אי הבנה בסיסית

[תתחדש]

אי הבנה בסיסית

יש חברות מסחריות שחושבות שבאמצעות פירסומות, הן יגדילו את קהל הלקוחות שלהן, כתוצאה מכך יגדלו המכירות, ואז יגדלו הרווחים. טוב ויפה. אך הן שוכחות לעיתים, כי המטרה אינה תפוצה רבה, או שאנשים ישימו לב לפירסומת, אלא שאם אנשים ישימו לב לפרסומת, היא תעורר בהם משיכה, ולא עוינות. כך לדוגמא, רשת בון מארט, שפירסמה את עצמה באמצעות תמונות של הטרוריסט בן לאדן, שגרם למותם של אלפי בני אדם חפים מפשע, השיגה רווח אמיתי: אני, לא אקנה שם לעולם. אני גם יודע, שיש עוד שחושבים כמוני. גם פרסומות "אלימות" ברשת,תופעה חדשה בתפוז, שקופצות opup, jumpslide מצליחות מאד למשוך תשומת לב. בנוסף לתשומת לב, הם מצליחים להשיג , גם הרגזת הגולשים. כך לדוגמא אינטרנט זהב, עם הפרסומת המרגיזה שלהם. אני לא אעשה אצלם מנוי- דווקא ואם כבר, אז כבר, אני מצרף את התמונה הבאה:

 

[תתחדש]

והקישור

כאן

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif תמונה מזעזעת...

קשה עם הידיעה שקיים סבל כזה. מצד שני במוח אין תאי עצב, והתמונה הנראית לנו מזעזעת לא בהכרח גורמת את אותו הסבל לקוף. גם אז רצוי להמנע מגרימת סבל כלשהו... אבל. והאבל הוא השאלה אם הניסוי הזה הוא ניסוי קליני שיכול לסייע לחייהם בריאותם ורווחתם של בני אדם רבים על חשבון כאבו של הקוף, כך שמשוואת הנזק-תועלת תתאזן איכשהו. באופן טבעי הקמפיין הוא חד צדדי נגד הניסויים, אבל לי חסר מידע. האם יש סיבה קלינית למחקר? האם ניתן היה לבצע אותו מחקר בדרך אחרת? האם קיימת תופעה או מחלה אנושית אשר המחקר עשוי לתרום רבות לפתרונה? אלצהיימר? אמנזיה? אחרת? האם בכלל לא? עצוב מאוד שנגרם נזק לבעלי חיים. עצוב עוד יותר אם זה אכן נעשה רק למטרת פרסום ורווח. עצוב קצת פחות אם אנשים רבים ישפרו את איכות חייהם ללא ערוך בגללו. המציאות היא המציאות. השיפוט הוא השיפוט. לכל מטבע יש אינסוף צדדים. יתכן כי לצד תמונות של מאליק הקוף ניתן להעמיד תמונוה של "משה" האדם הסובל אשר אי ביצוע הניסוי יפגע בו ובשכמותו עוד יותר. תמונה שתגרום לנו לאמפתיה כלפיו ואולי אפילו להצדקת הניסוי. כל מה שאנו יודעים זה רק מידע שמאכילים אותנו משני הצדדים. לעולם אין לנו את המידע האמיתי והשלם. לעולם אין לנו את הכלים האמיתיים לשפוט. מה שמכאיב לי זו ההזדהות עם מקומו של הקוף. אבל איני הקוף. ואולי אני עצמי הקוף בניסוי של מישהו אחר? אני יכול לבחור להזדהות עם מסכנות, עם נקודת הרחמים העצמיים, או עם האינסוף - "היעדר הרחמים" העצמיים. אז מה נכון? השיפוט הריגשי מטעה. השיפוט השיכלי מטעה. נשאר רק למדוט.

 

[תתחדש]

10,000 קופים לפחות

כדי להציל/ לשפר חיים של אדם אחד, אפילו תמורת הסיכוי שיהיה שיפור כזה. אבל... הם עושים ניסויים מחרידים שכל תכליתם היא קוסמטיקה. או פסיכולוגיה לדוגמא. אני לא מחבב חולדות, אבל פעם שמעתי ניסוי "פסיכולוגי" שהלך בערך כך: זרקו מאה חולדות לתוך חבית מים, אחת אחרי השניה, ואז גילו שחולדה ממוצעת טובעת אחרי 5 שעות בערך. טוב, ואז לקחו 100 חולדות, זרקו אותן למים, ואחרי 3 שעות שהן שוחות בחבית בלי הפסקה, הוציאו אותן ל-10 שניות בערך, וזרקו אותן שוב. הפעם זמן הטביעה הממוצע היה 12 שעות. יופי של מחקר. גאוני!!! "גילינו" שאם חיה מרגישה שיש תקווה, היא מנסה בכל כוחה, לחיות. אבל ...לא. המדענים לא יוותרו. הם יערכו את הניסוי שוב. ושוב. ושוב. אמפיריות = היכולת לבצע את הניסוי שוב, כדי לראות אם הם צדקו. אתה רוצה עוד תיאורים מזעזעים, על ניסויים בכלבים למשל? או על ניסורי איברים, ומכות חשמל כדי לחקור את המח של החתול, דבר שאין לו שום רלוונטיות למוח האנושי- והניסוי מצהיר זאת מלכתחילה. או ניסויים בארנבות? אנא אלי, אחרי שהפיסיקאים "קידמו" אותנו אל פצצת האטום, הצל אותנו מהביולוגים, והפסיכולוגים, וכל חבר המרעים הנ"ל, אשר בשם ה"מדע" הקידמה ושאר סיסמאות השקר, מטעים את התמימים, שלא יודעים מה מתחולל במעבדות, על חשבון תקציב ממשלתי, רק כדי שעוד חוקר יוכל לכתוב מאמר מדעי בעיתון מדעי ולהתנפח מגאווה כמה הוא חשוב... אמן, כן יהי רצון

 

[mgabi]

אולי....

אולי זה ההבדל בין מידע לבין ידע. גם לי אין שום מידע לאיזו מטרה מבצעים את הניסוי(וניסויים דומים רבים),אבל המידע גם לא רלוונטית עבורי. אני יודעת, בכל מהותי אני יודעת כי אין שום הצדקה לשום ניסוי בבעלי חיים. אין שום הצדקה גם אם ניסוי על קוף אחד יציל את חייהם של אלפי אנשים(אפשרות שכלל לא קיימת אם לוקחים בחשבון את השוני הפיזיולוגי בין השנים). אין שום הצדקה כי: *מדובר בחיים של יצור שקיבל את חייו במתנה כמו כל אחד מאיתנו בני אדם *כי שום אדם אינו מעל בעלי החיים כך שאבסורד,אכזרי ומתנשא עד אין גבול לפחית את סבלו של יצור חי על חשבון גרימת סבל של יצור אחר *כאשר רואים רק אופציה אחד לעשות דבר מה לרוב בוחרים באופציה הגרוע ביותר.לא ייתכן כי עם הטכנולוגיה המתקדמת של היום הניסויים בבעלי חיים היא האופציה היחידה להצלת חחי אדם והפחתת סבלו במחלות חשוכות מרפא. ומכיוון שלמרות כל הכשלונות של הניסויים והנזקים שנגרמו אותם תרופות ש"עבדו" על בעלי חיים עדיין זה מה שנשאר כאופציה היחידה בעיניי מדענים רבים-אני נוטה להאמין שה"מטרה" כאן אינה הצלת חיי אדם, אלה השגת תואר,כבוד...וכסף,הרבה כסף. הרי מי שבאמת מבין את משמעות החיים ולמי שבאמת איכפת מיצורים אחרים לא יעלה על דעתו להשתתף במעשה כזה...

 

[תתחדש]

מותר לנו לא להסכים.

אני בטוח שאם ישנה אפשרות להציל בן אדם, ע"י השתלת לב של קוף, לדוגמא, כדאי וראוי לעשות זאת. ואפילו אם לשם כך צריך לעשות ניסויים מקדימים באלפי קופים. יחד עם זאת, אני מסכים איתך, שניסויים שאין להם אפילו כוונה להצלת חיים, כמו מריחת קרמים קוסמטיים על פנים של יצורים אחרים, כדי לראות את הכוויות שנגרמות לקופים, וכל זה כדי לפתח "שמפו" לשיער, לצרכים מסחריים... אני ממש סולד ומזועזע מ"תרבות", שמכנה את עצמה "מתקדמת", שמאפשרת זאת.

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif שיפוט

יתכן ואת צודקת. איני יודע. האם את צורכת מוצרי נפט? דלק? פלסטיק? חיות רבות יותר מתות בתנאים נוראים בשל זיהומים שהנפט גורם. ולא רק נפט. יש גם מוצרים נוספים: צריכת נייר מכחידה את החיים ביערות האמזונס. שימוש במזגנים ומקררים מגביר את החור באוזון ורוצח מליוני חיים נוספים באופן ישיר, אך גם באופן עקיף על ידי התחממות כדור הארץ. כל פעולה המטיבה עם גורם אחד, פוגעת בשני. הטבע הוא אכזר. ההרמוניה אינה נמצאת בין פרטים אלא בין מינים. פרטים נאכלים ומומתים לטובת הכלל. רק הגנים הטובים עוברים מדור לדור - ובטבע רק זה מה שחשוב. אני מתנגד לעינוי של כל בעל חיים. אבל ארצח ללא בושה את מושבת הנמלים שהתנחלה בביתי. את המקק שהחליט לגור על השיש במטבח. את הנחש הארסי שהשתכן בגינה. את החולדות במרתף... ומה איתך? האם את מפלה בין סוגים שונים של בעלי חיים? לטעמי היקום מתנהל בשלמות. כל יצור מקבל בדיוק את המגיע לו בסולם ההתפתחותי. למדען מגיע להכאיב לחיות ולהתעמת (או) להדחיק את כאבו. לקוף מגיע להיות שותף לסבל. בדיוק אותו הקוף אשר בטבע היה מרוצץ את גולגלתו של חברו או טורף "חיה" אחרת, שכן בניגוד אלינו - לסבל ולמוות אין בעיניו כל משמעות בגלגולו זה... כל עניין ניתן לראות מאינסוף הבטים. כאנו מבינים זאת אנו זונחים את השיפוט ומתרכזים בהווה הנצחי. השאלה החשובה אותה שואל לוחם היא "למה זה מטריד אותי?" - היכן אני מזהה בעצמי את דמות הקורבן או דמות המענה. האם מכאיבה לי דמות הקורבן חסר הישע שכן אני מזדהה איתו? האם אני מזדהה (ועל כן נגעל) מתפקיד ה"מדען" המענה? (האם גם אני קרעתי כנפי פרפרים בילדותי התמימה?) איני יכול לשנות את העולם, שכן אין הוא אלא ביצת מודעות זוהרת אל מול האצלות ה"נשר"... אם כן כיצד אנקה מתוך עצמי את ההזדהות עם הסבל/עינוי? כיצד אתעלה מעל התחושות הקשות שהתופעות השונות ב"עולם" מעוררות בי שוב ושוב? מלחמתו של הלוחם אינה על שינוי ה"מציאות". המלחמה היא על ההבנה הפנימית כי כל דעה אינה אלא נקודת התייחסות שרירותית, ועל מנת לדעת באמת עלינו לרכוש בבת אחת את כל נקודות ההתייחסות כולן...

 

[רובין היחיד והמיוחד]

קבל תמיכה../images/Emo45.gif

אני מסכים אם דבריך, אבל אני בכל זות חושב שאנשי הניסוים צריכים לבצע ניסויים רק במיקרה שאין פיתרון אחר לבעיתם (לדוגמה: מטמטיקה, פילוסופיה..) לדוגמה: הקטע אם העכברים, את רוב התוצאות היה אפשר לנחש בלי להרוג יותר מידי. אבל, כמו שאמרתה, כל אחד ודעתו שלו.... כל אחד ודרכו שלו.

 

[mgabi]

ואלי לא

לא כותבת כדי שתסכים איתי. לא כותבת כדי שמישהו יסכים איתי. כי אין בהסכמה כזאת כלום. כותבת כי אני יודעת וכי אי אפשר לשתוק.אולי זה יחדור למקום הנכון ואולי לא.למצוא תירוצים למה לא לכבד את חייו של האחר זה שייך לממלכת השכל.לחשוב שלאדם ה"נאור" ישנו הרשות לנהוג באחרים כרצונו רק כי שכלו המעוות המציא את הכלים לרצח קל ולסיפוק צרכיו ה"עליונים"-זה גם תוצאה של פעולה משכל. הרמוניה זה לא הרמוניה בין המינים-זה מאבקי כוחות. הרמוניה זה בינך לבין כל חלקיקי היקום. כך שפעולה שמיטיבה עם אחד מיטיבה לשאר החלקים-במידה והיא פעולה נכונה. ובין הפעולות הנכונות לא מתכוונת להגדלת נוחות האדם וגם לא לרצח המוני חיות כי לאדם הבשר הוא מאכל טעים. כן אני מסכימה איתך-מצב כדור הארץ הולך ומחריד.(ובקצב הזה להערכתי לא יצליח לעריך את ימיו להרבה זמן).רק שהיחס שלנו למצב כדור הארץ הוא כמו יחסינו לעצמנו:אנו נצחים,כן,כן אנו נמות יום אחד אבל זה רחוק,זה מאד רחוק,הכל בסדר, הכל מתנהל בשלמות,אפשר להזיק,אפשר להרוס-כל אחד מקבל את מה שמגיע לו.... אני מסכימה איתך-לוחם אינו מתעסק אם שינוי המציאות.מציאות ישנה רק אחד. ישנם אינסוף נקודות התיחסות-הכרת נקודות התיחסויות שונות מקרבות אותי (ולעולם לא יובילו אותי)אל הכרת מציאות יחידה זאת. לוחם(לצורך הודעה זאת-לוחם שאינו בוחר בצד האפל של ה-FORCE ) להגדרתי פועל להגדלת החופש- ולא רק של עצמו. לקח לי הרבה זמן להבין משפט שמישהו אמר לי פעם: ברגע שאחד מגביל את החופש של השני אוטומטית הוא מגביל גם את החופש שלו עצמו.כי כולנו חלקים של אותו יקום.... לוחם להגדרתי מנצח בשלב כלשהו את האגו.לנצח את האגו אין פירושו שהוא מנצח אותו לטובת עצמו,הרי אז הוא עדיין ימצא בתוך מלכודת האגו.לוחם יוצא ממלכודת האינטרסים הקטנונים שמובילי העדר טמנו ופועל לטובת היקום. אולי זה אף סותר את הגדרת קסטנדה את מושג הלוחם-אין זה משנה בעיני. זו התניות הדרך עבורי... קצת היסטוריה אישית(תשובות לשאלות שלך) אינני אוכלת בשר, לא הורגת ג´וקים(ישנו תכשיר משמנים אתריים שריחו מסלק אותם), לא אהרוג גם חולדה אם אמצא בביתי(ישנם אופציות אחרות),כן הורגת פשפשים כדי שגורת החתולה שלי לא תסבול(לא מצאתי אופציה אחרת),אם נחש ארסי יסכן את חי אשתדל להרוג אותו. אני עושה את מיטבי לא לגרום סבל לחיות. אינני עושה את מיטבי לעזור לחיות. ואם כבר קסטנדה בוא נצטט את מה שדון הואן אמר לקרליטוס: "מי שחושב שהוא מעל החיות חי בצורה פחות טובה מהחיות".

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif הלוחם ועולם החי

לוחם משתמש במשאבים שלו ביעילות. הוא אינו עושה פעולה הפוגעת במישהו ללא צורך. אם ינהג אחרת יעשה עצמו נגיש ויפגע על ידי כוחות גדולים ממנו. מן האספקט הזה גישתך כלפי חיות נכונה בעיני מאוד. אין לגרום לצער וכאב מיותר. מצד שני לוחם אינו מרחם על חיות או כל דבר אחר. זאת מן הסיבה הפשוטה שאינו מרחם על עצמו. לוחם מבין כי כל מה שנראה ביקום הוא פרשנות התפיסה שלו בלבד - הכל הרי סיבי אנרגייה מודעים ותו לא. לוחם אינו יוצא למלחמות אבודות - מלחמות שמקבעות את נקודת המאסף שלו במקום האנושות והרחמים/עצמיים גם אלו המתבטאים כרחמים על ה"אחר". לוחם נוהג ללא רבב - בוחן את עצמו ומשפיע על העולם מתוך פעולה נקייה, חסרת רחמים או מניע אחר והמתאימה בדיוק לסיטואציה. לוחם אינו עוסק בשיפוט של עצמו ושל אחרים. הוא מבין כי העולם הוא מיסתורי ונורא הוד יותר מכפי שיוכל להבין אי פעם. כל נסיון לשיפוט הוא גם יומרה מיותרת וגם ביזבוז אנרגייה על מטרות אנוכיות: "להרגיש טוב עם עצמך על ידי הרעיון שהנך "עושה" את הדבר הנכון" מי שעושה את הדבר הנכון באמת עושה זאת באופן ספונטאני ומידי ואינו מניח לדעתו על עצמו ועל אחרים להתערב בכך. ולבסוף: הלוחם מבין כי כוחות גדולים ממנו קובעים את גורל האדם והחי לשבט או לחסד. לפעמים הוא אוכל חיה, לפעמים כוח גדול יותר אוכל אותו - משום כך אינו רואה את עצמו מעל לחיות, אך גם לא נמנע מהשתתפות בשרשרת המזון בטבע. הימנעות שהיא התנשאות מעל עולם החי מסיבות אנוכיות...

כל זה כמובן אינו מצדיק שימוש יתר אנושי במשאבי הטבע, שימוש יתר הנובע מן ה"אגו" האנושי והופך את המין האנושי לנגיש ופגיע בעצמו. נ.ב. אשמח לשמוע יותר על התכשירים הטבעיים לסילוק חרקים ונמלים, יש לי מושבה קטנה שהתנחלה בבית ונמנעתי עד עכשיו "לטפל" בה. אולי זו ההזדמנות הנכונה לפתור את הבעייה הזו מבלי להפוך את משפחתי "נגישה" לרעלים...

 

[mgabi]

טוב,אני רואה שאתה לא מבין

אני לא אוכלת בשר מהסיבה כי זה הדבר הנכון לעשות. הגדרת עשיה כנכונה הוא להרגעת השכל בלבד,כאשר יש צורך בויתור או במאמץ או ב"חוסר שפיות".אני לא מרגישה טוב עם עצמי וגם לא רע עם עצמי כי אני לא אוכלת בשר.אני מרגישה שאני לא יכולה להנות מאוכל שמגיע אלי כתוצאה של גרימת סבל של יצור חי אחר. אין כאן רחמים,אין כאן הזדהות(לפחות לא במובן שאתה מסביר הזדהות),יש כאן אכפתיות ויש כאן אהבה כלפי חיות. אין כאן שיקולים של "תן וקח",אין כאן אינטרסנטיות של"לא להזיק כדי שכוח גדול יותר לא יזיק גם לי". הכרתי לוחם אחד או שניים בחיי.חייהם כרוך בהרבה מאמץ והרבה,הרבה ויתורים.כך שלהגיד שעשיה נכונה היא עשיה מידי וספונטני מראה או על חוסר הבנה או על חוסר התנסות. אינני מסכימה אם ראיתך את עולם הלוחם.אם הייתי רואה בעולם זה מה שאתה רואה(או מה שאני מבינה שאתה רואה)-בחיים לא הייתי בוחרת בדרך זו.. נ.ב:שמנים אתריים אפשר להשיג אצל עז.אתה יודע איך להגיע אליו...

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif עכשיו הבנתי...

עולם הלוחמים הוא קל ופשוט. קשה הוא עולמם של אלו החושבים שהם לוחמים ומנסים להאחז בקטעי רעיונות אשר אינם מובנים להם לגמרי. אם עולם הלוחמים היה כרוך בהרבה סבל ומאמץ לא היה כל טעם בדרך הזו, שכן לא היה זה שביל שיש לו לב. אבל מילא - אם את שופטת הכל בעולם ו"מתפתחת" אך על ידי שינוי הפרמטרים לשיפוט, הרי שגם אני לא אשתמט מנחת זרועך. בכל מקרה עדיף לקרוא את דון חואן במקור מאשר לשמוע פרשנויות. אפילו את שלי לצורך העניין. כל הרעיונות שלנו הם קשקוש. הם שיפוטיות שאין לה על מה להתבסס. יום אחד הצביע קרלוס על קבוצת ילדים מכסיקנים רעבים והביע בפני דון חואן את צערו על מצבם. "על הילדים האלו אתה מצטער?" צחק עליו דון חואן. "לילדים האלו יש סיכוי להפוך לאנשי דעת. גם אני הייתי בשעתו ילד כזה. אם אתה רוצה להצטער, הצטער על מצבך אתה ומצב אלו החושבים שהם חיים חיי נצח ושוכחים כי המוות צועד משמאלם..." זה לא ציטוט מדוייק אבל זו רוח הדברים כשזה נוגע לשיפוטיות. יש גם את הסיפור על הארנב שנלכד במלכודת וקרלוס ריחם עליו רצה לשחרר אותו אך הארנב שהגיע יומו מת במילא... עצרי את העולם - הפסיקי את השיפוטיות ואת פרשנות ההכרה. רק כך תגיעי להרמוניה.

 

[mgabi]

ממש לא...

מי אמר שעולם הלוחם כרוך בסבל? מאיפה הביטחון שהבנת את הגדרתי את הלוחם? אם כל הרעיונות שלנו הם קישקוש למה אתה מבזבז אנרגיה וזמן לשכנע אותי כמה שהבנתך את דרכו של הלוחם מוצק ומבוסס? כשאתה כותב על השקפתך הם לא שיפוט. כשאני כותבת על דעותי הן כן שיפוט. אז או ששנינו שופטים או שאף אחד מאיתנו לא שופט.מה שנוח לך... אגב, למרות שהמילה "אגו" הוא מילת מפתח בהודעות שלך, יש לך מה לעבוד בעניין.. תודה על הפרח

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif ואוו!

את שייכת למזלות האש, נכון?

 

[mgabi]

יפה אינקה,יפה

כמעט... לא מזל האש, יסוד האש-לפי סיפורי סבתא. הצלחת להפתיע אותי-תפנית יפה.

 

[רובין היחיד והמיוחד]

החתול שלי....

חתולה ליתר דיוק... לפעמים אני מסתקל על החתולה שלי ותוהה מה עובר לה בראש בידיוק ברגע שהיא ממצמצת לכיווני תוך כדי גירגור עמוק.... תוך כדי זה שאני תוהה אני שומע זבוב ורואה את ראשה של החתולה מסתובב... והיא קופצ על החלון ומנסה לתפוס את הזבוב.... אני בוחן זות, ומחייך. ואני יודע שצורת המחשבה שלנו לא שונה בהרבה... ואולי מצבה ניקראה בפינו "אהרה". ואני מסתכל על הכלבה שלי ותוהה..... ואני שם לב שהיא הרבה יותר נלהבת מהחתולה ושלושת גוריה.... כמו שהמורה שלי לביולוגיה אומר:האבדל העיקרי בין האדם ושאר החיות זה מבנה הלסת המאפשר שימוש נרחב ב"שפה". הקוף לומד הרבה בחייב אבל לא מסוגל לההביר זות לבניו ובנותיו.... וככה היתפתחה הטכנולוגיה... ההברת מידה מאדם לאדם.... הגב, יש ניסוי בגורילה: לימדו אותה שפת סימנים והיא לימדה את בנה שנולד... ואפילו המציא כמה סימנים לדברים שלו לימדוה מילים בישבילם.... האבדל ביננו לשאר החיות (מבחינה שיכלית) הוא קטן "בהרבה" ממה שרוב האנשים חושבים. אפילו מבחינות אחרות הוא דיי קטן. נ.ב קרה לי פעם שלא יכלתי להבחין באבדל בין פרצוף הרבי אחד למשנהו... והתבלבלתי בינהם... זה גרם לי למבוכה ולהרגשת אשמה על חוסר כבוד מצידי. ש.נ.ב אני מדמין את זה שאני נוטה לסיים שיחות (זות אומרת אף אחד לא מגיב) או שככה מרגישים כולם או שזה אמיתי. מה אתם אומרים?

 

[תתחדש]

אין בהסכמה כלום?

אני לא חושב... אם מסכימים, אפשר לשתף פעולה. אני בכלל לא מוטרד ,אם את חושבת שדברייך יכנסו למקום "הנכון", כי מה שנכון אצלך , לא נכון אצלי. העובדה שאת לא אוכלת בשר,נובעת מהעדפותייך. את חושבת שאת בהרמוניה, שאם אוכלים חיות אחרות אז מפירים את ההרמוניה. זו זכותך להמשיך להתנשא על מי שחושב אחרת. יופי לך.."הרמונית" שכמותך. אל תאכלי. אני דווקא אוכל. גם נמרים אוכלים,זברות לדוגמא,ואני לא חושב שההרמוניה מופרת כתוצאה מכך, או שזה "לא בסדר" , כי זה פוגע ברגשות של הזברה,או הפרה (כי אני,לדוגמא, לא אוכל זברות). אני מתנגד בתוקף לניסויים שהם "מכאיבים ומיותרים". לי ברור כ-

, שאם אפשר להקל על כאב של ילדה אנושית, וצריך לשם כך להכאיב לאלף קופים, אני בעד הניסוי. לעומת זאת אם הניסוי הוא כדי לייצר איפור לאותה ילדה, שגדלה ועכשיו הכניסו לה למוח שעדיף להתאפר- כי כך היא "נהיית" יות יפה (כאילו שהיופי הוא משהו חיצוני...)- אז אני נגדו. אני מצרף קישור לאתר שמגדיר ניסויים מיותרים באנגלית: painful and pointless

 

[mgabi]

אני? אני? Moa?

אני הרמונית?אני כבר שבעויים לא עושה כלום חוץ מלבהות בכלום ולנסות להסדיר את מחשבותי הסותרות.אז הינה לך אדם הרמוני... ובאמת...לא אמרתי שאני הרמונית,רק הגדרתי מה בעיני הרמוניה. לא להשתתף בהתעללות שגורמים לחיות זה צד קטן לקראת היותי אדם הרמוני.יש עוד אינסוף דרכים להזיק לעצמי ולסביבתי...להיות אדם הרמוני לפי ההבנה שלי את ההרמוניה הוא השג כמעט בלתי אפשרי.ה"כמעט" מנחם אותי... כן נמרים אוכלים זברות וזה בסדר גם בעיניי.אבל לא הייתי משווה בין זה לבין העובדה שהאדם בוחר לאכול בשר.לכי תסבירי לנמר שיוכל קרוב.לא יעבוד. האדם כבעל תבונה יכול להסתדר יופי בלי בשר במיוחד שלאור המצב של היום בשר זה מגיע לשולחנו כתוצאה של גרימת סבל,כאב,פחד. החיות הם כמונו:חושבים,מרגישים,כועסים,פוחדים,מקנאים...אוהבים וצריכים להיות נאהבים. קל יותר להבין זאת כאשר מתבוננים בחתול או בכלב.אף אחד לא היה מוסר את כלב או החתול שלו לא למאכל ולא לניסוי. פרה,תרנגול או כל חיה אחרת לא שונה מהם בכלום.רק צריך להתקרב אליהם כדי להבין את מהותם האמיתית. כך שאינני יכולה להסכים איתך כי יש ניסוי מוצדק ויש ניסוי לא מוצדק. בעיני שום ניסוי בבעלי חיים אינו מוצדק ומיותר.ואין גם ניסוים שלא מכאיבים.עצם קליאתם ובידודם כבר גורם להם תסכול ופחד. האם אתה באמת חושב שהשטלת לבו של קוף בתוך אדם יכול להציל אדם? האם אתה באמת חושב שתרופה שניסו על חולדה יכול לגרום לאותם השפעות אצל האדם? האם שמעת על ניסוי אחד שהציל או עזר לאדם? אם כן אשמח אם תשתף אותי.כי אני שמעתי לא על ניסוי אחד שגרמו לנזקים בלתי הפיכים ואף למוות של אנשים... תיקון קל: לא הפסקתי לאכול בשר בגלל העדפה. כאשר נהיתי יותר פתוחה לקבל ידע והבנתי טיפ-טיפה יותר מקודם כיצד מתנהלים הדברים בעולם הרגשתי שלא אוכל לגעת יותר בבשר. ההחלטה לא הייתה שכלית,לקח לי כמה חודשים טובים עד שיכולתי להסביר לעצמי את פשר ההחלטה.

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif את צודקת

וגם טועה... גם כששיפוט נראה נכון וצודק על פי הערכים שלנו, הוא עדיין רק שיפוט. אין לנו כל כלים לדעת מה נכון. הכלי היחיד הוא השאלה מה היינו מעדיפים בשבילנו ובשביל הקרובים לנו - אבל שאלה זו אינה רלוונטית עבור רוב החיים ביקום. הרי איננו יודעים באמת אפילו מה טוב לנו... על פי הערכים שלך את צודקת. אבל עצם הצמדותך אליהם מרחיקה אותך מן ההרמוניה שכן את נוקטת שיפוט. הדרך היחידה להגיע להרמוניה אמיתית עם היקום היא הפסקת שיפוט כלל. זוהי דרכו של הלוחם. זוהי מדיטציה.

 

[mgabi]

בסדר...

גם אני התנגדתי.כי אם לא הייתי מתנגדת הייתי צריכה להסכים. וברגע שמסכימים צריכים לפעול(ולותר על הבשר הטעים). והינה לך משפט:"לרצוח המוני יהודים בשואה אינו מעשה נכון וצודק". לפי דעתך זה שיפוט.ואם זה שיפוט סימן שטענת המשפט לא בהכרח נכונה,כלומר ישנה האופציה שהטענה ההפוכה היא היא הנכונה. כך שאינקה-לא הכל שיפוט. ישנם מעשים שמתבססים על המצפון.וישנם דברים חד משמעים. אני אמשיך לפעול על פי הערכים שלי ולך בהצלחה בהתפלספות על סיבי אנרגיה הזוהרים...