איתך

[מיקי הקורא]

איתך

איתך מה אתה מביא איתך למיטה את צחוקה המתרונן של ענבר את שדיה היפות של פנינה את ישבנה העסיסי של לבנה. ואני רציתי אותך לבד... שיר אהבה אל תספר לי על ידידותיך אבל אני רוצה לדעת הכל.

 

[אריאלה האחת1]

אולי נפתח מדור שירי מיסטיקנים../images/Emo35.gif

גילי , מיקי וכולםםםםםםם מה אתם אומרים? נוציא את כל השירים שכתבנו משחר ילדתנו?? אולי נגלה אוצרות? אריאלה באהבה

 

[הילהל]

אני מבטיחה לקרוא

השיר של מיקי מקסים.

 

[אריאלה האחת1]

גם לכתוב , לא רק לקרוא../images/Emo3.gif

 

[גילי פרי]

מסכימה מאד מזתומרת../images/Emo35.gif../images/Emo9.gif

ואם יש היענות לכך בטח שבבדאי שאפתח אפילו קטגוריה במאמרים שתיקרא:

"שירים - פרי עטם של חברי הבית"

יופי של יוזמה מבחינתי למרות שאצטרך לשבת לכתוב משום שהמגירות שלי קצת ריקות

 

[גילי פרי]

אהבתי מיקי../images/Emo23.gif

בא לך לשתף ולספר על שום מה ואיך נכתב הקטע הזה

ואולי אפילו אשאל משהו: האם לא כולנו מתנהגים כך בעצם, כאילו באורח אולי בלתי מודע, נדמה לי שאנו מכניסים איתנו למיטה המון שותפים בעת ובעונה אחת. האמנם

ומה אתה/ם חושבים על השורה האחרונה?

אל תספר לי על ידידותיך אבל אני רוצה לדעת הכל

. מי מאיתנו יכול לזכור קטע כזה מחייו שלו

לפני ימים ספורים ביליתי עם אהוב יקר, שסיפר בין היתר "בלי כוונה" כזה כאילו, על מישהי נוספת שהתרועע עימה בזמן שהיינו יחד. (אנחנו פרודים כבר המון זמן). ובכ"ז ברגע ש"נפלטה" לו הכותרת, באמת ביקשתי לדעת הכל, כל מה שהיה שם ללא כחל וסרק, בלי הסתרות וכאלה. האמת

כאב, כאב מידי אפילו. ועוד אמת

לא הצלחתי להבין מדוע זה כל כך כואב, או מה באמת כואב שם, למרות שישבנו יחד לנסות ולהגיע הכי עמוק שאפשר. לא קנאה, לא רכושנות, לא כאלה ובכ"ז משהו היה שם, והוא העיק עד דמעות...

 

[מיקי הקורא]

אני שמח שעלית על כך. ../images/Emo6.gif

אם אני כותב שיר, יש לו סיבה עמוקה שמטרידה אותי כמו את כולנו. וניתן להרחיב זאת כמובן לנושא שכואבים לכולנו. רק לא צריך להגביל את הפרשנות של כל אחד ואחד לגבי השיר. כוונת המשורר אינה חשובה. החקירות שעברתי עם ידידתי האוהבת כל-כך לגבי נשים אחרות בחיי, הם גרמו לי לכתוב שיר זה. זה היה בשבילה עינוי נפשי קשה מאוד. הסבל שהיא סבלה בזמן שחקרה אותי גרם לי לחשוב שהיא מזוכיסטית. החיטוט הבלתי פוסק, השאלות התמימות כביכול, איפה אתה? מה אתה עושה הערב? איפה היית אתמול? זה נשמע תמים מאוד.. ואחר-כך זה מוביל ל2 אפשרויות או לשקר, או לומר את האמת ולגרום לה סבל נוסף. לצערי הרב סבלתי יחד איתה עד לסוף המר. באהבה לך מיקי

 

[גילי פרי]

אז האם זה באמת סוג של מאזוכיזם?

כי ממש אלה הן המילים שצצו בשיחתי עם ידידי בנושא. חשבנו על סוג של מאזוכיזם אלא שעדיין נותרת בעינה הסיבה, כלומר, האם יש לנו איזה שהוא רווח מודע או בלתי מודע מהמאזוכיזם הזה? מה הוא בא לשרת אצלנו

בהתחלה הסרנו קצת אבק, והגענו לאיזה שהוא סוג של שליטה שבעטיו צצות השאלות הללו, אח"כ נברנו קצת, והגענו לאולי קנאה, רכושנות אלא ששתי תכונות אלה נראות לי שטחיות מידי. למה לנו המאזוכיזם הזה? והלא בעצם זה כל כך כואב.. אז למה מלכתחילה יש את הדחף הזה להיכנס לשם?

בסוף ננצח

 

[מיקי הקורא]

אני מודה ומתוודה

גם לי יש את זה. זה ממש כואב לנבור, כמו לחטט בפצע ולהנות מהכאב, אני חושב שזה סוג של רגש, וקשה להסביר אותו הגיונית, הכאב נובע מרכושנות וקנאה, למרות שבראש אני מבין זאת, הרגש פועל לבד ובלי אחריות, כאילו לא אכפת לו ממני, הישות הרגשית שלי עצמאית לגמרי לה זה לא כואב אני נושא את הכאב והיא ממש ניהנת והשכל לא יכול לעזור לי כלל, הוא לא משתתף, כאילו מה שהוא אומר לא מגיע אלי כלל, "לא מנחמים אדם שמתו מוטל לפניו". וכשכואב ממש, הכאב שורק לחבריו, ומזמין גם בני דודים ומשפחה רחוקה. אני טובע ביסורים למרות שאני יודע לשחות ולעיתים בשאלותי, ממש קופץ מהמקפצה. הישות הרגשית שלי באה לכאן לחוות, אם לא אתן לה מספיק שמחה ואושר, היא תבחר לעצמה כיצד להתענג, ואני אסבול. באהבה לך מיקי

 

[מיקי הקורא]

שיר על הנושא../images/Emo140.gif

רק איחיתי את שיברי הלב וכבר נעצת בי חץ שקט זועק הגיוני בדממה וכאב תשוקתי מטפס ברננה רגש ישן בחזה מתחדש מותיר אותי רועד וחושש "שקר היופי והבל החן" זה שקר מוסכם הנאמר בחן.

 

[odeliaremos]

איזה יופי מיקי../images/Emo24.gif

יופי לקרוא מה שכתבת. כל הכבוד אהבתי ותמשיך לאתגר,לרגש כי זה חשוב וזו תכונה נעלה,ככה לגעת בכ"כ הרבה אנשים,ועם רצון לעזור,יכולה להעיד שאתה עוזר ונותן תמיכה ועל כך מגיע לך,

 

[גילי פרי]

אבל למה../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif מתוסכלת../images/Emo37.gif

אז קודם כל מעודד לדעת שאני לא לבד בסירה הזו..

חשבתי שאני לא נורמלית, שאני מחפשת לעצמי צרות, כל מיני כאלה, והנה אני קוראת אותך מיקי, וכמו קוראת את נבכי נשמתי, בעיקר בפיסקה הזו: וכשכואב ממש, הכאב שורק לחבריו, ומזמין גם בני דודים ומשפחה רחוקה. אני טובע ביסורים למרות שאני יודע לשחות ולעיתים בשאלותי, ממש קופץ מהמקפצה. הישות הרגשית שלי באה לכאן לחוות, אם לא אתן לה מספיק שמחה ואושר, היא תבחר לעצמה כיצד להתענג, ואני אסבול. לא פעם אני מוצאת את עצמי "חוקרת בעדינות" בכל מיני דרכים של הסוואה, ולעיתים אפילו בצורה הישירה ביותר, מצבים שכאלה, כשאני יודעת בבירור ומראש שזה הולך לעשות לי רע וכואב. כך אני מוצאת את עצמי גם נחקרת ועונה בשיא הכנות, גם כאשר הדברים אמורים לגבי אירועים ישנים שכמעט נשכחו מתודעתי. לומר שאני יודעת מהו הדחף הזה אני עדיין לא יכולה, מאין הוא בא, מה הוא אמור לשרת בי, מי צריך את זה בכלל, אלא שכל פעם מחדש אני עושה את זה. זה כמו שאני מבקשת לברר עם עצמי עד לאן זה יכול להגיע, מהו סף הכאב או סף ההכלה שלי, כי בסך הכל אני אוהבת, ושום דבר מעין זה לא אמור לגרום לי להיפרד וכאלה. כן, זה סוג של מאזוכיזם, וברגע שהכאב הזה צץ, הוא מציף איתו עוד כאלה וכאלה סיפורים דומים ששמעתי בעבר, ואז יש איזו תחושת התנשאות, אולי התעלות, לא יודעת להסביר רק שהיא מלווה בים של כאב. יש איזה שיר שאני לא זוכרת מי שר ושורה או שתיים ממנו מספרות : יכול להיות שאת אוספת, בבת אחת את כל הטעויות .... באהבה עושים המון שטויות" ואח"כ.. "יכול להיות שאת צודקת..... מה תעשי בצדק בלעדי, את שגיאותי את מגייסת, אל תנסי אותי יותר מדי..."

משהו כזה... עדיין לא הגעתי למניע האמיתי, העמוק, ואני יודעת שאני קרציה בנושא, אבל ממשיכה לנבור מה שמוסיף לא מעט כאב ותסכול לנוכח חוסר היכולת הזמנית הזו להבין.

על השיתוף

 

[אריאלה האחת1]

גילי,מיקי-טבעי שם להיות לפעמים ../images/Emo140.gif

היי לכולם,

" אלוקים ברא אותנו בני האדם, עם חוויות רגשיות , כדי שנתפתח

עם התרגשויות ודקירות בלב, עד שממש כואב, כדי שנלמד..... את ה -

לפתוח

ואנו בלימוד הזה , דווקא זוכרים את הכאב

בואי רגע ניזכר בשמחה, הוא אמר לה, והיא בוכה.. לחייה רטובות מדמעות, והוא מנגב אותן בעדינות, הו , בורא עולם , בשביל מה אנחנו כאן, כדי שתנגב את הכאב ." אכן באהבה עושים המון שטויות , אני הייתי קוראת לזה התאהבות , כי יש שם המון אשליות, כמה שנחפור האם נמצא שם תשובות אחרות ? תודה מיקי על ההשראה , ותודה גילי על שאני לומדת גם ממך גם כשאיני מגיבה כי לפעמים קשה, את הרי גדולה מהחיים , קחי לך מטה קסמים , הלוואי והיה אפשר להעביר את כל אהובינו את תהליך פתיחת הלב

.. ולהעביר את עצמנו את תהליך האהבה העצמית

אולי זה היה חוסך את המקום בו אנו לא רוצים להיות אף פעם- לא אהובים או לא רצויים.... שולחת אור

אהבה

10 חיבוקים לכל אחד ולעצמי

ונשיקות

נ.ב. כמה נשיקות צריך מיקי? לעבור עוד יום בשמחה מכל ה-

אריאלה באהבה