אי הבנת דיבור....

אורלי99

New member
אי הבנת דיבור....

מיכאל בן שנתיים, ומדבר די ברור (לי), אבל לפעמים הוא אומר מילה שאני לא מבינה את המשמעות שלה, אז הוא חוזר שוב ושוב על אותה מילה ואני לא מצליחה להבין. זה בדרך כלל קורה כשהוא מספר לי איך היה בגן או מתאר מצב - כך שזה לא עוזר אם אני מבקשת ממנו להראות לי למה הוא מתכוון. זה לא נראה לי כל כך נורא - כי עם הזמן בסך הכל יש לנו הבנה והשפה שלו בסך הכל משתבחת. השאלה שלי היא האם כאשר אין לי מושג למה הוא מתכוון "להתעקש" ולהמשיך לשאול ולנחש או כמו שאני עושה לעיתים מחייכת ואומרת לו יופי (מה שנראה לי כמו סוג של רמאות)
 

לאה_מ

New member
לדעתי, תלוי במינון.

אני לפעמים מבקשת שיחזרו שוב או שיסבירו לי טוב יותר, אבל אם זה מתחיל לקרות יותר מדי, אני מסתפקת בהבנת הרעיון הכללי.
 

תיור

New member
לדעתי מאד חשוב לשאול ולנסות

לכוון אותו וכך ללמדו להסביר... זה מזכיר לי שראינו פעם מדורה, ובני אמר "מחשוף"... לא הבנתי למה הכוונה, שאלתי אותו שוב מחשוף? ענה שכן... מחשוף? כן מחשוף... הצבעתי על המחשוף שלי, זה מחשוף? ענה שלא, התחלתי לשאול אותו מה זה מחשוף, אמר שזה מחשוף. מה עושה מחשוף, אמר מים על המדורה... אהה, מכבי אש. שמחתי שהצלחתי לכוון אותו להסביר נכון את המילה שלא הבנתי.
 
באותו עניין - גם מיכאל שלי מסתובב

בבית ימים שלמים ואומר בקול רם "אדון" ואנחנו לא מצליחים להבין מה הוא אומר, למה הוא מתכוון. אז נכון שיש את הצבע האדום ויש גם אדון בספר חרודזים (שיר על 5 גברות וחמישה אדונים), וכשאני שואלת אותו איפה אדון - הוא מצביע על האדון בציור. אבל - למה כשהוא עולה במדרגות הוא מתעקש לומר "אדון אדון" ובכלל בכל מני סיטואציות שלא הצלחנו למצוא את ההקשר או פירוש המילה למרות כל המאמצים, אז לפעמים אני אומרת - אמא לא מבינה ולפעמים אני סתם מחייכת או אומרת נכון.
 
למעלה