אישפוז של ביתי בת ה-22

[סי אלי]

אישפוז של ביתי בת ה-22

ביתי עומדת להתאשפז ב-חודש אוגוסט..אני פוחדת כי ביום האישפוז היא תקבל "רגליים קרות"
איך אני יכולה לעזור בעניין?

 

[פרפר בתוך אגרוף]

שלום לך.

אם אתם עומדים בפני אשפוז, אני משערת שמאחוריכם, כמשפחה, תקופה מאוד לא פשוטה. אשפוז גם הוא תקופה קשה, אבל הוא גם מענה טוב כשצריך אותו, ויכול לסייע מאוד.

אין תשובות קסמים,
ואני מניחה שאת מכירה את ביתך ושעברת איתה עד כה מספיק כדי לדעת מה מעודד אותה ומה מרחיק ומייאש אותה.
התמיכה שלך, בכל צורה שהיא- נוכחות פיזית, מתנה, אריזה יחד, הבטחה שתבקרי הרבה, היא חשובה מאוד ביום כזה,
שאכן ההיסוס והפחד הם גדולים בו.

אני חושבת שאם בתך הייתה כותבת כאן היא הייתה מקבלת הרבה כח ומוטיבציה מרבות שהתמודדו עם האשפוז בעבר.
אם את רוצה לספר לה על הפורום ולהציע את המקום, נשמח שתכתוב לנו.

 

[חלומותשל אחרים]

תשמעי

זה לא מעודד אבל אבל אין משהו בעיני שאת יכולה לעשות.
ההחלטה להתאשפז צריכה להיות שלה.
ההחלטה לשתף פעולה עם הטיפול שם תצטרך להיות שלה.
גם ההחלטה להישאר שם תהיה שלה.
זה צריך לבוא ממנה לחלוטין.
אני נכנסתי לאשפוז שם די בניגוד לרצון ההורים שלי. למרות שבאמת הייתי נחושה לעשות את זה ולהצליח היה לי קשה. כל ארוחה, כל השגחה, כל קבוצה.
יש שם המון המון המון חוקים. לא כולם הגיוניים. צריך להתמסר לחלוטין לצוות, וזה ממש לא קל. למרות שרציתי להיות שם היו כל כך הרבה פעמים שהיה לי דחף פשוט לצאת מהחלון ולברוח לאנשהו.
מה שאת כן יכולה לעשות- זה לתמוך בה ב-200% כשהיא כבר שם.