אישה,
מצאתי פה מקלט לרשום לך מכתבים שכנראה לעולם לא תקראי, להסביר לך דברים שכנראה לעולם לא תביני, להגיד לך מילות אהבה שאולי גדולות מידי למציאות שנכנסתי אליה. ישנם ימים שאני חוטאת וקוראת לך האישה שלי. ואת רק קצת כן ולפעמים הרבה לא.. הלב שלי מחסיר פעימות בגללך והלוואי ויכולתי להגיד לך שזה גורם לי רק אושר. אבל לא. יש לי מין כאב כזה בחזה שדוקר ודוקר ולפעמים נמשך קצת יותר מידי. היום הייתה הפעם הראשונה באמת שאמרתי ללב לוותר עלייך. לקום ולעזוב. והמחשבה הזאת פגעה בי בנימים הכי קטנטנים שנמצאים אצלי בגוף והעבירה בי כאב כ"כ חזק שלא מוצא מנוחה כבר כמה שעות. אם הייתי יכולה עכשיו, הייתי מכורבלת בתוכך. חולמת ששום דבר לא יפגע בי או בך. אבל המציאות הלא קלה שלי זה שאני פה ואת שם. איתה. אני יודעת שאת שם עם רצון ענק להיות פה.אבל זה לא תמיד מביא לי נחמה. ואני בין כל זה מנסה לשמור על השפיות. (ולא תמיד מצליחה) והכל בעיקר כואב ומבולבל. את יודעת, אנשים חושבים עליי דברים שהם לא אני. דברים שרק את יכולה להסביר באמת. ואת שותקת!!! ואני שותקת. כי מה אני יכולה להגיד לך..שתצעקי, שתספרי, שתשמשי לי קול, שתגידי שזאת את, שתגידי להם שאת רוצה! כ"כ הרבה סימני שאלה רצים בראשי ואת לא תמיד עוזרת לי לפתור אותם. אישה, אני לא יודעת מה יהיה היום או מחר. לא יודעת מה העתיד יביא איתו. אם הוא בכלל נמצא. אבל שוב, האמת שלי זה שאני אוהבת אותך ושאת גורמת לי לצחוק ויותר חשוב את גורמת לי לשכוח שקשה לפעמים. וזה עושה לי המון אושר עם קצת כאב. ואם רק היית פה עכשיו,אני בטוחה שהכל היה נראה טוב יותר.
"Sometimes it lasts in love but sometimes it hurts instead"
מצאתי פה מקלט לרשום לך מכתבים שכנראה לעולם לא תקראי, להסביר לך דברים שכנראה לעולם לא תביני, להגיד לך מילות אהבה שאולי גדולות מידי למציאות שנכנסתי אליה. ישנם ימים שאני חוטאת וקוראת לך האישה שלי. ואת רק קצת כן ולפעמים הרבה לא.. הלב שלי מחסיר פעימות בגללך והלוואי ויכולתי להגיד לך שזה גורם לי רק אושר. אבל לא. יש לי מין כאב כזה בחזה שדוקר ודוקר ולפעמים נמשך קצת יותר מידי. היום הייתה הפעם הראשונה באמת שאמרתי ללב לוותר עלייך. לקום ולעזוב. והמחשבה הזאת פגעה בי בנימים הכי קטנטנים שנמצאים אצלי בגוף והעבירה בי כאב כ"כ חזק שלא מוצא מנוחה כבר כמה שעות. אם הייתי יכולה עכשיו, הייתי מכורבלת בתוכך. חולמת ששום דבר לא יפגע בי או בך. אבל המציאות הלא קלה שלי זה שאני פה ואת שם. איתה. אני יודעת שאת שם עם רצון ענק להיות פה.אבל זה לא תמיד מביא לי נחמה. ואני בין כל זה מנסה לשמור על השפיות. (ולא תמיד מצליחה) והכל בעיקר כואב ומבולבל. את יודעת, אנשים חושבים עליי דברים שהם לא אני. דברים שרק את יכולה להסביר באמת. ואת שותקת!!! ואני שותקת. כי מה אני יכולה להגיד לך..שתצעקי, שתספרי, שתשמשי לי קול, שתגידי שזאת את, שתגידי להם שאת רוצה! כ"כ הרבה סימני שאלה רצים בראשי ואת לא תמיד עוזרת לי לפתור אותם. אישה, אני לא יודעת מה יהיה היום או מחר. לא יודעת מה העתיד יביא איתו. אם הוא בכלל נמצא. אבל שוב, האמת שלי זה שאני אוהבת אותך ושאת גורמת לי לצחוק ויותר חשוב את גורמת לי לשכוח שקשה לפעמים. וזה עושה לי המון אושר עם קצת כאב. ואם רק היית פה עכשיו,אני בטוחה שהכל היה נראה טוב יותר.
