אי בודד (חלק ב)
ופתאום מלאו את שמיה דגלים, סירה קטנה עוברת באחד המפרצים, בלי לחשוב פעמיים קפצה לסירה, השאירה אחריה את כל מה שבנתה, הרימה עוגן ומפרש מתחה, את תחושת הריק החליפה בשמחה, הסירה שועטת והיא בתוכה, ויש לה כל-כך הרבה להשלים, להשיג, קדימה למרחק, קדימה להפליג… פתאום בלב ים התגנבה דאגה, אין לה מושג לאן הסירה מפליגה, הסירה רעועה מטלטלת על פני הגלים, מחשבת להתנפץ על יושביה לאלפי רסיסים, געגוע לחוף מבטחים הציף אותה, שם היה ביתה. היא דוחה את המחשבה, בחיים היא לא תשוב לאי להיות בודדה, אפילו הספינה תתנפץ ותשקע. שם תחת ים, תעמוד שוב על קרקע מוצקה..
ופתאום מלאו את שמיה דגלים, סירה קטנה עוברת באחד המפרצים, בלי לחשוב פעמיים קפצה לסירה, השאירה אחריה את כל מה שבנתה, הרימה עוגן ומפרש מתחה, את תחושת הריק החליפה בשמחה, הסירה שועטת והיא בתוכה, ויש לה כל-כך הרבה להשלים, להשיג, קדימה למרחק, קדימה להפליג… פתאום בלב ים התגנבה דאגה, אין לה מושג לאן הסירה מפליגה, הסירה רעועה מטלטלת על פני הגלים, מחשבת להתנפץ על יושביה לאלפי רסיסים, געגוע לחוף מבטחים הציף אותה, שם היה ביתה. היא דוחה את המחשבה, בחיים היא לא תשוב לאי להיות בודדה, אפילו הספינה תתנפץ ותשקע. שם תחת ים, תעמוד שוב על קרקע מוצקה..