אישה בארון

יעל Y

New member
אישה בארון

לרוב זה מתחיל מאיזה זמזום כזה כמו 'אין לי רגע דל', אף פעם לא זוכרת את ההמשך, רק שורה שמזמינה אותי להתיישב ליד המחשב ולהזרים קצת אינפורמציה על רגעים. למשל... רציתי לספר לכם על רגע אחד קסום, כשהשקיעה הייתה אדומה כמו בספרים שבאמת מיטיבים לתאר שקיעות, חוף הים, הדקלים והזוג שמתהלך יד ביד לקראת טביעה. לא כנראה שזו לא הכוונה, איך חשבתי שמשפט יכול לקחת למקומות כל כך בנאליים. אני צריכה להרגיש לאיזה מסע המשפט הזה מתכוון באמת? גוליבר קפץ לי לראש אבל הוא גדול מידי לראשי הקטן וקול מתוכי מזהיר אותי לשכוח גם מהגמדים,ולוותר באותה נשיפה על המשאלה שמישהו יסדר לי את המיטה. שלגייה הפכה למלכה ובטח יש לה עובדות זרות שמנקות את האבק ומכינות את הארוחות. כבר אין סיכוי שתלך לאיבוד ותגיע דווקא לבקתה הקטנה שלי. אני אמשיך לנקות אבק, לסדר מיטות, לקפל כביסה, לשטוף כלים עם שיר קטן בלב 'אין לי רגע דל'. אף אחד לא באמת זעזע את ארון הזכוכית ואנחנו ממשיכות לישון מי בשלווה מי בעילפון.
 

מורן א

New member
ארון הזכוכית

ההקבלה לשלגיה, מקסים. השימוש בדמויות מאגדות ילדים מבליט את אלמנט התמימות, ויחד עם זאת מקרב את הנושא הנדחק לפינה.
 
אני המריצה שלך מרחוק כל כך...

כותבת יפה ונכון. תודה לך.. אני מאוד אוהבת את הדמויות מאגדות שברחת.
 

יעל Y

New member
משמחות

אתן משמחות אותי, המריצה ממש גורמת לי לחיוך סטואי, אני מדמיינת מריצות מסתובבות כמו בלונה פארק במכוניות המתנגשות ומלא ילדים צוהלים. תודה תודה.
 

יעל Y

New member
איש הקובייה

ישנו הספר של לוק ריינהרט 'איש הקובייה'. 'מה קןרה כשפסיכיאטר נשוי ומכובד מחליט לאפשר לקוביית הימורים להשתלט על חייו? כאשר כל פעולה, כל החלטה, כל מבנה אישיותו הופכים להיות תלויים כליל בהטלת הקובייה?.... האם הוא משוגע, ממש כמו אותם מטופלים שלו מן העבר? או שמא לפתע היה לאיש המאושר ביותר בעולם...' "אני צודק! אני חייב צמיד לציית לקוביות! שיוליכו לאן שיוליכו, אני חייב להיענות. השררה כולה לקובייה". והוא באמת יוצא למסע מטורף. אני התכוונתי לחיים כמשחק במובן של התכוונות נורא רצינית ואמיתית של ילדים משחקים, המשחק הופך לעולם, ומצד שני לא להתייחס כל כך ברצינות לטעויות ולתנודות שלנו כי גם להם יש איכות של משחק. ובכלל למה הכוונה למונח 'משחק החיים'?
 
למעלה