אי אונה קוזה קי מה
אקודרו די ל"ג בעומר. וגם שאלה לאנשים מהחוטר הבולגרי ב´ספניוליותם´. אני זוכרת, בעודי ילדה, גרנו בקיבוץ, אם תסלחו לי, המשפחה ה´מוזרה´ היחידה בין ייקים ופולנים, ובעיקר, בין הצברים, ילידי הארץ. אני זוכרת שאמא שלי נהגה לספר לי על מנהג שרווח אצלם, בבולגריה, שקשור לל"ג בעומר. האמהות היו לוקחות אבטיח, חותכות שני משולשים משני צידיו בחלקו העליון, כך שנוצרה מעין צורת "סל", ומוציאות מתוכו את התוך. בקרקעית הקליפה מבפנים הן היו משקיעות נר, וככה הילדים היו הולכים אל המדורות. עם פנס-אבטיח. בל"ג בעומר הראשון שלי בקיבוץ, גם לי היא יצרה כזה פנס-אבטיח, ואיתו הלכתי אל המדורה, בפעם הראשונה בין בני המשק. מיותר לציין את מנות הלעג שספגתי בערב ההוא, כמו גם את הקנאה של כל הילדים, על הפנס הנפלא שסחבתי איתי. והרבה חשבתי על המנהג הזה, ונדמה לי ששאוב הוא מחגי הנוצרים ששם. רציתי לדעת אם עוד מישהו זוכר משהו דומה.
אקודרו די ל"ג בעומר. וגם שאלה לאנשים מהחוטר הבולגרי ב´ספניוליותם´. אני זוכרת, בעודי ילדה, גרנו בקיבוץ, אם תסלחו לי, המשפחה ה´מוזרה´ היחידה בין ייקים ופולנים, ובעיקר, בין הצברים, ילידי הארץ. אני זוכרת שאמא שלי נהגה לספר לי על מנהג שרווח אצלם, בבולגריה, שקשור לל"ג בעומר. האמהות היו לוקחות אבטיח, חותכות שני משולשים משני צידיו בחלקו העליון, כך שנוצרה מעין צורת "סל", ומוציאות מתוכו את התוך. בקרקעית הקליפה מבפנים הן היו משקיעות נר, וככה הילדים היו הולכים אל המדורות. עם פנס-אבטיח. בל"ג בעומר הראשון שלי בקיבוץ, גם לי היא יצרה כזה פנס-אבטיח, ואיתו הלכתי אל המדורה, בפעם הראשונה בין בני המשק. מיותר לציין את מנות הלעג שספגתי בערב ההוא, כמו גם את הקנאה של כל הילדים, על הפנס הנפלא שסחבתי איתי. והרבה חשבתי על המנהג הזה, ונדמה לי ששאוב הוא מחגי הנוצרים ששם. רציתי לדעת אם עוד מישהו זוכר משהו דומה.