אירוח בפורום!

[יונתן ורונסקי]

אירוח בפורום!

ביום רביעי בשעה 8 בערב נארח בפורום את אוהד הצופה. נושא הארוח הוא "מינים פולשים בישראל". אתם מוזמנים לשאול שאלות בנושא (ויש הרבה כאלו). שאלות ניתן לשרשר להודעה הזאת, חשוב להקפיד לשרשר שאלות להודעה המקורית ולא לשרשר לשאלות של חברים אחרים. כמה מילים על אוהד הצופה: החל לטבע ציפורים בשנת 1976, בשנת 1988 הקים את גרעין הרביה לנשרים על הכרמל. בנוסף אוהד משמש כאקולוג חטיבת מדע ושימור ברשות הטבע והגנים, דוקטראנט במכון אס"א באוני´ העברית ועוסק בפעיליות רבות אחרות וגם חבר במספר ארגוני שמירת טבע בין לאומיים.

 

[naja]

אוהד שלום.

אשמח אם תתן הסבר כללי קצר(ללא קשר לזוחלים) על הבעיות העשויות לצוץ בעקבות פלישת מינים.

 

[Torgos]

בעיות מפלישות מינים

פלישת מינים יכולה לגרום לקשת רחבה של תופעות ובהיקפים שונים. מכלום ועד ... אינסוף והדוגמאות לכך רבות. לא אמנה את אלו שבתחום הרפואי (וירוסים {אידס, אבולה, שפעת העופות}, חיידקים אנדוואקטופרזיטים ורשית הפתוגנים רבים). חלקם יכולים להיות אגב מועברים ישירות ע"י האדם, אך גם על ובתוך חיות וצמחים (יש גם פתוגנים בתחום הזה-מחלות צומח, טפילי וכו'). באופן כללי ניתן לקטלג את הבעיות לפי מספר הבחנות: נזק ישיר לאדם. לדוגמא: חקלאות (נזקים לגידולים: הדררה לחמניות בישראל) ותשתיות (ה-zebra musseles למתקנים כולל מתקני קירור תחנות כוח או התוכי הנזירי לרשת החשמל בארה"ב), בריאותית (מחלות או הכשות-נחש העצים החום). נזק למיגוון הביולוגי, שגם הוא יכול להתבטא בנזק כלכלי: 1. פגיעה ישירה: תחרות, דחיקה, טריפה, הכחדה וכל מה שקשור במיגוון המינים (וגנוטיפים) של מינים מקומיים. דוגמא לנזק כלכלי הוא התפשטות חלבלוב אירואסיאתי בצפון אמריקה המכסה שטחי מרעה והופכם ללא ראויים לרעיה, אבל כמובן גם השפעות בש"ט או נסיכת (עלק נסיכה!)=דקר הנלוס באגם ויקטוריה. 2. הרס מקומות חיות (במקום להשתמש במונח בתי גידול) הגורם גם לפגיעה ישירה באורגניסמים אבל גם בתיפקוד המיגוון הביולוגי (=שרותי הסביבה) - משק המים, ייצוב קרקעות (vs. שטפונות). אחת הבעיות היא שבעוד העולם המערבי מסוגל להתמודד כלכלית וממשקית עם הנזקים (למרות שנעמדים במילארדי דולרים לשנה!!!! במדינות מסויימות), הרי אוכלוסיות חלשות אינן מסוגלות להתמודד ונפגעות קשה: מחלות, אובדן שטחי מרעה (לנטנה בהודו), הדלדלות מקורות מזון (דקר הנילוס באגם ויקטוריה) וכו'. לכל בעייה יש לצערנו אין סוף דוגמאות וגם הערכה כספית של נזקים. 2.

 

[naja]

זוחלים פולשים בארץ.

הזכרת בעבר שני מינים שנחשבים לפולשים בארץ-צבגון אדום אוזן ושממית מחוספסת. מה קורה איתם נכון לעכשיו? האם נערכים סקרים לגילוי אוכלוסיות שלהם? האם נעשות בשטח פעולות כלשהן?

 

[Torgos]

זוחלים פולשים

לגבי השממית המחוספסת-לא נעשים סקרים או ניטור יעודיים. קיימת עירנות אצל ביולוג מחוז אילת ברשות, אבל לא מעבר לכך. הרשות מקיימת באופן אקראי "סקרי מצאי" (מחנות אקולוגיים) באזורים שונים בכל הארץ ושם דוגמים להמצאות אורגניסמים שונים והשוואתם לשנים קודמות או לצפוי. לגבי הצבגון: אנשי מחוז מרכז ברשות ובמיוחד יניב לוי, מנהל המרכז להצלת צבי ים, ופקח ניטור הנחלים במישור החוף הצפוני מאד עירניים ובודקים נוכחות של צבגונים. ואני, במסגרת לימודי האקדמיים ומעבר לכך, בודק את המצאותם של צבגונים, כולל הקמה של מערכת לכידה וניטור בנחלי החוף. גם אנשינו בשמורת ועמק החולה עירניים לתופעה. אין פעולות ממשק בשטח, למעט ניטור, אבל אני מקווה שבקיץ הקרוב נתחיל גם בניטור ולכידה של צבגונים בנחלי החוף.

 

[סתם שמוליק]

חל איסור לגדל צבגונים בארץ

האם זה נכון שהאיסור נובע בעיקר מטעמים של פלישה לסביבה המקומית ופחות מהיבטים של סלמונלה והעברת מחלות?

 

[Torgos]

נכון

הסכנה במחלות אינה בסמכות הרשות ולא מעיניינה. עפ"י חוק על הרשות להגן על ערכי הטבע, השטחים שהוכרזו וערכי המורשת שבם. בריאות הציבור זה בפקודת מחלות מסוכנות במשרד החקלאות ובמשרד הבריאות.

 

[פגע רע סדרתי]

אפשר להלשין על אתר מלא צבגונים?

הבריכה בגן שברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב- בין הנימפאות צילמתי לא מעט מהם.

 

[Torgos]

תודה על המידע

 

[naja]

זוחלים כחיות מחמד בארץ.

אחת הדרכים לפלישת מינים היא ע"י בריחה ממגדלים. מה דעתך לגבי גידול זוחלים מיובאים בארץ? האם ישנו מספיק פיקוח? האם צריך לאסור את הגידול הזה, או לפחות את הגידול של זוחלים בעלי אפשרות להתאקלם בטבע? האם לדעתך רצוי לאפשר גידול של זוחלי ארץ ישראל כחיות מחמד על מנת להקטין את היבוא והסחר בזוחלים אקזוטיים?

 

[Torgos]

זוחלים כחיות מחמד

1. גידול זוחלים מיובאים יש לו ערך חשוב אבל טומן בחובו סכנות אקולוגיות ואחרות. לגבי האקולוגיות מקומיות, ראו תשובתי הראשונה היום. לגבי אחרות: סחר בחיות מחמד עומד כמעט בשורה אחת עם פשיעה בינ"ל ומקומית (סמים, נשק ונשים). לא אחת, בפשיטה של המשטרה על סוחרי סמים, הרשות נקראת לאסוף חיות בר מקופים ועד נחשים! וכל גידול מתחיל באיסוף היכן שהוא. ולכך יש השפעות על ארצות המוצא (הידלדלות והכחדה), יש היבטים מוסריים והיבטים וטרינריים ותברואתיים. כך שלצמצם את הפרספקטיבה רק לגידול, זה כמעט לטמון הראש בחול. 2. אין מספיק פיקוח על היבוא ועל הגידול - אבל זה משתפר וישתפר! הצרה היא שהפיקוח "לא משלם את עצמו". ואז הפרדוקס הוא שהרשות צריכה לגבות יותר כסף בכניסה לאתרים (דבר שאני אישית מתנגד לו מוסרית ופילוסופית אבל הוא בלתי נמנע כי כך קבע המחוק בחוק שחלק ניכר מתקציבה השוטף של הרשות צריך לבוא מהכנסותיה) כי אחרת אין לה תקציב לבצע אכיפה ושימור. 3. ברור שאין לאסור גידול זוחלים "ידיתויים לסביבה" אבל יש להלחם בכל הכוח ובעיקר בחוכמה (מודעות, הסברה וחינוך) בגידול המינים בעלי פוטנציאל פלישה ואלו שהמסחר בם כרוך בסבל לאורגניסם, באיסוף מהטבע. 4. לדעתי, ואני פועל בכיוון לא רק של זוחלים, יש לאפשר גידול מבוקר של חיות א"י במקום אלו של מינים אקזוטיים דומים, ולא רק מהטעם של הקטנת היבוא ו/או הסיכון לפלישה: גם מהטעם החינוכי - זה שלנו, צריך להכיר אותו ולכבד אותו.

 

[רן333]

שלום אוהד,

שאלה בנוגע לסעיף 3 שלך: האם ידוע לנו היום מי מהזוחלים המיובאים שמקובל לגדל בשבי הוא "ידידותי לסביבה" ומי (מלבד צבגונים אדומי אוזן) הוא "בעל פוטנציאל פלישה"? (אני מניח שאין רשימה ממצה, אבל אשמח לשמוע על מספר מינים שלגביהם כן קיימות הערכות מבוססות.)

 

[Torgos]

לרן

הלוואי ויכולתי לענות לך תשובה פשוטה. ההגדרה בעל פוטנציאל פלישה מתבצעת לפי מודל הערכת סיכון (לקוח משיטה האוסטרלית)ומבוסס על 11 סעיפים. הערכה נערכת עפ"י הספרות העדכנית ומקורות ברשת ואז עוברת להערכת מומחה (כיום אנו נעזרים בשירותיו של פרופ' גד פרי). הקושי הוא בלהעריך מינים שאין לגביהם ניסיון קודם בעולם או בתנאים אקלים וסביבה דומים לשלנו. "פוטנציאל פלישה" אינו רק יכולת שרידה בטבע המקומי- זה תלוי גם בהיקף האחזקה/מסחר/בריחה/מאמץ השיחרור, כושר/קצב רבייה. כמו כן, יש לזכור שבמין יש רמות fitness שונות בין הפרטים (הלא זו השונות הגנטית בפעולה). יתכן ש-99% מהפרטים לא ישרדו, אבל מספיק שאחד בעל עמידות שונה לקור (או כל תכונה שהיא) ישרוד ויעמיד צאצאים הנושאים תכונה זו - זה משנה את כל "פוטנציאל הפלישה" של המין. מכיוון שאני איני במשרד היום (חופשת מחלה) - אין לי גישה ישירה לרשימות, אבל אבקש שישלחו אלי בהמשך ואעלה אותן פורום. דא עכא, רבים מהזוחלים המותרים באחזקה ומסחר ישרדו בישראל במקום זה או אחר! אנו מתירנים הרבה יותר משהיינו רוצים מסיבות שונות. הרבה מהאחריות צריכה להיות על הציבור.

 

[Torgos]

הבטיחתי רשימה

להלן רשימת מינים שלגביהם הוכנו הערכות סיכון. אני מניח שתהייה ביקורת רבה וזה לגיטימי! רשימות אלו נשלחות בימים אלו לכל המגדלים והסוחרים כמינים האסורים ביבוא ובסחר. זה לא מתיר את האחרים ולכל נדרש היתר, אבל מינים אלו נבדקו ספציפית לאור בקשות להיתרים. יש איסור גורף כללי גם לכל הצבים והדוחיים. היבוא והמסחר מותרים לגבי הצבים והדוחיים, כמו גם שאר מיני הזוחלים, עפ"י החוק, רק בהיתר. צריך גם להבין, אף אחד לא ממן את הערכות הסיכון האלה, למורת רוחנו. למשל, בתחום חומרי הדברה, היבואן צריך לממן ואחראי להציג את נתוני החומר והשפעותיו. הערכת סיכון טובה - זו עבודה אחראית הדורשת ידע במיגוון תחומים ביולוגיים, אקולוגיים בטקסונים רבים. לא פשוט. אנו מבינים את הצורך של הציבור ואת כוחות השוק (החופשי וחוק יסוד חופש העיסוק), אבל האחריות עלינו. זיכרו, זוהי אחריות כבדה איזה מיגוון ביולוגי נשאיר לדורות הבאים.

 

[יונתן ורונסקי]

ערב טוב

קראתי את הרשימה ואכן ביקורת רבה בפי

יש שם לא מעט מינים (Ceratophrys cranwelli,Chamaeleo jacksonii,Morelia mackloti (=Liasis mackloti=L.fuscus) ואלה רק דוגמאות של בעלי חיים שמגיעים מאקלים טרופי לחלוטין ואפילו ריבוי שבי שלהם לא מושג בקלות. בלי הרבה מאמץ הייתי יכול לחשוב על כמה מינים אחרים של זוחלים ודו חיים שהיה שווה יותר להכניס פנימה לעומת בעלי החיים האלו שאפילו עם הרבה השקעה עדיין אני בספק כמה צאצאים ילידי שבי מהם היינו רואים בארץ. אני חושב שלמי שערך את הרשימה יש עוד הרבה מה ללמוד ואולי עדיף לחכות ולחשוב קצת יותר על מה מכניסים לרשימה לפני שמפרסמים אותה.

 

[Torgos]

תרגישו חופשי

להתייחס לרשימה בצורה תרבותית ועיניינית. אנא שלחו את השגותיכם המנומקות אלי ועבירה לאיש האחראי עליה. זיכרו, אף איחד לא מושלם (ובטח שאני לא, אבל אני גם לא אחראי לרישמה ועבורי חלק משמות המינים זה אוטנטוטית) ומי שמרכז זאת ישמח לכל פידבק עינייני. אנו, כגוף פסאודו ממשלתי, חייבים בשקיפות לציבור והנתונים והנימוקים לרשימה יתפרסמו או תהייה אליהם גישה ברבים.

 

[naja]

לא ביקורת אבל שאלות.

כרכן התירס הוא אחד הנחשים הנפוצים ביותר כנחש מחמד. גם הכרכן הצהוב והגופרים\בולים\נחשי אורנים דיי נפוצים. מה יקרה עכשיו? יאסר על המגדלים להמשיך להחזיק בהם? יאסר על הסוחרים למכור? יהיה איסוף שלהם ע"י הרט"ג?. או שבעצם האיסור מתיחס לייבוא בלבד?. שאלה נוספת- האם אפשר להניח ע"פ הרשימה הזו, שצבים ודו חיים שלא נכללים בה יכולים להיות מיובאים לארץ באופן סדיר?

 

[Torgos]

אולי לא הייתי ברור

היתר נדרש לכל יבוא גם אם המין לא ברשימה! זו רק רשימה של מינים עפ"י הערכות סיכון. כמו שאין כרגע איסוף של מיינות שהן קינינו של הפרט לא מדובר על איסוף. מדובר על איסור יבוא ומסחר.

 

[naja]

נושא ההיתרים ברור לי.

השאלה שלי הייתה האם נכון לרגע פרסום הרשימה, יהיה איסור על מכירת המינים האלה בחנויות, אצל הסוחרים וע"י מגדלים פרטיים. כמו כן, האם תהיה אפשרות לייבא מינים של צבים ודו חיים שאינם נמצאים ברשימה(כמובן ע"י הוצאת היתר כנדרש).

 

[Torgos]

שכחתי

הרשימה תכנס לתוקף 3 חודשים מרגע פירסומה הרישמי. כאמור הפצתה החלה בימים אלו.