יש כאן בעיה עקרונית...
ההתנגדות שלי לנישואין רשמיים במסגרת המדינה היא בשל כך שמדובר לפי דעתי בהתערבות הממסד בחיי הפרט שלא לצורך. אין מקום לערב את הרשות המבצעת במדינה דמוקראטית ביחסים אישיים שבין אנשים בוגרים. אל לה למדינה לקבוע עם מי יחיה אדם בוגר, מתי, איך ועם כמה ועוד לקבוע לפי איזו מסגרת נבחרת זכויות וחובות... לשם תוקף משפטי אפשר לעשות חוזה אצל עורך-דין (וזה גם מומלץ). ואין בכך קביעת עמדה לגבי נישואין דתיים למשל. זוג שבוחר על-פי אמונתו להתחתן באופן דתי במסגרת הקהילה שלו זה בסדר גמור, כל עוד המדינה אינה מתערבת בכך. ודרך-אגב, עד כמה שאני זוכר לפי מספר מקרים של זוגות לא נשואים עם ילדים שאני מכיר, מבחינה כלכלית עדיף שלא להתחתן רשמית, כך שאחד מבני הזוג יכול להיות מוכר כמשפחה חד-הורית, ואז לקבל הטבות מס ומענקי משכנתא גבוהים, כשבסופו של דבר הכל מסתכם ליותר ממה שמקבל זוג נשוי.