אישה אסורה שלי...
החלטת לעבור דרך הבית שלי בחטף..רק לקבל נשיקת בוקר טוב לפני יום עבודה ארוך ומפרך....
סמסת קצרות: רד למטה.מהר.
הייתי שמח לרדת לך למטה דווקא.. אבל לאט....חשבתי לעצמי...
וירדתי במהירות את כל המדרגות..
בחוץ ברכב עבודה עמוס , במשקפי שמש, באיזור חניה בין הבניינים, נכנסתי במהירות פנימה לרכב. בלי לחגור...בלי ליסוע. השארת את המנוע דולק, המזגן עבד במלוא המרץ...בלי מילה הושטתי יד למשקפי השמש, הסרתי אותם, אני שונא מסכים מפרידים, העיניים שלך...
עיני השקד העצובות הציניות, השקטות.. המלומדות האלה..
שאני לומד לאהוב כל היום יותר
השפתיים החושניות, הבשרניות שלך, שכאילו נוצקו במהותן רק לאהבות נואשות
אסורות, קטועות
נענו לשלי כאילו חיכו להן כבר שנים....
הנשיקה הראשונה המהססת, ההלם הראשוני של המגע...הטעם החדש...
ואחר כך פשוט התמזגות טבעית...מציצת ונשיכת שפתיים הדדית, נשיקות ארוכות שהופכות להיות
יותר ויותר כמו חולות טובעניים במדבר, בתשוקה, בצמא, משקים זה את זה בפינו, לשון נוגעת בלשון..
טועמת אותה.. משחקת איתה.. חודרת פנימה..הלשון שלך...לשון ארוכה...תאוותנית יותר מימה שמעיזה לספר על עצמה במילים....לשון חמה שבוערת מתשוקה מדוכאת זמן רב כל כך....חוקרת אותי...יוצאת מפי...טועמת את גרוני, עורפי.
אין לך זמן, את ממהרת, אצבעות הידיים האלה, שהתאהבתי בהם מהרגע הראשון שחלפנו זה ליד זה במשכן הספרים....האצבעות החומות הרזות הארוכות, המטופחות, כמעט תלשו כפתור אחרי כפתור מהחולצה שלי...
אסור, אמרתי לך.. תעצרי...מלמלתי....היה לנו סיכום.. אם את באה עם מכנסיים ...לא יהיה סקס..אפילו לא קרוב לזה...מלמלתי כשאת נושכת את שפתי התחתונה בתאווה...
תן לי רק לטעום אותך עוד קצת....לא סקס.. רק לטעום קצת...רק להבעיר אותי לימים הקרובים שלא אראה אותך...תן לי עוד קצת....האצבעות ידך הימנית אחזו בכתפי, וידך השמאלית התחילה לרפרף על חזי, על בטני, נוגעת מממששת צובטת את פטמותיי... היה לך מוזר...אני יודע.. את לא רגילה לגבר חלק לגמרי...צריכה לגעת בזה.. להכיר את ההרגשה....
ככול שידייך לשו ועיסו ונגעו וצבטו וליטפו יותר, השפתיים נעשו הדוקות יותר, אחזתי בשערות ראשך והדבקתי את פי לפיך כדי לבלוע אותך ממש, כפות ידייך החלו לחתור לעבר חגורת המכנסיים שלי, מחפשות דרך לשחרר מהר יותר את החגורה, מוותרות...שולחת יד פנימה לבדוק האמנם באתי לפגישה החטופה בלי תחתונים ? לא נתתי לך להגיע לשם...בחצי הדרך לאיזור הבעירה הראשי, היכן שגבריותי היתה כבר קשה וחמה כפלדה לוהטת, כמעט מבקעת את מכנסי הג'ינס שלי, כפיתי על עצמי את הכללים שקבענו.. הוצאתי את ידך...ניתקתי עצמי מימך בכוח...
אמרנו..אם את באה עם מכנסיים...רק אפלטוני...
חייכתי...
כאב עצום של תשוקה של תתממש, מאחורי החיוך שלי...
את מקללת אותי....
"אין לי שמלות שבהם אני אוהבת את עצמי".. מלמלת..
"תנסי אותי עם אחת מהן, כל אחת"....
"אני רוצה אותך מאה אחוז אישה" השבתי לה בין נשיקה לנשיקה
"שובינסט פרמיטיבי חשוך שכמוך"...
"אני כל כך רוצה אותך, לטרוף את כולך, לא חלק, בלי לעצור בשום שלב...אתה לא מבין מה הבערת אצלי, איזה מאבקים אני מנהלת עם עצמי...תן לי עוד מימך"....
ידך הימנית חודרת פנימה עמוק למכנסיי..נוגעות באיבר החם הקשה מנסות לאחוז בו, אני מרגיש כמו מגע של הלם חשמלי..המגע שלך הוא כל כך אחר...
אני נרתע אחורה. מוציא את ידך החוצה בעדינות, עם חיוך שקט, בנשיקות אינספור המלוות את עורפך...
כשתבואי עם שמלה.. נמשיך משם...
לא לפני..
מילה זאת מילה..
מחייכת, נושכת את שפתך הבשרנית התחתונה, חוזרת בידיים רועדות לשים את משקפי השמש המסתירות את הנפש
עם הנפש הזאת שמאחורי הגוף הזה אני רוצה לבעור בייחד עד כלות. עד איבוד חושים גמור..עד עילפון שאין אחריו כלום.
יצאתי מהמכונית מהר לפני שאספיק להתחרט להכנע לחולשה...
אפילו כפתורי חולצת הגינס שלי עוד היו פתוחים, לרחוב..לא היה לי אכפת...
נשקתי לך באוויר. ונמלטתי....
החלטת לעבור דרך הבית שלי בחטף..רק לקבל נשיקת בוקר טוב לפני יום עבודה ארוך ומפרך....
סמסת קצרות: רד למטה.מהר.
הייתי שמח לרדת לך למטה דווקא.. אבל לאט....חשבתי לעצמי...
וירדתי במהירות את כל המדרגות..
בחוץ ברכב עבודה עמוס , במשקפי שמש, באיזור חניה בין הבניינים, נכנסתי במהירות פנימה לרכב. בלי לחגור...בלי ליסוע. השארת את המנוע דולק, המזגן עבד במלוא המרץ...בלי מילה הושטתי יד למשקפי השמש, הסרתי אותם, אני שונא מסכים מפרידים, העיניים שלך...
עיני השקד העצובות הציניות, השקטות.. המלומדות האלה..
שאני לומד לאהוב כל היום יותר
השפתיים החושניות, הבשרניות שלך, שכאילו נוצקו במהותן רק לאהבות נואשות
אסורות, קטועות
נענו לשלי כאילו חיכו להן כבר שנים....
הנשיקה הראשונה המהססת, ההלם הראשוני של המגע...הטעם החדש...
ואחר כך פשוט התמזגות טבעית...מציצת ונשיכת שפתיים הדדית, נשיקות ארוכות שהופכות להיות
יותר ויותר כמו חולות טובעניים במדבר, בתשוקה, בצמא, משקים זה את זה בפינו, לשון נוגעת בלשון..
טועמת אותה.. משחקת איתה.. חודרת פנימה..הלשון שלך...לשון ארוכה...תאוותנית יותר מימה שמעיזה לספר על עצמה במילים....לשון חמה שבוערת מתשוקה מדוכאת זמן רב כל כך....חוקרת אותי...יוצאת מפי...טועמת את גרוני, עורפי.
אין לך זמן, את ממהרת, אצבעות הידיים האלה, שהתאהבתי בהם מהרגע הראשון שחלפנו זה ליד זה במשכן הספרים....האצבעות החומות הרזות הארוכות, המטופחות, כמעט תלשו כפתור אחרי כפתור מהחולצה שלי...
אסור, אמרתי לך.. תעצרי...מלמלתי....היה לנו סיכום.. אם את באה עם מכנסיים ...לא יהיה סקס..אפילו לא קרוב לזה...מלמלתי כשאת נושכת את שפתי התחתונה בתאווה...
תן לי רק לטעום אותך עוד קצת....לא סקס.. רק לטעום קצת...רק להבעיר אותי לימים הקרובים שלא אראה אותך...תן לי עוד קצת....האצבעות ידך הימנית אחזו בכתפי, וידך השמאלית התחילה לרפרף על חזי, על בטני, נוגעת מממששת צובטת את פטמותיי... היה לך מוזר...אני יודע.. את לא רגילה לגבר חלק לגמרי...צריכה לגעת בזה.. להכיר את ההרגשה....
ככול שידייך לשו ועיסו ונגעו וצבטו וליטפו יותר, השפתיים נעשו הדוקות יותר, אחזתי בשערות ראשך והדבקתי את פי לפיך כדי לבלוע אותך ממש, כפות ידייך החלו לחתור לעבר חגורת המכנסיים שלי, מחפשות דרך לשחרר מהר יותר את החגורה, מוותרות...שולחת יד פנימה לבדוק האמנם באתי לפגישה החטופה בלי תחתונים ? לא נתתי לך להגיע לשם...בחצי הדרך לאיזור הבעירה הראשי, היכן שגבריותי היתה כבר קשה וחמה כפלדה לוהטת, כמעט מבקעת את מכנסי הג'ינס שלי, כפיתי על עצמי את הכללים שקבענו.. הוצאתי את ידך...ניתקתי עצמי מימך בכוח...
אמרנו..אם את באה עם מכנסיים...רק אפלטוני...
חייכתי...
כאב עצום של תשוקה של תתממש, מאחורי החיוך שלי...
את מקללת אותי....
"אין לי שמלות שבהם אני אוהבת את עצמי".. מלמלת..
"תנסי אותי עם אחת מהן, כל אחת"....
"אני רוצה אותך מאה אחוז אישה" השבתי לה בין נשיקה לנשיקה
"שובינסט פרמיטיבי חשוך שכמוך"...
"אני כל כך רוצה אותך, לטרוף את כולך, לא חלק, בלי לעצור בשום שלב...אתה לא מבין מה הבערת אצלי, איזה מאבקים אני מנהלת עם עצמי...תן לי עוד מימך"....
ידך הימנית חודרת פנימה עמוק למכנסיי..נוגעות באיבר החם הקשה מנסות לאחוז בו, אני מרגיש כמו מגע של הלם חשמלי..המגע שלך הוא כל כך אחר...
אני נרתע אחורה. מוציא את ידך החוצה בעדינות, עם חיוך שקט, בנשיקות אינספור המלוות את עורפך...
כשתבואי עם שמלה.. נמשיך משם...
לא לפני..
מילה זאת מילה..
מחייכת, נושכת את שפתך הבשרנית התחתונה, חוזרת בידיים רועדות לשים את משקפי השמש המסתירות את הנפש
עם הנפש הזאת שמאחורי הגוף הזה אני רוצה לבעור בייחד עד כלות. עד איבוד חושים גמור..עד עילפון שאין אחריו כלום.
יצאתי מהמכונית מהר לפני שאספיק להתחרט להכנע לחולשה...
אפילו כפתורי חולצת הגינס שלי עוד היו פתוחים, לרחוב..לא היה לי אכפת...
נשקתי לך באוויר. ונמלטתי....