אני מאלה שמאמינים
שמקום הקורא, או הטקסט, חשוב ממקום הכותב. משמע, בלי קשר לאיך גב´ ספקטור מתבטאת בדרך-כלל, או איזה מן בן אדם היא, הטקסט עומד בפני עצמו ומה שאני או את כקוראים מוציאים ממנו הוא החשוב. אני לא הרגשתי שהוא היה הומופובי. הבן אדם היחידי שהיא ממש כתבה עליו משהו שלילי היא כשהיא אמרה שיש דבר כזה המין השלישי - פוסטמה חסרת טקט, והיא התכוונה לעצמה. ההצגה שלה של הנשים בכתבה דווקא מצאה חן בעיני. זה שהיא לא התחמקה אלא התעמתה עם המיתוסים הידועים על נשים מצא חן בעיני גם כן. וסיקרן אותי לקרוא על תגובת היוונים וכו´. אני חושבת שבהחלט היה מקום לכתבה כזו ואני לא בטוחה שאנשים אחרים היו עושים עבודה טובה בהרבה.