אישונים ותפקידם

freearth10

New member
אישונים ותפקידם

היי יש לי מטופלת חדשה שאצלה האישונים בעיין קטנים במיוחד. למעשה עוד אף פעם לא ראיתי אדם עם אישונים כל כך קטנים. מה זה אומר על האדם כשיש לו אישונים כל כך קטנים?
מאיה
 

yperelman

New member
את זוכרת

את התחושות הראשונות שקיבלת בפגישה הראשונה כשראית אותה (ואת אישוניה)?
 

freearth10

New member
בפעם הראשונה כשראיתי אותה

בכלל לא ראיתי את אישוניה הקטנים. כשהיא הגיעה אלי כמטופלת האישונים נראו לי ממש מוזרים. משום מה חיברתי אותם לעיני חתול והמחשבה הראשונה שעלתה לי: האם האישונים קשורים למאמץ הרב שהיא משקיעה בהתמקדות מצד אחד וביכולת שלה להתמקד מצד שני למרות שמטבעה היא אדם עם קשב מפוצל. ואם החתול כבר כאן
אז בשבילי חתול זו עצמאות והיא במפגש הראשון דברה הרבה על עצמאות ותלות. לפני המפגש שלי בה כמטופלת היא נתפסה אצלי כאדם מאוד עצמאי שלמען עצמאותו היא הקריבה את החופש שלה. לאחר שהסתיים הטיפול בה באמת עשיתי השוואה בינה לבין מטופלת אחרת שהיתה לי פעם שפיזית במבנה שלהן, בצורת ההליכה שלהן,בבחירת המקצוע שלהן, ובעוד הרבה מאוד מישורים אחרים - הן מאוד דומות. לאחר הטיפול באותה האישה היא באמת אימצה חתול ושנים היו לה רק כלבים... וואו,
על השאלה. אשמח לשמוע מה אתה קורא בין השורות.
מאיה
 

yperelman

New member
אשמח לעוד קצת הבהרות

האם חשת הזדהות איתה/ אמפתיה/זרות ("מוזרות")? האם היא משכה או דחתה אותך עם כניסתה לקליניקה ? האם את יכולה לתאר אותה במובן האנרגטי: אנרגיות רכות/קשות/חום/קור מה הייתה סיבת הפנייה שלה (התלונה המרכזית)? ועכשיו לדברים שאני חש (ואלו רק תחושות ראשוניות): כרגע אתם בגישושים ראשונים. אתן קצת באפילה. ישנם לא מעט דברים "עיוורים" שיתבררו עם הזמן (זו אולי גם הסיבה לנסיון ההשוואה למטופל אחר- ע"מ לקבל מושג או משענת) לגבי ההיבט הפיזי- כדאי לבדוק לחץ דם ובדיקות דם (ללחץ דם יש השפעה על האישונים). ודבר נוסף. חשוב לי להזהיר אותך מפני השוואה למטופלים דומים.זה מאוד מובן לי ולעיתים אף מסייע במהלך טיפול, אך ההשוואה יכולה להגביל אותך כמטפלת מלראות...
 

freearth10

New member
גם וגם

כמו הרבה מהמטופלים שלי יש בינינו גם קשר אחר מלבד קשר מטפל/מטופל. יש הרבה מאוד נקודות חיבור ויש גם מקומות שאנחנו מאוד רחוקות האחת מהשניה, מה שממש לא מפריע לי לטפל בה. ואני תמיד מגששת באפלה -עובדת חלק מהזמן בעיניים עצומות. מה שמעניין אותי זה תפקיד האישונים בראיה/מיקוד ובטח יש גם משמעות לזה שאישונים הם כל כך קטנים.
מאיה
 
אפשרות נוספת.

לאפשרויות שמנה קודמי- yperelman, הייתי מוסיפה שכדאי לבדוק, האם במהלך שמונת החודשים האחרונים, המטופלת נטלה תרופות או סמים אופיאטים. לסמים האופיאטים יש נטיה לגרום להופעת אישון צר, גם כחצי שנה עד שמונה חודשים לאחר שהאדם החל בתהליך גמילה. אני מניחה שישנם מצבים נוספים, אך זה מה שעולה לי כרגע בראש. שירי.
 

freearth10

New member
לא, אין מצב

היא אדם שצריך כל הזמן להיות בשליטה, לא נראה לי שהיא לקחה אי פעם סמים. למה דווקא שמונה חודשים?
מאיה.
 
מאיה שלום.

ציינת שהמטופלת היא מטופלת חדשה אצלך. אם כן, בשלב זה, איני ממליצה לסמוך כל כך על תחושות בטן, ובעוד שגם לא ביררת איתה את הכיוון הזה. ממילא, כאשר מדובר במטופל חדש, לא כדאי למהר לסמוך על כל מידע שהוא מספק [או בעצם לא מספק] בתשאול, וודאי שלא בנושאים כאלה, בשלב כל כך מוקדם של היחסים בינכם. ישנם המטופלים שידברו על כך בלי כל עכבות וישנם אלה, שנדרש להם זמן להבשלה, לבניית אמון. מעבר לכך, אופיאטים יכולים להמצא, לא רק בסמים נקרוטיים האסורים לשימוש, כי אם, גם בתרופות כגון: קודאין המשמש לטיפול בכאבים ובהצטננויות חוזרות ושיעול כרוני, אלגוליזין [פרוקסיפן], לטיפול בכאבים כרונים- גב, פרקים.. פתידין לשיכוך כאב לאחר ניתוחים, לידות, פציעות וכד'. אוקסיקודון- לשיכוך כאבים כנ"ל. אימודיום- לטיפול נגד שילשול, ומורפין, המוכר והידוע, כמטפל בכאבים הנובעים מסיבות רבות ומגוונות. כל אלה, כאשר נלקחים לטווח ארוך, עשויים ליצור תלות. מדוע שמונה חודשים? ובכן.. אומרים חצי שנה, אבל אני מכירה מקרים בהם, סימנים אלו שנותרו מתסמונת הגמילה, נמשכו קצת למעלה מחצי שנה, משהו כמו שבעה-שמונה חודשים. כל טוב, שירי.
 

freearth10

New member
תחושת בטן

היא בעבורי מידע בדיוק כמו כל ידע אחר ואולי אפילו יותר. הרי אני סומכת על תחושת היד, ומה בינה לבין הבטן?
בעוד שהידע שלי צר הידע הזמין לנו הוא כל כך רחב ולא להקשיב לו הוא לא להשתמש בכל המידע. התשאול שאני עושה הוא קצרצר רק כדי להריח קצת את מי שעומד לפני ולתת למטופל להכיר גם אותי. אני בטח שלא אשפוט אדם לפי האישונים שלו, פשוט עניין אותי הקשר הגופני-נפשי של האישון.
מאיה
 
אינטואיציה.

מאיה, אין ספק ש"תחושת הבטן" ערכה רב בטיפול, אני עצמי מאמינה גדולה של השימוש באינטואיציה והיא מקבלת מקום נכבד בעבודתי וגם בחיי הפרטיים, אך אסור לנו לזלזל ביתר הכלים, ספקי האינפורמציה שעומדים לרשותינו. חוש המגע שאת משתמשת בו, הוא כלי עצר מצויין, לאשש או לשלול הנחות היפותטיות שהבטן מכוונת אליהן. ההתבוננות, האזנה, השיח עם המטופל ולפעמים אפילו אבחנת הרופא המטפל וממצאי בדיקות המעבדה, מספקים מידע חשוב שלא כדאי להקל בו ראש. אנחנו ברפואה הסינית למשל, נוטים לייחס חשיבות רבה למידע שמתקבל מלקיחת דופק. ו.. כן, כמו שכתבתי קודם, גם המידע שמוסר הפציינט חשוב מאוד, על אף שחשוב לזכור, כי הוא לעיתים די קרובות, הוא אינו שלם במפגשים הראשונים. לכן לטעמי, כדי להגיע לאבחנה מדוייקת, לא יהיה די בלפעול או לגבש דעה, במפגשים הראשונים, על סמך תחושות הבטן בלבד. שירי.
 

freearth10

New member
אנחנו באות מאסכולות שונות

אני סומכת בעיניים עצומות (תרתי משמע
) על תגובת השריר ואת צריכה את האישור המדוייק של בדיקות המעבדה. התשובות אותן אני מקבלת מובילות אותנו למקומות הכי מדוייקים ובעזרת בדיקת השרירים אפשר אפילו לבדוק לחץ דם או למדוד אחוזי מתח שלילי. (אולי בדומה לבדיקת הדופק, או לאבחון דרך הלשון) אני מאמינה שאם רק נקשיב נוכל לקלוט את כל המידע הקיים שהוא עשיר יותר מכל מידע אותו יכולתי אי פעם ללמוד. הדיבור חשוב יותר כהוצאת אנרגיה מאשר כמידע עליו אוכל להסתמך .
מאיה.
 
ואולי שווה לבדוק...

עד כמה שאני יודע, ברוב התשאולים יש שאלות לגבי המצב הרפואי, צריכה של תרופות, עישון וגם סמים. אלה שאלות שלגיטימי לשאול, בצורה נינוחה וטבעית. את יכולה גם לשאול אותה לגבי האישונים שלה, האם הם תמיד היו כאלה וכו', לפעמים אנשים שמים לב לזה, ויודעים לענות על השאלות האלה, במקום כל הספקולציות שעולות. יכול גם להיות שהיא בסטרס, או שכשבאה אליך היא קצת נלחצה מהמעמד, או ממליון סיבות אפשריות אחרות. שווה לשאול. ואולי זה גם יתן לך טיפים נוספים לעתיד באבחון...
 

freearth10

New member
אני לא מאבחנת - אני מאפשרת

ואולי כאן מהות ההבדל בין הקנסיולוגיה החינוכית לבין תחומים אחרים של הרפואה ההוליסטית. אני לא מאבחנת, אני רק שם כדי לצעוד יחד עם המטופל כברת דרך מסויימת. בתחילת דרכי אכן עשיתי תשאול מאוד מקיף בכל מפגש ראשוני שכזה. חשבתי שזה חשוב לרמה של המודעות. יותר מאוחר הבנתי שזה יכול רק לגרום לשפיטה של המטופל מבלי שיהיו לי את כל הנתונים, אלה המודעים ואלה הבלתי מודעים ולקבל נתון רק מרמת המודעות - זו טעות. היום אני עושה אבחון קצר רק כדי שהמטופל ירגיש יותר נינוח ובעיקר כדי לאפשר לו להוציא דברים החוצה. כשאני רואה אדם אני מתייחסת לכל המכלול שבו. לדרך בה הוא הולך, נושם, לבחירות שהוא עשה בחיים, לצליל הקול שלו, לאיך שהוא נולד וכו. וחלק מהמכלול הזה היו האישונים הקטנים. חשבתי שכאן אוכל לשמוע משהו על הקשר בין האישון הקליטה והמיקוד או כל קשר אחר ולא מה אני יכולה/צריכה לשאול או לא לשאול את המטופלת שלי...
מאיה.
 

yperelman

New member
../images/Emo52.gif נראה לי

שקצת "פיספסתי אותך" קודם. 2 קשרים אפשריים לאישונים קטנים במיוחד (מעבר להיבט הפיזי) שעולים לי: 1. צימצום (מרחב המחייה, בעיקבות טראומה למשל ). 2. חוסר רצון להיראות (הסתרה/הסתתרות). אם אכן זה כך, אני מניח שתוכלי לחוש במתח פנימי גדול (באופן בו את רואה מתח, שרירים וכו'). פחות עולה לי נושא הקליטה/מיקוד. מקווה שפיספסתי פחות הפעם
 

freearth10

New member
../images/Emo51.gif

בקשר לצמצום מרחב המחייה - זה אכן בא לידי ביטוי בויתור על עבודה מאוד מכניסה שהיתה לה לטובת דבר חדש שהיא הכניסה לחייה. היום איכשהו - היא שוב חזרה אל אותה העבודה - אמנם במינון נמוך,אבל המגמה ברורה. בקשר ל-2 - אני אחשוב על זה, למרות שמההכרות איתה (שהיא כאמור לא רק על רקע מטפל-מטופל) לא נראה לי שהיא מסתתרת, כי היא אדם עם נוכחות מאוד דומיננטית אבל יתכן שבמקומות אחרים בחייה זה אכן כך, מה עוד שהיא אדם מאוד קוטבי כך שבהחלט יתכן שיש תחומים שבהם היא מסתירה/מסתתרת. המון
,
מאיה.
 
ארגז כלים.

אני סבורה שאם תחושת הבטן היתה מספיקה, לא היית מעלה את שאלתך מלכתחילה, הלא כן? את שואלת, מה המשמעות של אישונים קטנים/צרים, ומתגובות המשיבים, את יכולה להבין שאין תשובה אחת. כדי לגלות, איזה מבין האפשרויות, היא הגורם לתופעה אצל המטופלת שלך, כדאי לשקול שימוש בכלי הזה שזמין לך- התשאול, ואולי בסיכומו של תהליך יתגלה לך ערכו. אינני כאן, על מנת ללמד או להטיף, אלא רק לנסות לתת עצה טובה. יש כלים אבחנתיים, שמומלץ מאוד שיהיו בארגז הכלים הבסיסי של כל מטפל והתשאול הוא אחד מהם. אני כותבת- מומלץ, כיוון שישנם מטפלים [גם בר"ס], שמחזיקים באמתחתם, כלים רבי עוצמה לאבחנה, אינם נזקקים לבצע תשאול מקיף ומסתפקים בשתיים שלוש שאלות לכל היותר. בר"ס, אלו הם המומחים הגדולים ללקיחת דופק, שפיתחו מיומנות ויכולת קריאת דופק בדרגה מאוד גבוהה. ברזומה שלהם, תמצאי כמה עשרות שנים של ראיית מטופלים רבים מידי יום ואינני מתכוונת, לעשר או עשרים שנה. אנחנו עוסקות בשיטות שונות, אמת! אבל אל תטעי לחשוב שאני "חייבת אישור מדוייק של בדיקות מעבדה" עלמנת לטפל בייעילות. מבחינתי, בדיקות המעבדה הן עוד פרט שנשאב בתהליך איסוף הנתונים וכמו פרטים העולים בתשאול, גם הוא יכול לסייע, לכוון ולשפוך אור, אך הוא איננו מרכיב שבחסרונו לא נוכל לגשת לטפל בהצלחה, בעיקר אם אנחנו מקפידים על עריכת התשאול. הצליחי בדרכך. שירי.
 

freearth10

New member
תחושת הבטן

הוא הכלי הכי משמעותי בעבורי - הוא זה שמביא אותי לחפש את התשובות. לפני שכתבתי כאן חשבתי אולי אפנה אל גיא במסרים כי הוא מבחינתי האדם שיכול היה להאיר את עיניי, אבל חשבתי שלמען כולם עדיף שהשאלה תהיה כאן על גבי הפורום. תראי מה הייתי מפספסת אם הייתי פונה אליו ישירות... וגיא אני עדיין מחכה לתשובה שלך
. יש אנשים שכלי מסויים יעיל אצלהם - יש אחרים שמשתמשים בכלים אחרים - עבורי האבחון הוא לא כלי שעזר אלא במקרים רבים אפילו עיכב. אני באמת שלא מבינה איזה אור נותנות בדיקות הדם, הרי את התוצאה של הבדיקות את יכולה לחוש בבדיקות אותן את עושה. לדעתי הרפואה ההוליסטית מדוייקת בדיוק כמו הרפואה המערבית ואולי אפילו יותר. הבן שלי איבחן אצלי דלקת ריאות שבועיים לפני שהתחלתי להשתעל והוא היה אז בתקופת הסטאג' שלו. אם הייתי הולכת לרופא בספק אם הוא היה מגלה זאת באותו השלב. ההיצמדות לרפואה המערבית שורשיה במי שהביא אותה ארצה בתקופה שאף אחד לא היה מודע כאן לכוחות הריפוי שבה ובדיוק כמו שכאשר הביאו את היוגה ארצה - הציגו אותה כתנועה המגמישה את הגוף ובכך הוציאו ממנה את כל העוקץ - כך הציגו אותה כרפואה שמשלימה משהו אחר ונשענת על אותו המקור.
מאיה
 
למעלה