איש של מכרים?

[עידןשריר]

איש של מכרים?

בעוד יומיים אחזור לי לספסלי האוניברסיטה, אחרי חופשת המבחנים... שוב אסתובב לי מחוייך בלכתי משיעור לשעור, וכמעט תמיד אמצא איזה מכר או שניים שאומר להם שלום בדרך, אולי אשאל כמה שאלות מתוך נימוס כמו "איך בלימודים?" "מה חדש?" ואמשיך בדרכי. הבעיה היא שלמרות מכריי הרבים באונברסיטה, אף אחד מהאנשים אני לא באמת בקשר.. כל כך הרבה אנשים שפגשתי בקורסים השונים אבל אני לא בקשר אם אף לא אחד מהם.. כלכך הרבה אנשים שפעם היו מתקשרים אליי בלי הרף בשביל שאעזור להם בשיעורים, או לחילופין שאלו אותי בשיעור שאלות בלי סוף, וכיום הם רק שמות בפייסבוק.. טוב למען האמת זה לא הכי מפתיע הרי מעולם לא הייתי אדם חברותי במיוחד. כלומר יש לי כיום חברים מ"בית" איתם אני בקשר כמה שנים טובות, כלומר אינני נטול כישורים חברתיים.פשוט תחומי העניין שלי שונים משל אחרים. למשל בחטיבה שכולם שיחקו כדורגל אני ישבתי בספרייה לקרוא אינציקלפדיות. לכן לא היה לי הרבה במשותף עם רוב בני גילי. אפילו קראו לי "אינציקלופדיה" (או "אינצי" בקיצור) ולא שהייתי תלמיד טוב יותר, או שאובחנתי כבעל מחוננות., אבל היה לי ידע כללי רחב.האמת שאינני תמיד נהנה בחברת אדם. בהרבה מסיבות שהייתי נוכח בהם לא נהנתי במיוחד, גם אם רקדתי ועשיתי רושם שאני נהנה, זה לא היה אמיתי זה לא היה אני. בדיוק כפי שביסודי כאשר שיחקתי כדורגל עם בני גילי, לא באמת נהנתי, ולא באמת הרגשתי שייך , עשיתי זאת סתם בשביל לא להיות לבד, לא להיות שונה.. עד שהבנתי שזה פשוט לא בשבילי.. אני לא טיפוס ש"שומר על קשר" , וסביר להניח שאחרי שתסיימנה המסגרת המשותפת (לימודים, צבא, עבודה וכו') נפרד באימרה הצבועה "תהייה בקשר" (ובנינו, כמה מתכוונים לזה באמת ), אבל זה בהחלט מעצבן לעיתים לדעת שבשנה שעברה כאשר למדתי בפקולטה אחרת (באותה אוניברסיטה), כל הזמן קיבלתי טלפונים, אנשים התקשרו אליי בלי סוף בשביל עזרה בלימודים, אפילו הייתי "סחבק " עם כולם, והופ עברתי פקולטה, ובסמסטר הנוכחי לא קיבלתי אפילו טלפון אחד, סתם אפילו לשאול לשלומי. אני יכול להתלונן ולהגיד שהם אינטרסנטי , אבל גם שאני הייתי צריך סיכומים , הייתי מבקש מאנשים בלי להסס, אפילו אם בקושי הייתי מכיר אותם,. אין מה לעשות לא כועס על אף אחד, וגם זה הדדי. האדם הוא יצור אינטרסנטי ואין לי מה לעשות. חוץ מזה כפי שאני לא יוזם ולא מתקשר לאחרים בשביל להיות איתם בקשר, כך גם הצד השני לא עושה דבר.. ועם כל הכבוד, עם כל אמצעי התקשורת שיש היום, אין שום תירוץ לא לשמור על קשר. הרי שחבריי הטובים תמיד ירימו טלפון אם הם יוצאים לאן שהוא, או סתם בשביל לדעת מה קורה איתי..ואם לא אז אני אזום, קצת לפני שהם יזמו בעצמם..אולי למעשה כפי שאינני מעוניין בחברת רוב בני האדם, גם הרוב המחולט של האנשים איננו מעוניין בי מעבר למכר?

 

[איילית אלמונית]

הי עידן,

אני יכולה לספר מנסיוני שכשלמדתי עם מספר אנשים במספר קורסים במהלך התואר הראשון וגם עכשיו במהלך לימודי הסבה, התהוו קשרים קרובים יותר מעצם זה שלמדנו במספר רב של קורסים ביחד, שנה אחרי שנה (3 שנים). מנסיוני, בד"כ, וכמובן שיש יוצאים מהכלל, כשלומדים ביחד בכמה קורסים מתהדקים הקשרים, יש יותר על מה לשוחח (מכנה משותף התחלתי). בד"כ צריך שיהיה מכנה משותף רחב יותר מאשר רק קורס אחד. סיימתי לימודי תואר ראשון לפני שלוש שנים ועדיין נשארתי בקשר, לצערי רופף, עם אותן בנות שלמדתי איתן מספר רב של קורסים במשך 3 שנים. היום, בלימודי ההסבה, אני בקשר קרוב (לא קרוב כמו שחוויתי עם אותן בנות מהתואר הראשון) עם בנות שאני לומדת איתן מספר קורסים. המכרים האלה שאתה מדבר עליהם, למדת איתם מספר קורסים או עם כל אחד קורס או שניים? נכון שיש אמצעי תקשורת יותר מבעבר, אבל גם פעם (נגיד, לפני 10 שנים), לא היתה בעיה להרים טלפון להתעניין. יש איזו תחושה של ניכור באוויר, נכון שזו תחושה בעיקר אינדיווידואלית, אבל כן, זו תחושה שקיימת. ולעניין, אמצעי התקשורת הם רק אמצעי, הם לא גורמים למוטיבציה להעמקת קשרים. פייסבוק זה נחמד, אבל שטחי ביותר. לדעתי, ככל שיש מכנה משותף רחב יותר, יש יותר עניין, וזה מה שגורם לקשרים להווצר ולהתמיד. לא רק מכנה משותף, גם עניין ורצון ופתיחות..ויוזמה אישית. (-: אלה נקודות העיקריות.

 

[איילית אלמונית]

אה, ומה שעזר לי

ליצר קשרים הן ההפסקות, להזמין מישהי/ו לשבת ביחד ולקשקש. קצת על הלימודים, קצת מעבר. לאט לאט מתפתחים קשרים.

 

[עידןשריר]

מממ יש ויש..

יש כאלו שלמדתי איתם קורס אחד, ויש כאלו שיותר אני אתן לך דוגמא. בקורס ישבה לידי בחורה חביבה, אשר לעיתים כאשר היא לא הבינה מה שמהמרצה הסביר עזרתי לה להבין. בסוף הקורס היא נתנה לי את הסיכומים שלה (אני לא מסכם ,הן בגלל כתב ידי הלא ברור והן בגלל שאני יודע שישנם אנשים אשר מסכמים טוב יותר ואוכל לקחת מהם) וצילמתי. החלטנו שנלמד למבחן ביחד, כאשר לפני כל אחד יעבור על החומר יומיים לפני שנשב ביחד וכך היה, הלמידה ביחד לפי דעתי היתה מועילה מאוד, וכל אחד השלים לשני את מה שהוא לא ידע... לאחר המבחן נפרדנו בצורה ידידותית והיא אף אמרה לי "שמור על קשר" לפני כמה ימים התקשרתי לשאול מה קורה , איך הציונים שלה וכו' . אין לי ספק שאם לא הייתי מתקשר היא לעולם לא היתה מתקשרת.. אם כי למען האמת, בסילבסטר היא שאלה אותי לאן אני יודע, ושהיא הבינה שאני לא יוצא לאן שהיא יוצאת פני הראו אכזבה. פשוט היה לי סוד (אני בשלילת רשיון, ולכן לא יכולתי להגיע לאזור שאליו היא יוצאת), שלא רציתי לחשוף בפניה. האם נהגתי בתבונה לפי דעתך? בנוסף אני יכול להצביע על מקרה שונה לחלוטין של מישהי מקורס אחר, שכולם לוקחים ממנה סיכומים. היא בהחלט מסכמת ממש טוב ולכן לקחתי ממנה . למען האמת אני אפילו לא זוכר איך קוראים לה.. זה הקורס היחידי שאני עושה איתה.. מה לעשות, הכל אינטרסים באוניברסיטה.. (ודאי ששאלתי איך קוראים לה לפני שביקשתי ממנה סיכומים אבל שכחתי את שמה

) לא יודע פשוט לא תמיד יש עניין (הדדי) שזה ימשיך למעבר..

 

[איילית אלמונית]

אם אין עניין הדדי אז אני

לא רואה בעיה. אבל אם אתה מעוניין ליצור קשר מעמיק יותר אז עליך ליזום ולא לחכות ל"הזדמנות" כמו סילבסטר. אם יש אירוע כמו סילבסטר אז כמובן אין מניעה, אבל מה שעצר אותך היה חוסר הרצון שלך להיחשף בפניה. זה שיש שלילת רישיון זה לא נחמד, אבל זה גם לא בושה גדולה. זה דבר די משמעותי ואי אפשר להסתיר אותו הרבה זמן אם רוצים ליצור קשרים יותר מעמיקים. במקום להגיד שיש שלילה תוכל להגיד שאין לך רכב כרגע, אבל אני לא בעד שקרים, ובטח לא כשרוצים להעמיק קשר. פשוט היה עדיף להגיד שכרגע יש לך שלילה, זה בטח לא מה שצריך לעצור אותך מליצור קשרים. בקיצור, תהיה יותר מוכן ליזום למשל תזמין אותה לקפה בהפסקה. תמיד כשיוזמים משהו יש סיכוי לאכזבה, אין מה לעשות, זה חלק מהעסק. אם לא יוזמים, לא מתקדמים. על פניו נשמע שדווקא מצאת חן בעיניה, אז יש יותר סיכוי שהיא מעוניינת מאשר לא. (אולי רק לקשר ידידותי, רק בהמשך תדע אם תרשה לעצמך ליזום) יש כל מיני סיבות למה אנשים לא יוזמים ומתקשרים, אולי ביישנות, אולי סתם חוסר ענין. אם לא תנסה אתה לקחת יוזמה, לא תדע. לגבי הבחורה השניה לא ברור אם רצית או לא רצית ליצור איתה קשר. שוב, אם כן, אז פשוט לקחת יוזמה.

 

[גרא.]

עידןשריר,התחושה שדבריך מעוררים,היא שאינך יודע

כנראה למכור את עצמך,במידה רבה אתה מתנהג כאלטרואיסט.עוזר לפונים,עושה ונותן סיכומים..בעיקר עושה בשביל..ולא עושה עם.אחד היתרונות שיש לסטודנט באוניברסיטה,זה היכולת לבנות לעצמו קבוצה של סטודנטים הלומדים יחד איתו,בכדי ללמוד יחד,כולל הכנת סיכומים,וכמובן להתכונן לבחינות.מטבעה של קבוצה כזו שהיא עד מהרה יוצרת קשרים חברתיים,הזורמים גם מעבר למפגשי הלמידה.בקבוצה כזו יש חשיבות לכל מרכיב,שכן כל אחד תורם מעצמו,מהידע שלו ,והנתינה יוצרת אכפתיות,והדדיות.לא עוד נתינה, חד צדדית,חד כיוונית,אלא הדדית,הבנוייה על יחסי גומלין של קחתן.יחד עם זה,לא דברת על כך,אבל,האם יכול להיות שיש לך חסך במיומנויות תקשורת,כאלה שחסרות לך בכדי לפתח קשרים מעבר להענות לבקשת עזרה כלשהיא? הייתכן? כי אם כן,בזה אתה יכול לטפל,אם דרך שרותי הייעוץ לסטודנט,או באופן פרטי.

 

[עידןשריר]

צר לי אך אינני מסכים איתך..

הינך מציג אותי כמעיין "פראייר" שרק עוזר לאנשים מבלי לקבל דבר בתמורה.. אך לא כך הדבר.. כפי שאני עוזר לאנשים כך גם הם לעיתים עוזרים לי, אם זה בלהביא לי סיכומים (דבר חשוב מאוד, משום שאני לא מאלו שמסכמים טוב בכיתה) , אם זה לפתור יחדיו שיעורים בית, וכו' אכן אין לי קבוצה "קבועה" של אנשים אשר אני לומד איתם, אנשים נעזרים בי ובאותה מידה בדיוק אני עוזר לאחרים..וככה זאת הראקציה החברתית באונברסיטה פעם אתה עוזר פעם עוזרים לך.. בקשר למעבר? לא תמיד קורה יש כי בשביל זה צריך הרבה יותר.. צריך אותם תחומי עניין, צריך שנהייה "באותו ראש" וכו' הרבה יותר קל ליצור "school friends" מאשר חברים אמיתיים, וזה נוגע לא רק לגבי אלא לגביי אנשים רבים. ומה שאתה אומר שקשר של "קבוצת לימוד" הופך עד מהרמה לקשר חברתי עמוק יותר ממש לא מובן מאליו, שכן לרוב קבוצות הלימוד נשארות במסגרת הלימוד. לפעמים כן ולפעמים לא.. חוץ מזה שאם יש לי "חסך במיומניות תקשורת" איך זה שמחוץ לאוניברסיטה כן יש לי חברים? כלומר שאני כן פוגש בן אדם שיש לי איתו עניין משותף גם(גם אם זה נדיר, זה קורה) אז כן נוצרו חברויות, למשל יש לי חבר ממש טוב שהכרתי בתקופת הפסיכומטרי.. אולי אני בסך הכל אדם שונה, שפשוט לא מתחבר לכל אחד, אבל שזה קורה, אני בהחלט מסוגל ליצור קשר עמוק וארוך טווח?

 

[גרא.]

עידןשריר,לא כל מי שרק עוזר לאנשים מבלי לקבל

דבר בתמורה,הוא פרייאר,אני כלשעצמי דווקא מתייחס לנתינה,שלא על מנת לקבל משהוא בתמורה, כאקט חיובי של גדלות רוח,אבל זה וכזה זה,אני.מה שנאמר זה ביטוי של תחושה שהרגשתי נוכח דבריך. אחרי הכל,כמוני כמוך,ביליתי ימים,חודשים ולא מעט שנים תחת כתלי האוניברסיטה,גם כסטודנט,גם כעוזר הוראה,והאינטראקציות הלימודיות והחברתיות המתקיימות שם מדי יום ולילה,מוכרות לי היטב. איני חושב שיש הבדל תהומי בין האוניברסיטה,לבין מחוצה לה.וכאשר יש מערכת יחסים זמנית,ארעית המושתת על יחסי אד הוק בתוך האוניברסיטה,זה דפוס אינטראקציה המשרת אותך גם בחוץ.לכ כיוונתי להעליב אותך כששאלתי אם אין לך חסך במיומנויות תקשורת..מאחר ודברים דומים לשלך,מופיעים כאן בפורום תדירות מפונים שמרגישים שהם מתקשים להתחבר לאנשים.אתה מגדיר את עצמך כאילו אתה אדם שונה שפשוט לא מתחבר לכל אחד.אף אחד לא מתחבר לכל אחד,אלא למי שיש לו אליו או איתו אינטרסים,ונושאי התעניניות משותפים.כל מה שניסיתי לומר זה בעצם,כי בכדי לצור קשר עמוק וארוך טווח ולא שטחי כפי שמאפיין את קשריך החברתיים לפחות באוניברסיטה,לשם כך יש צורך במיומנויות תקשורת בינאישית מפותחות.אינך חייב כמובן לקבל את דעתי,וזכותך לחשוב אחרת.מקובל עלי.