אני מקווה שזה יספק
הצורך לקביעה מדויקת של תחילת עונות השנה הביא לפיתוח לוחות שנה. נתאר תחילה כיצד התפתח
לוח השנה היוליאני-גרגוריאני, שעל פיו העולם "עבר בשלום" למילניום השלישי. בעת העתיקה נקבע שמחזור עונות השנה הוא שנת שמש. זהו משך הזמן הדרוש לכדור הארץ להקיף את השמש סיבוב שלם, 365 יממות בקירוב. מהו אורך השנה במדויק? כדי לענות על כך נתחיל את השנה ביום ה- 21 במארס, תחילת האביב, שבו אורך היום שווה בדיוק לאורך הלילה. אם שנת השמש הנה 365 יממות בדיוק, הרי כעבור שנה האביב יתחיל בדיוק ב- 21 במארס וכן הלאה. אולם התברר שכעבור 4 שנים תחילת האביב הייתה ב- 22 במארס, וכעבור 4 שנים נוספות ב- 23 במארס וכן הלאה. באופן זה כעבור 100 שנה ההבדל יצטבר ל- 25 ימים, ובתחילת האביב ישרור עדיין חורף! כעבור 300 שנה יתחיל האביב בחודש יוני. שינוי זה הדאיג את אבותינו שכאמור היה חשוב להם לקבוע במדויק מתי מתחילות עונות השנה. ידיעה זו הייתה חשובה בעיקר לעובדי האדמה, אבל גם לקביעת חגים ומועדים. לכן פנה יוליוס קיסר רומא לאסטרונומים באותה תקופה וביקשם למצוא פתרון לבעיה של האורך המדויק של השנה. הפתרון שהציעו האסטרונומים היה פשוט: אם נקבע שאורך השנה הוא 365 ימים בדיוק, הפיגור בשנה יהיה 1 יממה, בשנתיים - 1 יממה, בשלוש שנים 3 יממה ובארבע שנים - יממה שלמה. לכן הם הציעו להוסיף בכל שנה רביעית יממה שלמה. ואכן נקבע שכל שנה המתחלקת ב- 4 ללא שאריות, למשל 1996 או 2000, תהיה שנה מעוברת בת 366 יממות. את היממה הנוספת מוסיפים לחודש פברואר הקצר, שהופך כל ארבע שנים לחודש בן 29 יום. מדוע לא הוסיפו הרומאים את היממה לחודש דצמבר, האחרון בחודשי השנה? כי בימי הרומאים נספר חודש מארס כחודש הראשון ואילו פברואר היה דווקא החודש האחרון, וטבעי היה שיוסיפו לו את היום הנוסף. מאז נקרא
לוח זה בשם ה
לוח היוליאני על שמו של יוליוס קיסר. ייתכן שהיזמה הראשונה לתיקון אורך השנה הייתה דווקא במצרים, כמאתיים שנה לפני יוליוס קיסר. המצרים שמו לב לעובדה שכוכב סיריוס, שהוא הכוכב הבהיר ביותר בשמי הלילה, משנה את מועד הופעתו ביום אחד אחת לארבע שנים. הם קבעו, אם כן, את חגיהם על פי מחזוריות הופעתו של הכוכב סיריוס. על מנת שלא ייווצר מצב שבו יחוגו את חגי הקיץ בחורף, החליט מלך מצרים להוסיף יום בשנה בכל שנה חמישית. שנת ה- 2000 מעוברת בתיקון של הרומאים ל
לוח השנה לא 1 היה די. במשך השנים התברר שצריך לקבוע שנה שאורכה 365.24222 ימים (או בדיוק 365 ימים, 5 שעות, 48 דקות ו- 46 שניות) כדי שעונות השנה יתחילו בדיוק באותו היום. ההבדל שבין 1 יממה בשנה לבין 5 שעות, 48 דקות ו- 46 שניות אמנם קטן, אך הצטבר לכדי 3 יממות במשך 420 שנים. האפיפיור גרגוריוס ה- 13 (1585-1502) נועץ באסטרונומים באותה תקופה, והם הציעו לו לתקן את ה
לוח היוליאני באופן המפורט להלן: לא כל שנה אחרונה בכל מאה תהיה מעוברת, אלא רק שנה המתחלקת ב- 4 בלי שאריות. על כן, השנים 1700, 1800, 1900 אינן מעוברות, אך שנת 2000 מעוברת (ויש כאלה שימצאו שוב ייחוד בשנת ה- 2000). כך "הרווחנו" שלושה ימים, ובאה "ההצלה" ל
לוח היוליאני, שמאז נודע גם בשם ה
לוח הגרגוריאני. היום מקובל
לוח זה בכל העולם, אך האנגלים קיבלו אותו רק באמצע המאה ה- 18 ואילו האורתודוקסים קיבלו אותו רק בתחילת המאה ה- 20. כאמור, ה
לוח הגרגוריאני המבוסס על שנת השמש מקובל בכל העולם. אך בקרב דתות שונות עדיין משתמשים בלוחות אחרים כמו, למשל,
לוח השנה העברי וגם המוסלמי מבוססים על מחזוריות מופעי הירח.