אי אפשר לראות את הסוף.

[Reverb]

אי אפשר לראות את הסוף.

עוד שבוע ויומיים הוא מתגייס (לנחל) ואפילו שהוא כבר היה חצי שנה בצבא (מה שאומר שנשארו לו רק עוד שנתיים וחצי) פשוט אי אפשר לראות את הסוף! זה ניראה לי כמו משהו שלא נגמר, אי אפשר לתכנן כלום ואין שום הבטחה שהוא ייצא כך וכך ותיהיה לו רגילה פה או שם וזה פשוט כל כך מתסכל. איך אתן מתמודדות עם זה?

 

[M o r k a]

מעסיקות את עצמנו...

פשוט ממלאות את כל החיים בדברים עבודה, חברים והכל... ומנסות כמה שפחות לחשוב על הקושי צריך לקחת דברים בפרופורציות, זה לא סוף העולם, והגעגועים מחזקים... מתרגלים =\

 

[GrowingMadness]

אין הרבה ברירות.

כמו שנאמר מעליי, את צריכה למצוא דברים שיעסיקו אותך, ושלא יהיה מצב שתשבי בשעמום ותחשבי עליו כל הזמן כי זה באמת מתסכל.

אז אם את בביצפר- תתרכזי בלימודים שלך, אחרה"צ תפגשי עם חברים וכאלה

אם את מחכה לגיוס- עבודה, חדר כושר, לבלות כמה שיותר עם החברים.. את יכולה למצוא תחביב חדש, ללמוד לנגן על איזשהוא כלי, ללמוד שפה כלשהיא..

חוץ מזה? צריך לדעת להתמודד כי אין ברירה, וזה קשה אני יודעת, אבל אין מה לעשות! ככה זה הצבא >< וד"א- נח"ל?! יפה לו!