אי יכולת להרצות !

NON11

New member
אי יכולת להרצות !

היי לכולם, אני מגמגמת. לפעמים רק מילה פה ושם(עם אנשים שאני מרגישה בנוח איתם) ולפעמים זה מגיע למצב שאני מוותרת על להתחיל את המשפט, כי הגרון כל כך "תקוע" לי! הבעיה הגדולה היא: אני מתחילה ללמוד במכינה בעוד מספר ימים, ויש משהו שמאוווווד מטריד אותי כבר כמה חודשים (מאז שנרשמתי ללימודים), אני אצטרך להרצות! ועוד באנגלית!!! בעברית אני לא יכולה לומר מילה אחת מול קהל - אז באנגלית ??? אני לא יודעת איך לצאת מזה. אולי יעיפו אותי משם בגלל שאני לא יודעת לדבר יפה, בצורה אינטיליגנטית ? ובמקום זה אני נתקעת ולא מצליחה להוציא את המילה מהפה או מחליפה למילה הרבה פחות קשורה למשפט (מכירים את זה...?) . איך יוצאים מזה? יש לכם טיפים למגמגמים שצריכים להרצות (זה כמו להוציא להורג בשבילנו... :) תודה...
 
ממתי צריך להרצות במכינה קדם אקדמאית

אין דבר כזה!!! רק אם את תצטרכי ללמוד מקצוע אקדמי אז יש מצב להרצאה מול קהל סטודנטים. וחוץ מזה, גם אני סטודנטית בת 22 היום. אני לומדת הוראה וחינוך לגיל הרך. ולפני שהגעתי למכללה דיברתי עם יועצת המכללה ואמרתי לה שיש לי בעית דיבור ולכן שתדבר עם המורים שלא ייתנו לי להשתתף בכיתה בדיונים או בהרצאות אלא שיעשו לי את כל המבחנים בכתב. ו........ כן, ככה זה היום. ככה אני סטודנטית למופת בכתב. תלמדי ממני..
 

NON11

New member
הרצאה

צריך להרצות. בשיעורים של 5 יח"ל אנגלית. זאת מכינת הנדסה של אוניברסיטה, ואחד הדברים שהם דורשים שם זה בין היתר... להרצות. ובקשר אליך, המורים שלך נורא נחמדים שהם כל כך התחשבו, אפילו בדיונים... כל הכבוד להם! אני אעשה כמוך, אני אדבר איתם ואני מקווה שגם אצלי המצב יהיה דומה. תודה לך :)
 

shuky63

New member
יש לי חדשות בשבילך.לא רק מגמגמים

מתקשים להרצות.רוב בני האדם שהרצאה בפני קהל אינה מקצועם וגם חלק מאלה שהרצאה היא כן מקצועם מתקשים להרצות בפני קהל. כשאני הייתי צריך להרצות בסמינרים באוניברסיטה ועמדה בפני הבחירה אם לבקש פטור(שאני בטוח שהיו נותנים לי )או להתמודד עם זה ולהרצות בחרתי להתמודד.דחיתי את ההרצאה שלי לסוף הסמסטר ועד אז שמעתי הרצאות של אחרים.ראיתי סטודנטים שמתפתלים מול הקהל בנסיון למצוא את המילים לבטא את הרעיון שרצו להעביר וכאלה שויתרו מראש והקריאו את הרצאתם מהניר כשראשם כבוש בניר ולא הסתכלו בכלל על הקהל(והמרצה מאד לא אהב את הדרך הזאת) ואז תפסתי שכמה שאגמגם ,אם אבוא מוכן ואדע את החומר על בוריו לא אוכל להיות פחות טוב מהם.וכך היה. פשוט תביני שהבחירה שלך אם להרצות או להוציא פטור לא תקבע רק את צורת הלימודים שלך אלא תהווה נקודת ציון חשובה בחייך ויכולה לקבוע איך הם יתנהלו בעתיד מבחינת הדיבור שלך. אני מציע לך להתמודד ולהרצות.
 
אני הייתי מוכנה להרצות רק אם

רק אם לא היו בלאקים.. הבעיה שלי זה לא הגמגום. הבעיה שלי זה הבלאקים (המחסומים) שתוקעים אותי אחרי כל שתי מילים שיוצאות לי מהפה. אין לי בעיה לעמוד שעות מול קהל סטודנטים ולדבר באופן גמגמני ביותר.. אבל לא להיתקע!! כי כשאני נתקעת אז אני לא מצליחה להמשיך את המשפט. רק זאת הבעיה שמפריעה לי. לא הגמגום. אלא הבלאקים!! יש הרבה מילים שאני לא מצליחה לומר גם אם אני אתאמץ ואשקיע מאמץ רב - גם אז הן לא ייצאו לי מהפה. ותתפלאו לשמוע שגם כשאני עומדת מול המראה ומנסה לתרגל את המילים האלו גם אז אני לא מצליחה לומר אותן. מצידי שכל החיים שלי אני אגמגם, אבל מה שמטריד אותי יותר זה הבלאקים. ההבדל בין גמגום לבלאקים זה שבגמגום אתה מצליח לומר את המילה אחרי כמה נסיונות.. אבל בבלאקים אין לך אפשרות לומר את המילה כי היא "נחסמה" בפיך..
 

Impious

New member
הבלאקים האלה

זה מה שיש לי, וזה גמגום בפני עצמו. פשוט יש גמגום שמתבטא בשתיקות מעיקות ויש גמגום שמתבטא בחזרה על הברה. אז זהו, שאת כן יכולה להגיד את המילה, זה עלול לדרוש ממך מאמצים רבים ומתישים אבל בסופו של דבר זה ייצא, עוויתות להסחת הדעת מאיצות את הפליטה של ההברה בה את נתקעת, לא מראה מלבב במיוחד. (אגב, לא ממליץ על זה) נטלי, תנסי לדבר מול המראה או סתם לעצמך את המילים שקשה לך אבל תקדישי לכל הברה שתי שניות, לאט לאט תגבירי את הקצב ותראי שאת כן מסוגלת להגיד ת'מילים האלה.
 
זה לא כל כך פשוט כמו שאתה מתאר

אני עומדת מול המראה, מנסה לומר את המילים או את ההברות שאני לא מצליחה להגיד אבל גם אחרי 10 ניסיונות זה פשוט לא יוצא. אין, אין, זה פשוט לא יוצא. זה כאילו שחסמו לי משהו בגרון, יש המון המון מילים שגם אם אני אעשה שמיניות באויר אני לא אצליח לומר אותן. הדרך היחידה שאני יכולה להגיד את המילים האלה זה רק דרך שירה. כשאני שרה זה יוצא לי טוב. רק ככה אני מצליחה לשיר את המילים האלה. אבל בדיבור - אין מצב.. וזה מבעס רצח..
 
הגמגום שלי מתבסס על:

מתבסס על: 95% בלאקים 5% חזרה על הברות כלומר, רוב הבעיה היא על התקיעות. ומה איתך? מה אחוזי הגמגום שלך?
 

NON11

New member
גרון תקוע !

גם אצלי רוב הזמו זה ככה ואני מאמצת את הגרון, סוחטת אותו עד שיוצא איזה "הא!" תקוע כזה (ז"א שהמילה לא יצאה...:) לפעמים אני יכולה לדבר ולדבר... אבל במקרים הבאים אני speechless !!!!!! 1. בלחץ 2. מובכת 3.בראיון 4. בדיון / ישיבות צוות / ואין מה לדבר על מול קהל גדול, ש-ו-ם מ-י-ל-ה ל-א י-ו-צ-א-ת-! 5. כשאני מרגישה שאני אומרת משהו לטובתי, נניח מספרת על משהו טוב שעשיתי, "מחמיאה לעצמי" אני נתקעת! (רק אצלי?????). 6. בטלפון (עם זרים) כשאני צריכה להתקשר לאיזה מרכז מידע לשאול שאלות... אני תמיד מסנג'רת מישהו אחר לעשות את זה...
 

shuky63

New member
נטלי,הבלוקים האלה נובעים בדרך כלל

מזה שמנסים לשלוט בתנועות של אברי הדיבור(איזור הפה,הלשון השפתיים..) אדם לא מגמגם לא מודע למה שהפה שלו עושה כי המוח מפעיל את הפה אוטומטית. אם את מנסה להגיד מילה שמתחילה במ ואת פיתחת פחד מהצליל מ כי נתקעת איתו בעבר אז תנסי לשלוט בהפקה שלו שמצריכה לסגור את השפתיים אבל בגלל שאת בלחץ והשרירים שלך מתוחים גם אם את לא מרגישה את תסגרי את השפתיים בכח ואז שום צליל לא יצא וכמה שתנסי את רק תלחצי יותר ותסגרי יותר חזק את השפתים.התיחסתי לצליל מ אבל זה נכון כמובן לכל צליל אחר כי כל צליל מופק בהפעלת איזה שהוא שריר. אז הפתרון במצב כזה זה לעצור ל2-3 שניות ולהרפות את כל איזור הפה. רק מה הבעיה ,שכשאת בלחץ הדבר האחרון שתעשי זה לעצור ולהרפות כי מנסיוני אני יודע שהנטיה היא להמשיך ולנסות להוציא את הצליל בכח. אז הפתרון זה תרגול.את זה למדתי בסדנא לפסיכודרמה.כדי לשנות הרגל צריך לתרגל את השינוי. התרגול מתבטא בכך שאת מביאה את עצמך בדמיון למצב המלחיץ ,לנקודה של התקיעה ואז עוצרת ונותנת פקודה להרפות את איזור הפה.צריך לתרגל את זה 3-4 פעמים ביום 10 פעמים כל פעם ולאורך זמן זה יהפוך להרגל חדש במקום ההרגל הישן להמשיך וללחוץ.
 

Impious

New member
יפה אמרת ../images/Emo45.gif

נטלי, הבעיה אצלי היא רק ה"בלאקים" שאת מתארת. וכמו ששוקי אמר, את צריכה לשחרר ולא לנסות חזק יותר כי את רק מחמירה את זה. תנסי להתחיל מקול חלש, מאוד חלש..ולאט לאט להעלות אותו בהדרגה ובצורה מתונה. אגב, הפחד שלי בעיקר הוא מעיצורים קוליים מתמשכים (ל,י,מ,ו,נ,ז,ר)
 
תירגולים..

עמדתי מול המראה, ניסיתי לומר את המילה הבעייתית ורק אחרי 13 ניסיונות הצלחתי. נורא התלהבתי שסוף סוף אחרי 13 ניסיונות הצלחתי ולכן חזרתי עליה עוד פעם ואחר כך עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם... ואז יום למחרת ניסיתי להגיד את המילה הזאת כשדיברתי עם מישהו - אבל אז היא לא יצאה לי מהפה. מסקנה: באותו רגע שתירגלתי את זה מול המראה הצלחתי אבל למחרת ההצלחה פשוט נעלמה... אז מבחינתי- התירגול שעשיתי יום קודם - עזר רק לאותו רגע! ולא המשיך איתי גם למחרת! למה זה קורה? תירגלתי את זה כל כך טוב באותו רגע והינה למחרת זה נעלם!
 
ועוד משהו..

זה לא משנה אם אני בלחץ או אם אני רגועה - אני תמיד אתקע! אין הבדל אצלי בגמגום במצבי לחץ או רוגע. הגמגום תמיד יישאר אותו גמגום בכל המצבים. אני יכולה לשבת עם עצמי לבד על כיסא נוח ולהיות רגועה ואדישה, לשבת רק אני עם עצמי בשאנטי שלי - ועדיין אני אגמגם.
 

שמחה99

New member
היי ../images/Emo140.gif

אני לא זוכרת מה כתבת בעבר בנוגע לטיפולים: אם עברת ומה עברת. אבל אם את כ"כ מבואסת מהמצב, למה באמת את לא עושה שום דבר? הרי לא כל החיים נוכל לבכות. את בטוח רוצה גם לעשות משהו אחר בחיים. ללמוד, לעבוד, להצליח, להיות מאושרת. אגב, מה פירוש המילה מאושרת? חשבת על זה פעם? מאושר הוא מלשון אישור . אדם שטוב לו עם עצמו גם ללא האישור של החברה. יש לו האישור של עצמו לעצמו. אני מתכוונת למנות אותך במעמד חגיגי זה לתפקיד המעודדת הלאומית לקהילת המגמגמים במדינת ישראל. מה דעתך?
מהיום כל ההודעות שלך יהיו ברוח עידוד לחלשים, חיזוק, הבנה והשתתפות. בא לך? לא עוד ייאוש. את החושך נגרש בעזרת אור. ואת הרי יודעת שאפילו מעט אור יגרש הרבה מן החושך...
הייתי ממליצה לך בחום לראות את התוכניות עם עו"ד רונאל פישר. אם יש לך אפשרות להשיג, מה טוב. קבלי אדם מגמגם, לא יודעת אם קשה ממך או לא, אבל מצליח, מרוצה מעצמו, ו------- מ א ו ש ר........
 
קודם כל מדוע קבעת שאני לא מאושרת

זה שאני קצת מבועסת מהגמגום זה לא אומר שאני לא מאושרת! אני חיה עם הגמגום ומקבלת אותו כמו שהוא, כמו שלכולנו קשה אז גם לי קשה קצת.. אבל לא צריך להיסחף ולומר שאני לא מאושרת בחיים.. הגזמת קצת, לא? ובקשר לשאלתך, הייתי מטופלת בצבא ע"י קבוצת תמיכה למגמגמים בליווי קלינאי תקשורת. הטיפול לא הועיל כלל. התבעסתי כשהבנתי שאין תרופה לגמגום. לפעמים כמו כל המגמגמים אני נמצאת בסיטואציות לא נעימות כשנתקעות לי המילים בפה ולא יוצאות. אבל מיכאן ועד לזה שאני לא מאושרת - יש מרחק רב.
 

שמחה99

New member
אם את רק קצת מבואסת מהגמגום,

אני מרשה לך. אין אחד שלא נופל מידי פעם לדיכדוך בגלל כל מיני סיבות. אז התירוץ שלך הוא הגמגום. מותר לך. אבל, אני חוזרת ומדגישה: רק לפעמים! ולא הודעות קבועות של ייאוש. כאילו את מדברת מתוך איזה באר עמוקה שאת מתחננת שמישהו יוציא אותך משם... אם את יודעת להיות מאושרת יחד עם הגמגום, כיף לך. תלמדי את כולנו את הסודות שלך...
ו----- ממש ממש לא התכוונתי להרגיז אותך.....
פשוט עשית רושם של בנאדם נורא מתוסכל מהגמגום. אני שמחה שזה רק רושם מטעה ואת באמת מאושרת ושמחה...
 
מי זה רונאל פישר?

תכווני אותי, איזה ערוץ? איזה שעה? איזה יום? ומי זה בכלל? ואיך הוא עורך דין כשהוא מגמגם? טוב, בטח הוא לא כל כך מגמגם אם הוא הצליח להיות עורך דין.
 
למעלה