אי התקדמות

[kwil]

אי התקדמות

אני בן 24 ועשיתי מהפך של ממש בחיים ואני בעיצומו, אבל דברים אצלי זזים לאט מאוד שיוצאת כבר הנשמה, הרבה פעמים אני מרגיש שאין לי כוח נפש לפרויקטים שעוד נכונו לי אבל ברור לי שאעשה אותם, כדוגמת למצוא עבודה אחרת (שאין לי שום כיוון במה), לעזוב את הבית ולהשכיר דירה ולהתחיל ללמוד (שממש אין לי כיוון גם כאן) ולמצוא חברים שכ"כ חסרים.. מה עושים עם כל זה אני לא יודע.. מאיפה מייבאים כוחות נפש/דלק אני גם כן לא יודע..

 

[bridges]

איטיות

אהלן וברוך הבא לפורום, אני רוצה להבין משהו. אתה אומר שאתה עכשיו באמצע מהפך בחיים, שזה אומר בעיניי התקדמות גדול. כמו כן אתה אומר שברור לך שתעשה את אותם פרויקטים, אבל עדיין ההרגשה שלך היא של חוסר התקדמות. אז.. אני מזמין אותך דבר ראשון לשנות את האמירה של "אי התקדמות" ל"התקדמות איטית" (זו כבר התקדמות, לא?

על מנת להמשיך הייתי שמח לשמוע מה המהות של המהפך שלך בחיים. מה המהפך הזה מביא לך? מבחינת הרגש? מבחינת מי שאתה? בנוסף אני מזמין אותך לחשוב על דימוי כלשהו לאיטיות הזאת (זה יכול להיות דימוי מהטבע או מהדומם או כל דימוי אחר). כמו מה זה מרגיש לך האיטיות הזאת? רונן

 

[kwil]

תודה..

אוקיי, שיניתי

ממצב של אי נורמטיביות לחלוטין בכל המובנים, אם זה אומר שזה חוסר משפחה חוסר חברים, חוסר מסגרת 9 שנים, בטחון עצמי מתחת לאדמה, ביישנות מופנמות ועוד באמת רשימה ארוכה ונרחבת של תכונות מעין אלה. ועשיתי מהפך לא קטן בכל המובנים, ובפרט בבטחון עצמי אסרטיביות פתיחות מדהימה, מסגרת של עבודה לאחר 9 שנים בלי ומחזיק בה בהתמדה, "יצרתי" בעצמי 6 חברים חדשים שאלמלא היוזמה שלי בכל אחד ואחד זה לא היה קורה, שינוי פנימי וחיצוני שינוי שם משפחה, הוספת שם לשם הפרטי ועוד ועוד ובאמת ועוד. מה מביא לי? תקווה חדשה, שחרור לא קטן, השוואה בלתי פוסקת של איפה הייתי לפני שנה בדיוק ואיפה היום בנקודה של סיפוק של מהפך. משפחה אין לי ועוד הרבה דברים חסרים לי אבל.. דימוי לאיטיות? לא עולה לי בראש, שזאת חלק מהבעיה שלי שיש לי המון דברים בראש וקשה לי להתרכז בכל מיני דברים וזאת לא בעיה של קשב וריכוז.

 

[bridges]

אני מכיר את ההרגשה הזאת...

שהדברים הולכים באיטיות. גם אני לפעמים חש כך. העניין הוא שמנסיוני, כשאנחנו מתכוונים, הדברים קוראים (כפי שאתה גם אומר). כל תהליך שינוי כשמו הוא תהליך ועל מנת שתהליך ייקרא יש לתת לו את הזמן שלו (ששונה אצל כל אדם). אני, לדוגמא, שמתי לב שככל שאני מנסה להאיץ תהליך קורה בדיוק ההיפך. לעומת זאת כאשר אני מקבל את מה שקורה ושלם איתו אז "פתאום" קוראות פריצות דרך שמקדמות את התהליך בקפיצת מדרגה. אני מזמין אותך לקרוא את "בשבח האיטיות" של קרל אונורה (אני עדיין לא הספקתי לקרוא אותו אבל קיבלתי המלצות מצויינות עליו). רונן

 

[ayel10]

תהליך התקדמות

שלום לך, אני מבינה מדבריך שאתה בתהליך של התפתחות אישית ונראה שעשית הרבה ואתה שואף לעוד... זאת אומרת שאתה "לא שוקט על השמרים" וכל הזמן בתהליך. טבעם של תהלכים שהם מתרחשים לאורך זמן, ולזה צריך סבלנות וגם מודעות גדולה כדי להבחין גם בשינויים ובהישגים הקטנים - מינוריים כביכול. על מנת להעצים את העניין הזה אני מציע לך לרשום לעצמך בסוף כל יום את הדברים הטובים שקרו לך וגם לחזור וקרוא את הדברים על מנת לשנות את מצב התודעה. בנוסף, מציעה לך לכתוב בכל בוקר במשך מספר דקות במחברת של כתיבה חופשית כל מה שעולה בדעתך (לא חשוב ההגיון והקשר בין המילים והמשפטים) - כך שלאט לאט תיווצר בהירות של מה אתה באמת רוצה לעשות. מה קודם? מה אחר כך? וכו'. ודבר נוסף חשוב מאד "לעבוד" בכל פעם על פרוייקט אחר וגם לנוח בין לבין - תוך כדי מתן תשומת לב להישגים שהושגו עד לאותו פרק זמן. אתה מוזמן לשתף בתהליך בהצלחה! איילת וינברג משעולים - מרחב לדרך שלך אימון הנחייה וליווי תהליכם e- mail:[email protected]

 

[kwil]

תודה, את חלק א' אני עושה יותר מחצי שנה

חלק ב' לרשום בכל בוקר, יחסית ברור לי היום מה אני צריך לעשות אבל לא מתקדם כי א. לא תלוי בי ב100% ב.אני מרגיש הרבה פעמים שאין לי כוח, וזה לא כוח פיזי אלא כוח נפש, מה עושים כדי שיהיה כוח?

 

[ayel10]

המשך התפתחות

לגבי חלק א ' מעניין לבחון בפרספקטיבה של חצי שנה מה קורה במישור הזה מה השתנה אצלך? עניין הכתיבה החופשית משחרר הרבה אנרגיות מבוזבזות של חוסר בהירות של דברים שכתבת בעצמך שלא ברורים לך כמו:מה ללמוד וכדו'. תנסה להגדיר לעצמך למה בדיוק יש לך כח היום ולמה לא? מעבר לזה - מה נותן לך כח? מה ממלא אצלך את המצברים? באילו חוזקות תוכל להשתמש לקידום הצרכים שלך? בהצלחה!

 

[Yin]

לגדל עץ חרוב

לוקח יותר זמן מלגדל נענע. אם מפסיקים להשקות את העץ אחרי שנתיים הוא לעולם לא יתן פירות עוד 70 שנה. אולי כדאי לשלב שני ענפי חקלאות - נענע וחרובים. עדי

 

[הומניקיישן]

גישה

אני לא חושבת שצריך לייבא אותם, אני חושבת שפשוט צריך לדעת ליצר אותם כל פעם מחדש בלי קשר לנסיבות ולזמן... אני רואה בפרוייקטים אתגר ואצלך, לפי מה שאתה מספר, זה מעמסה. זה הכל עניין של הגישה שבה אנחנו מסתכלים על הדברים והדרך בה אנחנו ניגשים לדברים. אני למדתי לשנות את הגישה וגם איך להסתכל על מה אני באמת רוצה מה באמת חשוב לי בחיים ממקום נקי בלי הבלבלות בלי הסלט דרך סדנת מהות של הומניקיישן