אירוח אירוח אירוח

[אמאשל נתנאל]

אירוח אירוח אירוח

 

[אמאשל נתנאל]

אירוח של זיוית ברגמן- מטפלת משפחתית../images/Emo47.gif

מועד האירוח: 16/12 20:30 תוכן האירוח: המשאלה להורות היא אוניברסלית בכל תרבות תקופה וגיל. ילדים מביאים תוכן ומשמעות לחיים, ובאופן אבולוציונלי הם ממשיכי דרכנו. להורות מבוגרת,לא מעט יתרונות.ההורה מגיע אליה בוגר ובשל מבחינה רגשית, לאחר שהשלים משימות התפתחותיות קודמות בתחום האישי והמקצועי.סבלן יותר ופנוי לוותר על צרכיו האישיים לטובת ילדו. מאידך, פעמים רבות הורות מבוגרת נוצרת בעקבות משברים בעבר, כמו כשלון נישואים קודמים ורצון להביא ילד משותף מקשר חדש. אובדן ילד, חרדה מהקן המתרוקן, או "דילוג" על שלב הזוגיות בעקבות חוסר הצלחה ליצור קשר זוגי והחלטה להביא ילד במסגרת חד הורית , כדי לא לוותר על חווית ההורות במצבים כאלו ההורות הופכת מאתגרת יותר ועלולה ליצור דאגנות, הגנת יתר,חוסר ביטחון, קושי להציב גבולות,ופחד מכישלון. בכל הנושאים האלו ואחרים המעסיקים אתכם אתם מוזמנים לשאול שאלות. בברכה זיוית ברגמן , מטפלת משפחתית ומדריכה מוסמכת לטיפול משפחתי, ת.ל.מ. ירושלים, המרכז לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ ואבחון http://WWW.TELEM.ORG.IL

 

[אמאשל נתנאל]

ניתן להתחיל לשרשר שאלות להודעה זו

זיוית תיכנס מחר בערב בשעה 20:30 ותענה לשאלותיכם אני מאחרלת לכולנו אירוח מעניין ומשכיל

 

[אמא של Uri]

שלום לך.

נושא קצת אחר... לבן-זוגי בן מנישואים קודמים. ובננו המשותף, בן שנה וחצי. בננו המשותף ובנו מעולם לא נפגשו, וזאת מפני שאמא שלו לא רוצה להפגיש בינהם. כדאי אולי לציין שבנו הגדול חי בעיר אחרת, והוא ילד עם בעיות כאלה ואחרות. ובן זוגי נוסע אליו אחת לשבוע לפגוש אותו. בן זוגי מאד רוצה במפגש בין שני בניו. דבר המובן לי. גם אני רציתי בזה אך לאור חוסר שיתוף הפעולה מצד אימו החלטתי לרדת מזה. בן זוגי אף אמר שיום אחד פשוט יקח את בננו המשותף לשם בלי להודיע ובלי כלום. לכך אני מתנגדת , לא רוצה שבני יהיה במקום שכל כך לא רוצים אותו. מה דעתך? איך עלי לנהוג?

 

[זיוית ברגמן תלמ]

לאמא של אורי

לאמא של אורי היקרה. אכן נושא מורכב. ניתן להבין את רצונו של בן זוגך להפגיש את בנו הצעיר{בנכם המשותף} עם אחיו.גם עבור אורי חשוב,שיגדל לתוך הכירות וקשר עם משפחתו המורכבת. עם זאת כמובן שיש לתכנן ולשקול היטב את הדרך בה עושים זאת, ולהמנע מדרכים שעלולות לסבך וליצור בעיתיות בקשר הזה. חשוב שבן זוגך יעביר לגרושתו את המסר הזה. באופן שלא יאיים ויעורר התנגדות מצדה. ,ליצור עובדות בשטח ו"להנחית" מפגש מבלי להודיע עלול לחבל בשיתוף הפעולה. באם קשה לגרושתו של בן זוגך לאפשר את המפגש ב"טריטוריה" שלה ניתן לעשות זאת במקום נטרלי מוגדר בזמן ומקום.{לדוגמה גן שעשועים,גן חיות, מסעדה וכדומה} חשוב שהיא תבין שהמפגש נכון וחשוב גם עבור בנה.מכל מקום כדי להגיע למצב זה יש להערך בזהירות וברגישות. שיהיה בהצלחה.זיוית

 

[אמא של Uri]

תודה רבה

 

[אמאשל נתנאל]

הצבת גבולות

ככל הנראה אנחנו לא יודעים להציב גבולות לילדים שלנו נתנאל - ילד מחונן בן 8.5 כל פעולה איתו נתקלת במאבקי כח - גם בבית וגם בבית הספר - פעולה פשוטה כמו שינה נגמרת הרבה פעמים בבכי בשעה 21:00 הוא נשלח למיטה - עד 10:30 הוא מותח אותנו עד שלאחד מאיתנו נמאס ואנחנו מרימים את הקול - מה שגורר בכי מצידו ונקיפות מצפון מצידינו - התחושה שהוא נותן לנו - היא שאנחנו חייבים לספק לו הכל והוא מצידו לא חייב לנו כלום נעה - מקסימה קטנה בת כמעט 5 - אם היא נרדמת לפני 10:30 או 11:00 בלילה אני אומרת תודה לאל - אצלה כל ניסיון לשלוח לישון בשעה סבירה - נתקל בדמות ויללות שאף אחד לא אוהב אותה בבית הזה ושכולם כועסים עליה... כל מה שאחיה עושה היא אחריו הצילו... מה עושים...

 

[טילי2]

ילדים מתעלמים

הבנים שלי הם בני שש תאומים. יש להם פרט בהתנהגות שמוציא אותי מדעתי, הם מתעלמים מאיתנו וממשיכים לעסוק במה שהם עוסקים כאילו לא דברנו אליהם. לצערי רק איום בעונש מסב את תשומת ליבם. איך עושים את זה אחרת?

 

[זיוית ברגמן תלמ]

ילדים מתעלמים

לטילי היקרה. התיחסות לשאלתך תוכלי למצוא גם בתגובתי לאמא של נתנאל בנושא הצבת גבולות פעמים רבות אנחנו ההורים נוהגים לחזור שוב ושוב על דברינו ומרגילים את הילדים להתעלם מהם לחלוטין. ובכך להתעלם מסמכותנו ההורית.הילד מורגל לחשוב כי אין צורך לשים אליך לב, עד הרגע בו את פונה לשימוש בכוח.מצב שכמובן לא רצוי.כאשר את מרגישה שמילותיך, איבדו את ההתיחסות הראויה, עליך לנקוט פעולה.במקום לדבר לגשת אל הילדים לציין שכיוון שהם מתקשים לעשות את מה שביקשת, את תעזרי להם לעשות זאת.ולדאוג בתקיפות וסמכותיות שהפעולה אכן תבוצע.המסר התקיף {אך לא תוקפני} יעבור לילד כשאת תהיי שלמה איתו,והוא ילמד להתיחס ולכבד את דברייך. בהצלחה זיוית .

 

[אמאשל נתנאל]

שאלה נוספת בנושא ילדים

יש לנו בעיה רצינית עם נתנאל - יותר נכון לבעלי ישבעיה רצינית איתו לי הוא פחות עונה או מתצחצף ובדרכך כלל הוא עושה מה שאני אומרת לו לאבא שלו הוא עונה בחוצפה - מסרב לבצע את בקשותיו האם לעובדה כי אני היא הדמות הדומיננטית בזוגיות שלנו משפיעה על היחס של הילד אלינו? האם בגלל שאביו פחות דומיננטי - הוא מתייחס אל זה כאל חולשה?

 

[זיוית ברגמן תלמ]

התחצפות לאבא

אמאשל נתנאל שלום קשה לענות בודאות מה הסיבה שנתנאל מתחצף לאביו ומזלזל בסמכותו בניגוד ליחסיו איתך.יתכן כי השערתך בדבר הדומיננטיות שלך מול בעלך,אכן נכונה.כמו כן נשאלת השאלה עד כמה אביו נוכח בחייו?, שותף בשיגרת יומו? ועד כמה הוא מעורב בחינוכו?נראה לי ששניכם כהוריו של נתנאל צריכים לשתף פעולה ב"שיקום הסמכות ההורית"של בעלך . ולהעביר מסר אחיד וברור לנתנאל .שיעזור לו לקבל את אבא כנוכח משפיע ומשמועתי בחייו.כדאי לבדוק האם נתנאל מגיב בדרך שמגיב כדי למשוך תשומת לב שחסרה לו מאבא,ולו גם באופן השלילי. בהצלחה זיוית

 

[זיוית ברגמן תלמ]

להציב גבולות

לאמא של נתנאל ונעה המקסימים. השימוש במושג הצבת גבולות נעשה כמעט שחוק מרוב שימוש,בקרב אנשי המקצוע. עם זאת חשוב לחזור ולהדגיש ,כי הצבת גבולות שומרת על הילד ועוזרת לו לשמור על הגבולות הפנימיים שלו.הגבולות יוצרים מסגרת, מעטפת, שנותנת לילד בטחון רגשי ופיזי,והם יסוד הכרחי להתפתחות בריאה ותקינה, כשהם מלוים באהבה ואכפתיות. מאבקי כח מאידך ,מועדים לכישלון, משום שאף צד לא יוצא נשכר. כאשר ההורה נכנע באופן קבוע לתביעותיו ,תלונותיו ורצונותיו של הילד,הילד מרגיש שאיבד את הנוכחות ההורית ואפילו הצליח לחסל אותה.מה שיכול לבלבל ולאיים מאד.ילד זקוק להורה עם קול ונוכחות,שבמחיצתו יחוש בטוח . ההשכבה וזמן השינה הם נושא רגיש בגידול הילדים. עם זאת ניתן לשינוי בקלות יחסית, ודורש עיקביות ושיתוף פעולה {חזית הורית אחידה} של ההורים.רצוי שאתם ההורים תודיעו לנתנאל ונעה, שחשבתם ביחד על הערבים ואופן ההשכבה, והחלטתם לעשות שינוי ,כיוון שמה שקורה כיום אינו נעים לאף אחד. לפיכך החלטתם על שעה מוגדרת בה יכנסו למיטה לאחר "טכס" שיכלול, ארוחת ערב, רחצה ,סיפור וכדומה. הילדים מתבקשים לעמוד בסדרי ההשכבה, ואתם משדרים תקיפות ועיקביות בישומם.באופן הרגוע ביותר שתוכלו לגייס. באם תחליטו שאתם שלמים ומאמינים במסר הזה ותעבירו אותו לילדיכם, תופתעו לגלות עד כמה מהר יגיע השינוי. בהצלחה רבה זיוית

 

[דינהלה1]

שאלה לזיוית לגבי בתי בת ה4

רותם שלי נמצאת בשלב שבו היא כרוכה כל הזמן אחרי אבא שלה. הבעיה שכתוצאה מזה כאשר הוא בסביבה היא משנה את התגובות שלה כלפיי. זה מתבטא בסרבנות ועקשנות לעשות את הדברים הנדרשים ביום יום כגון: מקלחת, אכילה מסודרת, עמידה בשעות השינה וכו. מצד אחד בעלי נהנה מזה שבתי כל הזמן כרוכה אחריו ולדעתי ואפילו מתגאה בזה לפני. אבל יש רגעים שהוא עצמו כבר מותש ממנה כשהיא מסרבת לשתף איתי פעולה ורוצה שרק אבא יקלח/יאכיל/יכסה בשמיכה וכו. הבעיה שהוא קולט זאת תמיד בסוף היום כשכבר שנינו מותשים ואז מתחילה סאגה של עצבים וצעקות איתה. בנוסף לפני כ 10 חודשים הבליחו לחיינו התאומים ולכן אנו כל הזמן מנסים לאזן ולא לתת לה את התחושה שהם תופסים את מקומה. אשמח לקבל טיפים כיצד לעבור את התקופה.

 

[זיוית ברגמן תלמ]

לדינהלה1

דינה שלום רב סביר להניח שרותם הקטנה עברה שינוי מטלטל בחייה עם היולדם של התאומים.ועם כל נסיונותכם לתת לה את התחושה שהם אינם תופסים את מקומה,הם מצליחים לתפוס מדרך הטבע מקום נכבד מאד.רותם מגיבה בתובענות לתשומת לב מצד אבא, וזלזול בסמכותך. בדומה לתשובותי הקודמות אחזור כאן על שני מושגי מפתח חשובים שיוכלו לסייע לכם בהתמודדות:1. הצבת גבולות וסדר יום, תוך מתן תשומת לב ואהבה.2.חזית הורית אחידה. רצוי שאת ובעלך תשדרו לרותם מסר אחיד ומשותף, שיעזור לה להבין, ששניכם כדמויות הוריות עומדים לצידה ושומרים עליה ,מבלי לותר על סמכותכם ונוכחותכם. בהצלחה זיוית

 

[דינהלה1]

תודה

 

[נועם@בת]

עד כמה חשוב סדר היום?

אני מתנצלת על שאלת הכפירה שלי, אבל עד כמה חשוב סדר יום קבוע לילד? נועם בן שנה ושמונה חודשים, וניצן בת שלוש וקצת. ניצן התחילה רק לאחרונה ללכת לגן. עד אז הם קמו כשהתאים להם לקום, הלכו לישון כשהיו עייפים. גם הארוחות שלנו לא בשעות קבועות. מיותר לציין שאלה ההרגלים שלנו- ההורים- והילדים רק הצטרפו להרגלי הבית. אנשים שדעתם חשובה לי, מרימים גבה וטוענים שזה לא בסדר שאין לילדים הרגלים קבועים. חוץ מענין האורוחת הלא קבועות אני מתקשה לקבל שזה כל כך קריטי לילדים בגיל הזה. הכצעקתה? האמנם אנחנו מגדלים ילדים פורקי עול וחסרי מסגרת

? בתיה

 

[זיוית ברגמן תלמ]

סדר יום האם חשוב?

בתיה שלום רב גישות שונות קיימות לגבי אורח חיים, סדר יום,שיגרה והשאלה מי מכתיב וקובע אותם.הילד לפי הוויסות העצמי שלו או ההורה?השאלה שלך אינה שאלת כפירה היא לגיטמית וחשובה מאד. כככל ,מחקרים מראים כי סדר יום חשוב ומקנה ביטחון לילד, כמו קירות הבית, הם קובעים גבולות ,מסגרת וממדים לחיים. ילדים מרגישים נוח יותר כאשר הם יודעים מה צפוי,שיגרה נותנת הרגשת ביטחון.סדרי קבע גם נותנים לילד תחושת סדר בחייו המאפשרת חופש ויצירה."החופש ",ללכת מאוחר לישון גוזל מהילד שעות שינה חשובות ,יקיצה מאוחרת את האפשרות לפגוש חברים וכו. כמובן שאין צורך להצמד לשיגרה בנוקשות וכפיתיות, מותר לגוון לשנות ולשבור אותה לעיתים כמו בחופש אירועים מיוחדים וכדומה. בתיה אני מקוה שתוכלי לקבל את דברי ולמצוא אצ האיזון הנכון שיתאים לך. בהצלחה זיוית

 

[זיוית ברגמן תלמ]

מילות פרידה

תודה רבה לכם על השאלות החשובות והמענינות שהועלו כאן. מקוה שעזרתי ולו במעט. לילה טוב. זיוית

 

[נועם@בת]

תודה זיוית

הבנתי את הרעיון בדבריך. מסגרת כללית יש לנו, עכשיו נצטרך להקפיד יותר על זמנים. תודה בתיה

 

[מור וקינמון]

נקיפות מצפון...

הבת שלי בת שמונה חודשים ואני בת... 44

ועכשיו אחרי הלידה, כשאני מתחילה להסתכל לעתיד, יש לי נקיפות מצפון על זה שהבת שלי, אולי תהיה בת יחידה לאור גילי המבוגר (שזו בעיה בפני עצמה) תהיה מאד צעירה כשאני כבר לא ממש אוכל לתפקד לה כאמא במלא מובן המילה. לא אוכל להיות סבתא 'טובה' לנכדים שלי, אלא אם היא לא תתמזמז עם הזמן ותכנס להריון מהר הדאגנות כפי שציינת, משתקת אותי לפעמים, ולגיל יש מקום מכובד בדאגנות הזה...... לא צריך לפרט, נכון? (שלא אתחיל לבכות פה) מה השאלה שלי בעצם...? איך חיים עם זה... עם נקיפות המצפון מאידך ועם הידיעה הברורה שאי אפשר היה אחרת, זה הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיים.