אי התמודדות
יש לי חברה בת 23 שלא מטפלת בעצמה, יש לה בעיות בריאותיות, בעיות שינה, בעיות בעבודה ובמה היא הולכת ללמוד וסתם בעיות ולחץ נפשי של היום יום בצירוף המשפחה, החברות, וכמובן אני. בפירוש סגנון החיים שלה לא עושה לה טוב, היא אשכרה נהיית חולה ורוב הזמן היא תשושה ואין לה כוח לכלום או לטפל בעצמה היא מעדיפה לא להתמודד עם קשיים ולדחות דברים לא נעימים לרמה של חודשים. כל פעם שאני מנסה לעזור או לייעץ היא נסגרת בפניי ולא רוצה לדבר על זה. ובמקרים הגרועים היא חושבת שאני מבקר אותה ואומר לה מה לעשות ולא מבינה שזאת ראיה שלי מבחוץ וביקורת בונה כדי שיהיה לה טוב. ואני רואה איך זה לא עושה לב טוב אבל ממשיכה לעשות את זה משום מה. כמובן שגם אני נפגע מזה כי זה מוריד את האיכות והכמות של הזמן שלנו ביחד. ואני חושש שזה יהיה בעייתי אם נעבור לגור ביחד כשהיא לא עושה דברים פשוטים בטענות שאין לה כוח או שלא בא לה, למרות שהיא יודעת שזה יתנקם בה אחרכך ושהיא תתחרט. מה אפשר לעשות עם בנאדם שלא עוזר לעצמו ולא רוצה שיעזרו לו?
יש לי חברה בת 23 שלא מטפלת בעצמה, יש לה בעיות בריאותיות, בעיות שינה, בעיות בעבודה ובמה היא הולכת ללמוד וסתם בעיות ולחץ נפשי של היום יום בצירוף המשפחה, החברות, וכמובן אני. בפירוש סגנון החיים שלה לא עושה לה טוב, היא אשכרה נהיית חולה ורוב הזמן היא תשושה ואין לה כוח לכלום או לטפל בעצמה היא מעדיפה לא להתמודד עם קשיים ולדחות דברים לא נעימים לרמה של חודשים. כל פעם שאני מנסה לעזור או לייעץ היא נסגרת בפניי ולא רוצה לדבר על זה. ובמקרים הגרועים היא חושבת שאני מבקר אותה ואומר לה מה לעשות ולא מבינה שזאת ראיה שלי מבחוץ וביקורת בונה כדי שיהיה לה טוב. ואני רואה איך זה לא עושה לב טוב אבל ממשיכה לעשות את זה משום מה. כמובן שגם אני נפגע מזה כי זה מוריד את האיכות והכמות של הזמן שלנו ביחד. ואני חושש שזה יהיה בעייתי אם נעבור לגור ביחד כשהיא לא עושה דברים פשוטים בטענות שאין לה כוח או שלא בא לה, למרות שהיא יודעת שזה יתנקם בה אחרכך ושהיא תתחרט. מה אפשר לעשות עם בנאדם שלא עוזר לעצמו ולא רוצה שיעזרו לו?