספיק זמן כדי שזה יהיה שווה את זה. אם באותה יבשת יש 2-3 ערים מאוד גדולות, שחלק גדול מהמערכה נערך גם בהן, אז אותן אני גם אפתח יותר, כנ"ל אם יש בערים הללו נאפס מאוד משמעותי או רובע עירוני שהדמויות גרות בו ומסתובבות בו. שווה להשקיע במקום או בנאפס ביחס ישר לכמה הדמויות משקיעות בו זמן ומאמץ, וכמה הוא מעניין את השחקנים.