אירוח בפורום!

[naja]

פיקוח שאינו משלם את עצמו.

כתבתי ע"כ בעבר, שלדעתי הרט"ג מפסידים לא מעט כסף שהיה יכול להחזיק לא מעט פקחים, אם הם היו אוכפים יותר ברצינות את החוק שמחייב כל חנות בהיתר סחר וכל פינת חי ומגדל בהיתר אחזקה. ישנם מאות חנויות ברחבי הארץ ואלפי מגדלים ופינות חי. אם מכפילים את זה ב780 ש"ח היתר סחר וב218 ש"ח היתר גידול מגיעיםלמיליוני שקלים. בפועל ישנו פקח אחד שאחרי על כל תחום האכיפה, וכמה שהוא לא משתדל(ואני יודע שהוא באמת משתדל ובאמת מנסה) הוא לא יכול לעשות יותר מידי. אין סיבה שהחוקים האלו לא יאכפו. לדעתי הם לגיטימיים באותה מידה כמו רישיון לכלב. אני משער שהם אינם נאכפים בגלל השילוב של חוסר מודעות וחוסר כח אדם שעוסק בנושא.

 

[Torgos]

מסכים עם הרוב

 

[uncle litchi]

שלום אוהד

האם קיימת היכן שהוא רשימת מינים פולשים בארץ? אם לא האם תוכל לפרסם אחת כזאת? כיצד ניתן לעזור, לדוגמא בעניין המאיינות?

 

[Torgos]

רשימת חולייתנים יבשתיים

הרשימה היא בעייתית, מכיוון שרבים שרדו את הבריחה אבל לא הפכו (עדין?) לפולשים. בעופות, הרשימה יכולה להיות לפחות כפולה בקשר לאלו ששרדו, אבל לא ביססו אוכלוסייה. בקובץ נמצאים רק בע"ח בתחום האחריות בסחר של הרשות - חולייתנים יבשתיים.

 

[Torgos]

ברשותכם, התשובות ביום ד'.

עד אז אכין שעורי בית, כולל העלאת קבצים עם נתונים. אוהד

 

[gaichuk]

מינים (לא זוחלים) פולשים

מסקרן אותי נושא המינים הפולשים שבמים. נכון להיום מסתובבים בים התיכון מעל 50 מינים של דגים שעברו דרך תעלת סואץ (בהשוואה לחמישה מינים בלבד שעברו בכיוון השני). ברור לכולנו שאין דרך לסנן אותם או לאסוף אותם כי הים גדול מדי וחלקם כבר מתרוצצים באזור מיצרי גיברלטר. השאלה שלי נוגעת יותר למינים שמסתובבים במקווי המים המתוקים (הכנרת ומערכת הירדן) כגון צלופחים,פורלים,מוסרים וקרפיונים. כדייג חובב אני אמור להיות מרוצה מזה שישנם עוד סוגי דגים שניתן לדוג אבל לצערי ברור לי גם שאותם מינים פוגעים במינים המקומיים. לאחרונה הוצבו שלטים באזור נחל הדן על פלגיו השונים המודיעים על שמורה. ככזאת,הדיג שם אסור. הפורלים שנתפסו בכמויות בעבר מסתובבים חופשי ואוכלוסית הביניות ארוכות הראש והחפפים נתקלים בתחרות קשה. מה ניתן לעשות? מין נוסף שכבר הפך לחלק מהנוף באזור הנ"ל זו הנוטריה. חמודה ככל שתהיה (ובינינו היא גם לא ממש מפריעה לדגים או לדיג) היא גורמת לנזקים לגידולי השדה לאורך הירדן ופוגעת גם בגדות הנהר והנחלים סביבו. האויבים הטבעיים המעטים (חתולי בר,תנים,זאבים ועופות דורסים גדולים) התמעטו בשנים האחרונות עקב התפשטות האדם והנוטריות משגשגות. עלתה האפשרות של טיפול באורחת הזו או שהרגש משחק תפקיד והיא תופיע במגדירים של חיות הארץ כמו הדררה? עד כמה שידוע לי הטיפול במינים פולשים מתמקד במניעת הופעתם של המינים הפולשים אבל לא בהדברתם. האם זה נכון ואם לא,מי הגוף שמטפל בנושא ובאילו דרכים?

 

[Torgos]

עניתי והתשובה נעלמה. אנסה מאוחר יות

 

[KOBAYASHI]

שאלות/בקשות

שלום אוהד, 1. אם תוכל להוסיף רשימה של צמחים שנחשבים מינים פולשים אודה לך. 2. מה אפשר לעשות נגד מינים פולשים שהתבססו, ואילו צעדים יש להילחם בהגעה של מינים פולשים לארץ מלבד האיסור של הייבוא שלהם (הרי כשמדובר בבעלי חיים יש הברחות לא מועטות (אני משער) וכשמדובר בצמחים - זו מלחמה עוד יותר נואשת, כשכל חוזר מדרום אמריקה יכול להביא איתו פרות לא מקומיים...). 3. מי החוקרים העיקריים באוניברסיטאות העוסקים בחקר מינים פולשים? תודה!

 

[Torgos]

צמחים וחוקרים .. פולשים

1. אתם עושים לי חיים קשים: יש הרבה רשימות. ברשת ניתן למצוא רשימות ומידע 1980. לאחרונה התפרסם סיפרון בהוצאת מכון ירושלים מאת ז'אן מרק-דופור. הרשימה היא עצומה. http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/index_pirsumim/p0351_1.pdf אם חשוב לך, פנה אלי אישית ועביר במייל כתובת של בוטנאית הצומח ברשות דר' מרגרטה וולצק שיש לה רשימות לפי מקומות חיות שונים (חולות, לחים וכו'). 2. נגד אלו שהתבססו - יש לקבוע סדרי עדיפויות לביעור או ויסות ומצוא את הדרך האפקטיבית לגבי כל מין ומין מבחינת cost-benefit. יש מינים שלגביהם יהיה רק ויסות או הרחקה שמטחי רגישים (לנטנה משמורת עין-גדי למשל) ואחרים לעלות כיתה ולהלחם לפי השיטה של ה-weed control באוסטראליה עם איקלום אויב טבעי. אבל עיקר המלחמה צריך להיות בחינוך ובמודעות ולכן אני כרגע מתארח בפורום. 3. החוקרים הם: פרופ' תמר דיין ומעבדתה (אורי רול, יעל מנדריק) במח' לזואולוגיה באונ' ת"א. ד"ר סלעית קרק ומעבדתה (אסף שווארץ, יותם אורחן) העוסקת במיגוון הביולוגי במכון אס"א באונ' העברית. ד"ר פועה בר (קוטיאל) מהמח' לגיאוגרפיה באונ' בן-גוריון. דגים - פלישה לספסיאנית (תעלת סואץ לים-התיכון) ד"ר דני גולני, אס"א ירושלים, פרופ' בלה גליל (המכון לחקר הימים והאגמים)-עוסקת גם במי-נטל של אוניות ופרופ' מנחם גורן, מח' לזואולוגיה אונ' ת"א.

 

[רן333]

שתי שאלות עקרוניות:

1. איך בדיוק מוגדר "מין פולש"? 2. האם פלישת מינים היא תמיד דבר "רע", כלומר: דבר שרצוי להילחם בו ולהגביל אותו? האם לא יתכן ששינויים דראסטיים כלשהם במערכות אקולוגיות, כולל כאלה שמקורם ב"הגירה" או "פלישה" של מינים, נחוצים, בצורה כלשהי, לאותן מערכות? והאם השאיפה שלנו ל"הקפאת מצב" בתחום הזה לא יכולה להזיק, בצורה כלשהי, לחלק מהמערכות האקולוגיות?

 

[Torgos]

מין פולש

1. שאלה מצויינת. מין פולש בהגדרה הינה "אורגניזם שהתפתח טבעית (אבולוציונית, אקולוגית) במקום אחר, הועבר ע"י האדם והתבסס באופן מכוון או בטעות (נוסע סמוי, בריחה..) במקום חדש מחוץ לתחום הגיאוגרפי בו התפתח באופן טבעי". לפיכך, לעיתים אנו עושים שימוש לא נכון ומגמתי במושג-פולש שמשמעותו מין שהתבסס ומתפשט. אבל אם אני יכול להלחם רק כשהוא פולש, אזי מאוחר מדי ברוב המקרים, ולכן גם מין מתנחל (גר) ששורד או מקים אוכלוסייה מצומצמת מבלי להתפשט נכנס לטבלה/קטגוריה שאותה אעלה מאוחר יותר כתשובה לשאלה שנשאלתי מוקדת יותר. 2. איני מפחד לענות בבטחה שבאופן קטגורי מין פולש זה דבר רע! זה הכלל. ויש יוצאים מן הכלל, ואולי זה רק שאלה של זמן עד שיהפכו לרעים. ראשית, בחקלאות יש הרבה מינים פולשים. אומנם רובם מנוהלים: חיות משק האדם וגידולי צומח. יש מקרים נדירים בהם נעשתה פלישה יזומה של אויבים טבעיים-פולשים להלחם במינים פולשים. בדרא"פ יש מעבדה מדהימה שתפקידה לבחון (במשך 4-5) יעילותם של אויבים טבעיים לצמחים פולשים כמיני השיטה האוסטראלית ואת מידה הספציפיות שלהם למין הפולש בלבד. אבל אלו יוצאי דופן ואסןר לנו לשנות את העמדה המקובלת בעולם: מינים פולשים - לא בטבע שלנו!

 

[פסטה מסולסלת]

שלום../images/Emo140.gif יש לי שאלה!

תמיד כשמדברים על מינים פולשים נותנים דוגמאות בהן המין הפולש פגע בסביבה שאליה הוא חדר! השאלה שלי היא האם קיימות דוגמאות שדווקא בהן המין שחדר או שהחדירו אותו בני האדם השיב את האיזון לאקוסיסטימה ולא גרם לנזקים? האם בהכרח מין פולש הוא מין שיתבסס וידחק אוכלוסיות קיימות באופן מוחלט או שניתן להגיע לאיזון מסויים??? תודה!

 

[Torgos]

תשובה לפסטה

ייתכן ואני לא מכיר דוגמא למצב של תיקון נזק או השבת איזון אלא ככלי ממשק למטרה ספציפית: דגים להדברת זחלי יתושים למשל. אבל האם הדג עצמו לא גרם לנזק? הדוגמאות היחידות, שאני מכיר ובודאי יתכן ויש טובות מהן, זה המלחמה בפולשים ע"י אויבים טיבעיים. יש ניסיונות, בהם איני בקיא, זה נסיונות לטפל בזיהומי נפט גולמי בים דרך פירוק ע"י אורגניסמים ויתכן שכאן נעשו העברות של מינים גרים (לא בהכרח פלישה). יחד עם זאת, האקסיומה היא: שמין פולש זה מסוכן. עדין זה לא אומר דחיקה באופן מוחלט כפי שניסחת בשאלה.

 

[פגע רע סדרתי]

המקרה של הדג הנלחם ביתושים

לישראל יובא בשנות ה-30 הדג Gambusia afinis כדי להלחם ביתושים, ומהר מאד הצליח להלחם בצורה מרשימה בדג טורף זחלי היתושים המקומי, הנאוית הכחולה. לא ידוע לי על אף מקוה מים בישראל בו הגמבוזיה יכולה לחיות ונאויות לא- אבל ידוע לי על אינספור מקוי מים בהם חיו נאויות והיום חיות בהם גמבוזיות.

 

[Torgos]

סיפור כאוב הגמבוזיה

להפתעתנו מדי פעם אנו מגלים שמדבירים עירוניים משחררים לנו בשמורות טבע אקאוטיות גמבוזיות. השבוע נמצאו גם יקינטון מים וגם גופים ב...עין עברונה!!!

 

[פגע רע סדרתי]

הסיפור של הגמבוזיה מעצבן במיוחד

מפני שכבר עשרות שנים שידוע היטב שאין כל צורך בהחדרת הדג הזה- נאוית כחולה, נאוית המלחות ואמנון מצוי יכולים לעשות את העבודה היטב בכל מקום בו הגמבוזיה יכולה לחיות. בקשר לגופים וליקינטון המים בעין עברונה- בפעם האחרונה שהייתי שם, וזה היה בתחילת פברואר השנה, היו שם ארטמיה (זימרגל המלחות) וזחלים של זבוב המלחות וכל מיני צמחי מלחות כך שאני מקוה שעכשיו הדגים הם דגים מלוחים.

 

[Torgos]

אבל היו מאז גשמים מדהימים באזור!