אי אי אי אי אי אי ............

[shapira meir]

אי אי אי אי אי אי ............

אי אי אי אי אי אי ............
זו היתה התגובה הראשונית שלי. אחרי שסדרתי את התמונות של המפות והתחלתי להדפיס מצאתי המון דברים שהתקשרו לי לכל מיני מחוזות. בנושא רכבת העמק, בנוסף לתחנות גניגר ומרחביה הסתבר לי שישנה תחנה בריטית בין כפר ברוך לגניגר בק"מ 29.9 הנקראת " הולט- אל מוג'ידיל רווד" שהיא בנוסף לתחנת גניגר שהיתה בשבט טראבינאת, זו מיועדת לשבט אל-מוג'ידיל. עכשיו צריך לשנות את כל מספרי התחנות, כאשר סך כל תחנות רכבת העמק בזמנים שונים, כולן 29 תחנות גדולות/קטנות/בינוניות/האלט/חוקיות ולא

 

[ה דרומי]

ביג באלגן נשאר משהו מאותה תחנה|?

אי אי אי אי אי אי ............
זו היתה התגובה הראשונית שלי. אחרי שסדרתי את התמונות של המפות והתחלתי להדפיס מצאתי המון דברים שהתקשרו לי לכל מיני מחוזות. בנושא רכבת העמק, בנוסף לתחנות גניגר ומרחביה הסתבר לי שישנה תחנה בריטית בין כפר ברוך לגניגר בק"מ 29.9 הנקראת " הולט- אל מוג'ידיל רווד" שהיא בנוסף לתחנת גניגר שהיתה בשבט טראבינאת, זו מיועדת לשבט אל-מוג'ידיל. עכשיו צריך לשנות את כל מספרי התחנות, כאשר סך כל תחנות רכבת העמק בזמנים שונים, כולן 29 תחנות גדולות/קטנות/בינוניות/האלט/חוקיות ולא

ביג באלגן נשאר משהו מאותה תחנה|?

 

[shapira meir]

אין לי מושג צריך לבדוק

ביג באלגן נשאר משהו מאותה תחנה|?

אין לי מושג צריך לבדוק
אגב, הרגע דיבר איתי מישהו שסיפר שהוא הוריד את אחד ממפקדי הפעולה במצודת כח, פרידמן פילון, מההר. והסתבר שהוא נסע על הקו של רכבת העמק ל.....גבע. לדבריו הוא זוכר שלא היתה בכלל תחנת אוטובוס מכיוון שהאוטובוס עלה לתוך גבע וכך לכל הקיבוצים ולכן לא היו תחנות למטה על הכביש. נדמה לי שבכך נסגר הויכוח על המבנה בגבע. בנוסף הוא סיפר שלרכבת העמק היו 4 קרונות, אבל הוא זוכר בשנת 1945 היה אירוע לכבוד 20 שנה לנוער העובד ואספו אנשים מעמק הירדן ועמק יזרעאל לנסיעה ברכבת לתל-אביב, לרכבת היו 6 קרונות, יצאו מגבע בשעה 1000 והגיעו לתל אביב בשעה 1900 .

 

[חן מלינג]

הרכב רכבות נוסעים ישנות

אין לי מושג צריך לבדוק
אגב, הרגע דיבר איתי מישהו שסיפר שהוא הוריד את אחד ממפקדי הפעולה במצודת כח, פרידמן פילון, מההר. והסתבר שהוא נסע על הקו של רכבת העמק ל.....גבע. לדבריו הוא זוכר שלא היתה בכלל תחנת אוטובוס מכיוון שהאוטובוס עלה לתוך גבע וכך לכל הקיבוצים ולכן לא היו תחנות למטה על הכביש. נדמה לי שבכך נסגר הויכוח על המבנה בגבע. בנוסף הוא סיפר שלרכבת העמק היו 4 קרונות, אבל הוא זוכר בשנת 1945 היה אירוע לכבוד 20 שנה לנוער העובד ואספו אנשים מעמק הירדן ועמק יזרעאל לנסיעה ברכבת לתל-אביב, לרכבת היו 6 קרונות, יצאו מגבע בשעה 1000 והגיעו לתל אביב בשעה 1900 .

הרכב רכבות נוסעים ישנות
לפי המידע שאני נתקלתי, ל-'רכבת העמק' (כלומר לרכבת החג'אזית) היו עשרות רבות של קרונות נוסעים, ולא ארבעה או שישה... אני מבין, כמובן, את כוונתו של האדון שבכל רכבת שהופעלה היו, לדעתו, 4 או שישה קרונות. אני יכול לומר בוודאות שלאורך חצי המאה שהחלק הארץ הישראלי היה בפעולה, הופעלו בו רכבות נוסעים ורכבות מעורבות בכמעט כל אורך וצירוף אפשרי, עד לפחות שמונה קרונות נוסעים (והיו המון סוגים של קרונות כאלו ברכבת החג'אזית). אני מנחש גם שבמהלך הנסיעה לתל אביב החליפו לפחות פעם אחת את אמצעי התחבורה, בוודאי מרכבת על מסילה לצרה לרכבת על מסילה 'רחבה' (תקנית). לסיכום - לא היה מספר קבוע לקרונות נוסעים ברכבות שהופעלו בקו העמק (אני ממשיך להתנגד בנחישות לשם 'רכבת העמק' ובוודאי לשימוש הלשוני בו כתיאור אוניברסלי לרכבת הבודדת, לכאורה, שהופעלה בקו הבודד, לכאורה) אול היו מגבלו של אורך ומשקל על הרכבות (בהתאם לתנאי המסילה, סוג הקטר ועוד) וכן היתה גמישות בהתאם לעומס וסוג התנועה. פרטים מפורטים על ההגבלות האלו ניתן למצוא בלוחות הזמנים התפעוליים של רכבת המנדט ממלחמת העולם השנייה אשר מצויים בארכיון הרכבת.

 

[shapira meir]

החלפת הרכבת היא מטעמי הגיון.

הרכב רכבות נוסעים ישנות
לפי המידע שאני נתקלתי, ל-'רכבת העמק' (כלומר לרכבת החג'אזית) היו עשרות רבות של קרונות נוסעים, ולא ארבעה או שישה... אני מבין, כמובן, את כוונתו של האדון שבכל רכבת שהופעלה היו, לדעתו, 4 או שישה קרונות. אני יכול לומר בוודאות שלאורך חצי המאה שהחלק הארץ הישראלי היה בפעולה, הופעלו בו רכבות נוסעים ורכבות מעורבות בכמעט כל אורך וצירוף אפשרי, עד לפחות שמונה קרונות נוסעים (והיו המון סוגים של קרונות כאלו ברכבת החג'אזית). אני מנחש גם שבמהלך הנסיעה לתל אביב החליפו לפחות פעם אחת את אמצעי התחבורה, בוודאי מרכבת על מסילה לצרה לרכבת על מסילה 'רחבה' (תקנית). לסיכום - לא היה מספר קבוע לקרונות נוסעים ברכבות שהופעלו בקו העמק (אני ממשיך להתנגד בנחישות לשם 'רכבת העמק' ובוודאי לשימוש הלשוני בו כתיאור אוניברסלי לרכבת הבודדת, לכאורה, שהופעלה בקו הבודד, לכאורה) אול היו מגבלו של אורך ומשקל על הרכבות (בהתאם לתנאי המסילה, סוג הקטר ועוד) וכן היתה גמישות בהתאם לעומס וסוג התנועה. פרטים מפורטים על ההגבלות האלו ניתן למצוא בלוחות הזמנים התפעוליים של רכבת המנדט ממלחמת העולם השנייה אשר מצויים בארכיון הרכבת.

החלפת הרכבת היא מטעמי הגיון.
אבל לגבי השם ,הרי מה קרה אחרי פיצוץ גשרי הירמוך ב-1916? מבחינה מנהלתית ושלטונית היא היתה מנותקת מהרכבת החיג'אזית החל מכניסת הבריטים לארץ (צמח היתה תחנת גבול) ולמעשה "רכבת-העמק" היתה מנותקת ומבודדת ונסעה רק בעמק (אז לא נהיה דקדקנים מידי, מכיוון שהעמק כלל גם את עמק הירדן ועמק בית שאן), או לא?

 

[חן מלינג]

הפעלת קו העמק לפני 1946

החלפת הרכבת היא מטעמי הגיון.
אבל לגבי השם ,הרי מה קרה אחרי פיצוץ גשרי הירמוך ב-1916? מבחינה מנהלתית ושלטונית היא היתה מנותקת מהרכבת החיג'אזית החל מכניסת הבריטים לארץ (צמח היתה תחנת גבול) ולמעשה "רכבת-העמק" היתה מנותקת ומבודדת ונסעה רק בעמק (אז לא נהיה דקדקנים מידי, מכיוון שהעמק כלל גם את עמק הירדן ועמק בית שאן), או לא?

הפעלת קו העמק לפני 1946
גשרי הירמוך תוקנו במהרה על-ידי הבריטים אחרי מלחה"ע ה-I והקווים החג'אזיים בארץ הופעלו, מבחינה מנהלתית, כחלק מאותה מערכת שכללה את הקווים בירדן (גם כן בשלטון בריטי), זאת תחת השם Hedjaz Railway ותחת ניהול ה-Palestine Railways (רכבת המנדט). שני חלקי המערכת - בארץ ישראל ובירדן - היו מנותקים מנהלתית מכיוון שהמסילה שביניהם (בשטח סוריה) היתה בשליטה צרפתית, והופעלה בהנהלת המנדט הצרפתי בסוריה (תחת השם CFH). לאורך כמעט כל תקופת המנדט (למעט תחילת מלחמת העולם השנייה - עד כיבוש סוריה ולבנון בידי הבריטים = ואחרי 1946, אז נותק הקשר סופית) הופעלו רכבות בינלאומיות בין ארץ ישראל, סוריה וירדן, זאת עם מעט בעיות מנהלתיות באופן יחסי, בהתחשב שהיה צריך לבצע שני מעברי גבול והחלפות צוותים וציוד מניע בנסיעה אחת בין חיפה לעמאן, לדוגמא. אז בהחלט כן - הכינוי 'רכבת העמק' הוא אולי נכון בהקשר הפולקלורי, אבל חסר כל משמעות מבחינה היסטורית, וכן מבחינה טכנית. ((דרך אגב, ה-HR הפעילה בארץ ישראל לא רק את קו חיפה-צמח, אלא גם את השלוחות הצרות לעכו ולבית נבאללה, וכן את קו עפולה-טול כרם ))

 

[ה דרומי]

נדמה לי שגם בשיר על הקטר

אי אי אי אי אי אי ............
זו היתה התגובה הראשונית שלי. אחרי שסדרתי את התמונות של המפות והתחלתי להדפיס מצאתי המון דברים שהתקשרו לי לכל מיני מחוזות. בנושא רכבת העמק, בנוסף לתחנות גניגר ומרחביה הסתבר לי שישנה תחנה בריטית בין כפר ברוך לגניגר בק"מ 29.9 הנקראת " הולט- אל מוג'ידיל רווד" שהיא בנוסף לתחנת גניגר שהיתה בשבט טראבינאת, זו מיועדת לשבט אל-מוג'ידיל. עכשיו צריך לשנות את כל מספרי התחנות, כאשר סך כל תחנות רכבת העמק בזמנים שונים, כולן 29 תחנות גדולות/קטנות/בינוניות/האלט/חוקיות ולא

נדמה לי שגם בשיר על הקטר
וגם בתמונות נראה שהקטר "משך" לרוב כ4 קרונות האם לכבוד אותו ארוע שהוסיפו כ6 קרונות האם היה קטר נוסף לצורך העניין?.

 

[shapira meir]

הוא לא זוכר, היה ילד

נדמה לי שגם בשיר על הקטר
וגם בתמונות נראה שהקטר "משך" לרוב כ4 קרונות האם לכבוד אותו ארוע שהוסיפו כ6 קרונות האם היה קטר נוסף לצורך העניין?.

הוא לא זוכר, היה ילד

 

[ה דרומי]

שאלה למומחי המומחים לרכבות העמק

אי אי אי אי אי אי ............
זו היתה התגובה הראשונית שלי. אחרי שסדרתי את התמונות של המפות והתחלתי להדפיס מצאתי המון דברים שהתקשרו לי לכל מיני מחוזות. בנושא רכבת העמק, בנוסף לתחנות גניגר ומרחביה הסתבר לי שישנה תחנה בריטית בין כפר ברוך לגניגר בק"מ 29.9 הנקראת " הולט- אל מוג'ידיל רווד" שהיא בנוסף לתחנת גניגר שהיתה בשבט טראבינאת, זו מיועדת לשבט אל-מוג'ידיל. עכשיו צריך לשנות את כל מספרי התחנות, כאשר סך כל תחנות רכבת העמק בזמנים שונים, כולן 29 תחנות גדולות/קטנות/בינוניות/האלט/חוקיות ולא

שאלה למומחי המומחים לרכבות העמק
כמה קרונות נוסעים היתה גוררת "קבוע" רכבת העמק האם היו כ ארבעה קרונות. באופן קבוע הוא שהיו יותר?. ומראש

למומחי המומחים.

 

[shapira meir]

התשובה

אי אי אי אי אי אי ............
זו היתה התגובה הראשונית שלי. אחרי שסדרתי את התמונות של המפות והתחלתי להדפיס מצאתי המון דברים שהתקשרו לי לכל מיני מחוזות. בנושא רכבת העמק, בנוסף לתחנות גניגר ומרחביה הסתבר לי שישנה תחנה בריטית בין כפר ברוך לגניגר בק"מ 29.9 הנקראת " הולט- אל מוג'ידיל רווד" שהיא בנוסף לתחנת גניגר שהיתה בשבט טראבינאת, זו מיועדת לשבט אל-מוג'ידיל. עכשיו צריך לשנות את כל מספרי התחנות, כאשר סך כל תחנות רכבת העמק בזמנים שונים, כולן 29 תחנות גדולות/קטנות/בינוניות/האלט/חוקיות ולא

התשובה
מצאתי את התשובה מהר משחשבתי. ובכן, אל-מוג'ידיל היה כפר גדול כאשר בשנת 1945 מנו 260 נוצרים ועוד 1640 מוסלמים (ואפשר לחשוב על מספרים צנועים יותר כיוון שהמידע מאתר ה-"נכבה"), מכל מקום בקרבות מלחמת השיחרור "התפונו" התושבים והמקום נהרס פרט לכנסיה הקתולית של הכפר שצולמה באתרה (ראה התמונה) בשנת 1987 כאשר התושבים עדיין ממשיכים לשמור קשר עם הכפר, וזאת ברור עקב בניית מגדל-העמק על שטח הכפר והוועד של ערביי מוגדיל בקשו לקרוא לישוב שהוקם בשם "מגדל חיים" וכך יישמר שם הכפר ושמו של נשיא המדינה, אולם מי שמחליט התנגד בטענה שיש כבר ישובים רבים בשם חיים. בכל מקרה המקום שימר את שם הכפר ומכיוון שהוא משקיף על עמק יזרעאל, מכאן "מגדל-העמק". מה שנשאר זה לבדוק מה נשאר מהתחנה, וזה כשלא יהיה בוץ, אלא אם דני גיפ יגיע לשם קודם. מיקום התחנה מהכביש יורדים בדרך הכורכר בציר האורך דרומה, ולטרבינת פונים שמאלה, לתחנת מגדיל פונים ימינה, צריכה להיות דרך עתיקה שחוצה את המסילה באמצע הדרך לכפר ברוך.

 

[חובש מוטס]

אותו סגנון טמפלרי !!!

התשובה
מצאתי את התשובה מהר משחשבתי. ובכן, אל-מוג'ידיל היה כפר גדול כאשר בשנת 1945 מנו 260 נוצרים ועוד 1640 מוסלמים (ואפשר לחשוב על מספרים צנועים יותר כיוון שהמידע מאתר ה-"נכבה"), מכל מקום בקרבות מלחמת השיחרור "התפונו" התושבים והמקום נהרס פרט לכנסיה הקתולית של הכפר שצולמה באתרה (ראה התמונה) בשנת 1987 כאשר התושבים עדיין ממשיכים לשמור קשר עם הכפר, וזאת ברור עקב בניית מגדל-העמק על שטח הכפר והוועד של ערביי מוגדיל בקשו לקרוא לישוב שהוקם בשם "מגדל חיים" וכך יישמר שם הכפר ושמו של נשיא המדינה, אולם מי שמחליט התנגד בטענה שיש כבר ישובים רבים בשם חיים. בכל מקרה המקום שימר את שם הכפר ומכיוון שהוא משקיף על עמק יזרעאל, מכאן "מגדל-העמק". מה שנשאר זה לבדוק מה נשאר מהתחנה, וזה כשלא יהיה בוץ, אלא אם דני גיפ יגיע לשם קודם. מיקום התחנה מהכביש יורדים בדרך הכורכר בציר האורך דרומה, ולטרבינת פונים שמאלה, לתחנת מגדיל פונים ימינה, צריכה להיות דרך עתיקה שחוצה את המסילה באמצע הדרך לכפר ברוך.

אותו סגנון טמפלרי !!!

 

[shapira meir]

בקשר לבדיקה של המקום

אותו סגנון טמפלרי !!!

בקשר לבדיקה של המקום
העברתי נתונים וצילום המפה הבריטית ואם הוא יזדמן לשם, יתכן ונוכל לקבל תשובה לפני הקיץ. לגבי מגדל העמק, אם נשארה הכנסיה או לא, התמונה האחרונה באתר הנכבה מראה משנת 1991 שבונים שכונה צמוד לכנסיה, צריך לבדוק

 

[shapira meir]

הוא, הכוונה לדניגיפ שכבר עשה

בקשר לבדיקה של המקום
העברתי נתונים וצילום המפה הבריטית ואם הוא יזדמן לשם, יתכן ונוכל לקבל תשובה לפני הקיץ. לגבי מגדל העמק, אם נשארה הכנסיה או לא, התמונה האחרונה באתר הנכבה מראה משנת 1991 שבונים שכונה צמוד לכנסיה, צריך לבדוק

הוא, הכוונה לדניגיפ שכבר עשה
עבודה בהחלט יפה בתחנת גניגר למרות הבוץ, ואני מודה לו על כך.