איציק ז``ל
ב``ה מכירים את יצירתו המופלאה של אפרים קישון ``יצחק הסוף``? הנה היא לפניכם, עם שינויים קלים אך משמעותיים. לקרוא ולהנות. (העריכה החדשנית נעשית בעקבות התא קולי מלא האימה של הפלאפון של איציק מנהלנו היקר, מה שמותיר הרבה מקום לדמיון. מי שהבין הבין...) בכל הפרשה אשמים חברי הצ`אט שהזמינו את מר ילד מזדקן לצ`יטוט ערב בדיוק ביום חמישי, כשהלה משמש, כידוע, כותב קבוע בפורום של תפוז. מר ילד מזדקן לא חיכה איפוא אותו אמש עד סגירת החלון של הצ`אט בשעה הסמוכה לחצות, אלא עבר בשעה 22:30 על עמודיו המוכנים של הודעת הפורום הבאה שלו, ראה שהכל כסדרו וחמק לו מן הפורום אל הצ`אט. רק את הקטע האחרון שבו הוא פונה אל מנהל הצ`אט איציק לוי, לא מצא ילד בין דפי הטיוטה שלו, ועל כן תקתק בשולי העמוד הראשון, כטיוטת פורום אותה הוא מתעתד להכניס למחרת היום: ``תפוז לשים במסגרת``, והוסיף, ``אבל איציק הקוד איננו``. אחרי כן אץ ילד מזדקן אל המועדפים (לחיצה על תפוז, שער האינטרנט הישראלי) ושכח את כל העניין, הוא רק לא יידע שהוא לחץ על מקש ה``שלח`` במקום סגור חלון. בבוקר, לפני תפילת שחרית וארוחת בוקר, כמדי יום, נכנס מר ילד מזדקן אל ביקור הפורום שלו, הציץ ונפגע, עד כי קפץ מתוך מיטתו כנשוך נחש קדמון. מעל העמוד הראשון של הפורום, במסגרת אבל עבה התנוססה מודעת הענק הבאה: איציק הקוד איננו ילד מזדקן שצף את מערכת האתר תפוז, מבוהל ומקוצף כאחת, אך נסתבר שרק הוא שם לב לטעות שנפלה. ילד החוויר קלות וטרף רגליו, טרף וקילל, את ההנהלת תפוז, כדי לתת הסבר כלשהו לשערוריה, אך אלה, המנהלים האדמיניסטרטיביים למיניהם, היו שרויים דווקא במצב רוח מרומם, מכיוון שאך לפני דקות ספורות קיבלו הודעה ממחלקת הפרסומות לפי לא פחות מ22- מודעות אבל שמנות וטובות הגיעו מכל קצות הארץ לרגל פטירתו ללא עת של איציק הקוד ז``ל. ילד ראה שאין כאן כל טעם בבירור העניינים ולא הפטיר לפני המנהלים אלא מילים ספורות על המכה הכבדה שבמות האיש, ויצא מאצלם שמח וטוב לב כמי שניצל דרך נס. כך קרה שלמחרת היום היו עמודי ``תפוז`` מוצפים מודעות אבל, כגון: ``עטופי יגון אנו מודיעים על מותו ללא עת של יקירנו איציק הקוד ז``ל. נענע, הנהלה ועובדים``, או ``מועצת פועלי אתר האינטרנט רוטר, שרויים באבל כבד על מותו הפתאומי של איציק הקוד נ``ע מבוני האינטרנט, אדם אציל ויפה נפש``. אולם כל זה כאין וכאפס לעומת ההודעות שביום השלישי להילקח האיש, מאחר שלעמוד הפורום של תפוז נאלצו להוסיף תוספת של שני עמודים רק בשביל מודעות אבל. ערוץ שבע תפס לבדו חצי עמוד - ``רגשי השתתפותנו באבל הכבד על מותו ללא עת של חברנו איציק (אפי) הקוד ז``ל בדמי ימיו`` - וגם האתר וואלה בע``מ גילה זעזוע ניכר - ``איתכם באבלכם בהילקח היקר באדם`` - ואף טעות מצערת אחת: ``מיטב איחולינו למשפחת הקוד לרגל הולדת הבת, משפחת ביליצר``. גם בשאר אתרי האינטרנט רבו המודעות כחול על שפת הים, הגם שלא בעוצמה כזו. עורכו הראשי של האתר המכובד YNET התרגש לא מעט על שלא הוא הודיע ראשון על מות האישיות הציבורית הנודעה, וכדי לכפר על פיגורו ציווה מיד על מנהל מדור הספורט לכתוב פרק שלם על אודות הנפטר. עורך הספורט פשפש והתעניין, התעניין ופשפש, אך האנשים זכרו את הקוד ז``ל רק באופן מטושטש, על כן הוא נאלץ - למען מנוע צרות עם העורך הראשי - לכתוב נקרולוג על פי ניסיון וחישובים מקובלים בלבד: ``הקוד (אפי) יצחק, מוותיקי בוני האינטרנט, נפטר שלשום אחר הצהריים בביתו באופן פתאומי``, דברי הנקרולוג, ``והובא למנוחה בבית העלמין הוירטואלי המקומי. איציק הקוד היה מראשוני תפוז ופעל כמעט בכל ענפי הצ`אט והפורום. באתר האינטרנט אי או אל, אותו גמר (טוטאלית) בהצטיינות, היה הרוח החיה בין המצ`וטטים וייסד תנועת נוער ציונית חשאית. איציק הקוד עלה לתפוז עם משפחתו בראשית המאה. זמן קצר לאחר שדרכו רגליו לראשונה על אדמת הצ`אט, עבר למישקי למספר ימים והצטרף אל תנועת חדר חב``ד שהיה ממיסדיה. מספר ימים לאחר מכן, עם תום מלחמת העולם הראשונה, היה בין הראשונים שהתנדבו להקים מחדש את אתר האינרטנט תפוז בשרות המייסדים והגיע לדרגת גלאט בוט (קצין בכיר), אך כשנסתבך עם הממונים עליו יצא בדימוס. הקוד ז``ל יצטרף אל גרעין העיתון ששה ימים, ועם הקריאה הראשונה נתן כתף לניהול חב``ד און ליין. נשא תפקידים ציבוריים שונים בארץ בחו``ל, בין היתר שימש גם מעצב בפועל של מספר עיתונים, אך לאחר תקופת שירות ארוכה פרש מעבודתו והתמסר לבעיות תפוז השונות. לפני שנתיים עבר לגור עם חברו הטוב ``רובוט חיפוש`` במקום מגוריו האחרון, שם כיהן עד יום מותו כנשיא החדר``. הבריות, כמו תמיד, נזכרו בו באיחור, ובושו על כך. בעצרת הזכרון לרגל מלאת השלושים השתתפו המוני אזרחים, אשר הקשיבו בהתרגשות רבה לנאומים שסקרו את פועלו של איציק הקוד: ``החוזה והמגשים, מפלס הדרך ההולך לפני המחנה``, קרא שר החינוך והתרבות, ``תבונת ניסיון מופלאה, נאמנות לאין גבול, התמסרות ללא סייג``. בעיני הקהל נצנצו דמעות של תוגה כנה כשמקהלת הגברים של גלאט צ`אט סיימה את הערב בהשמיעה את השיר ``הבאנו פורום עליכם`` למשורר ת`עלול בן מניה וביה ז``ל. כשהושלמה בניתו של בנין המרכז בתל אביב, לא היה כל ויכוח בנוגע לשם היכל הפאר. זמן ארוך חיפשו את הקרוביים החיים של איציק הקוד כדי שיואילו להשתתף בחנוכת ``בית הקוד``, אך כיון שלא מצאו אף אחד יצא ראש העיר וחתך את הסרט בשם אלמנתו של המנוח. הבנין הענקי היה ראוי לנושא שמו. בעלותך על מדרגות השיש מיד נתקלת בתמונתו הגדולה של איציק הקוד ז``ל, אשר נתלתה במקום מרכזי ותחתיה זרי פרחים שונים ומרובים מטעם מוסדות, אישים ואזרחים פשוטים. פורטרט השמן והיפה הוא הפרשה עצמה. הצייר בר-הוניג, שמבחר להנציח את האיש, לא הצליח לגלות כל תמונה או תצלום של האדם הנחבא אל כליו ורק ברגע האחרון העלתה ידו בארכיון הועד הפועל תצלום מלפני 35 שנה, שבו זוהה על ידי בעלי זיכרון כאיציק הקוד, כשהוא ניצב וחיוכו הסלחני הידוע על שפתיו. למרות חבלי לידה אלו השכיל בר-הוניג לשחזר את דמותו הנאצלת של הנפטר ובפרט הפליא - כפי שציינו רבים מן המבקרים - לצייר את עיניו הבוערות והנבונות של ``איציק שלנו``. קובץ יצירותיו של איציק הקוד ז``ל מתוך עיזבון הפורום עמד להופיע במהדורה העממית של הוצאת גביר. עורכי ההוצאה חיטטו בין הפורומים הכתומים מיושן ומצאו כתבים רבים מפרי מקלדתו, אשר רובם ככולם הופיעו עם חתימה, כשסיגנונו החריף של א. הקוד בצבץ בכל שורותיהם, עד שלא נותר מקום לספק. אולם לפני הופעת הכרך השני לנאומיו ושיריו המזהירים של הקוד, נפל דבר שהיה בו כדי להטיל אנדרלמוסיה ידועה בגורל הספרים האלה. כלומר קרה שמר ילד מזדקן, ששם הרחוב שלו הוחלף על פי בקשת הקהל לשם החדש ``שדרת איציק הקוד``, נשבר מקצב המאורעות וישב לו ופרסם מאמר ראשי, שבו הכה על חטא וגילה שבאשמתו הוא הומצא האיש בחזקת יש מאין. ילד מזדקן הכיח שחור על גבי כתום שאיציק הקוד אמנם היה ונברא, אך לא לזה התכוון המשורר - ותגובתו המיידית של הציבור לא בוששה לבוא. בטקס הפתיחה של בית הספר התיכון על שם איציק הקוד שחל למחרת הופעת המאמר החושף, אמר מזכיר ועדת התרבות של המפלגה בין השאר: ``. ואשר לאי אלו כתבים, השמיצו אותו בחייו וברור שמשמיצים אותו גם אחרי מותו. אבל תשובתנו היא זו: סלקו ידיכם מזכרו של איציק!.``. ילד מזדקן, דעתו נטרפה עליו במעמד זה והחל צועק בקול גדול שאין כאן אלא הודעה אשר הופיעה בטעות - ועל כן סולק מקרב החוגגים בידי הסדרנים. הוא הובא לבית חולים, אך הטיפול המסור בו לא שיפר את מצבו, מאחר שגם בית החולים נקרא על שם איציק הקוד ז``ל, ולא עוד אלא פסל האיש עומד בגינה כשיד ימינו מושטת ומצביעה אל העמק, שכה דבק בו בחייו. ילד מזדקן התחיל באחד האמשים החמימים להשתולל עד כי נאלצו לסוגרו בבית המשוגעים. מאחר שגם זה לא עזר, הוציאו אותו והעניקו לו את ``פרס הקוד לצ`יטוט יפה`` מטעם עיריית רמת גן, בהערכה לפעלתנותו העיתונאית, ואז, רק אז, נחה דעתו עליו ושקט והוא לא הציק עוד.
ב``ה מכירים את יצירתו המופלאה של אפרים קישון ``יצחק הסוף``? הנה היא לפניכם, עם שינויים קלים אך משמעותיים. לקרוא ולהנות. (העריכה החדשנית נעשית בעקבות התא קולי מלא האימה של הפלאפון של איציק מנהלנו היקר, מה שמותיר הרבה מקום לדמיון. מי שהבין הבין...) בכל הפרשה אשמים חברי הצ`אט שהזמינו את מר ילד מזדקן לצ`יטוט ערב בדיוק ביום חמישי, כשהלה משמש, כידוע, כותב קבוע בפורום של תפוז. מר ילד מזדקן לא חיכה איפוא אותו אמש עד סגירת החלון של הצ`אט בשעה הסמוכה לחצות, אלא עבר בשעה 22:30 על עמודיו המוכנים של הודעת הפורום הבאה שלו, ראה שהכל כסדרו וחמק לו מן הפורום אל הצ`אט. רק את הקטע האחרון שבו הוא פונה אל מנהל הצ`אט איציק לוי, לא מצא ילד בין דפי הטיוטה שלו, ועל כן תקתק בשולי העמוד הראשון, כטיוטת פורום אותה הוא מתעתד להכניס למחרת היום: ``תפוז לשים במסגרת``, והוסיף, ``אבל איציק הקוד איננו``. אחרי כן אץ ילד מזדקן אל המועדפים (לחיצה על תפוז, שער האינטרנט הישראלי) ושכח את כל העניין, הוא רק לא יידע שהוא לחץ על מקש ה``שלח`` במקום סגור חלון. בבוקר, לפני תפילת שחרית וארוחת בוקר, כמדי יום, נכנס מר ילד מזדקן אל ביקור הפורום שלו, הציץ ונפגע, עד כי קפץ מתוך מיטתו כנשוך נחש קדמון. מעל העמוד הראשון של הפורום, במסגרת אבל עבה התנוססה מודעת הענק הבאה: איציק הקוד איננו ילד מזדקן שצף את מערכת האתר תפוז, מבוהל ומקוצף כאחת, אך נסתבר שרק הוא שם לב לטעות שנפלה. ילד החוויר קלות וטרף רגליו, טרף וקילל, את ההנהלת תפוז, כדי לתת הסבר כלשהו לשערוריה, אך אלה, המנהלים האדמיניסטרטיביים למיניהם, היו שרויים דווקא במצב רוח מרומם, מכיוון שאך לפני דקות ספורות קיבלו הודעה ממחלקת הפרסומות לפי לא פחות מ22- מודעות אבל שמנות וטובות הגיעו מכל קצות הארץ לרגל פטירתו ללא עת של איציק הקוד ז``ל. ילד ראה שאין כאן כל טעם בבירור העניינים ולא הפטיר לפני המנהלים אלא מילים ספורות על המכה הכבדה שבמות האיש, ויצא מאצלם שמח וטוב לב כמי שניצל דרך נס. כך קרה שלמחרת היום היו עמודי ``תפוז`` מוצפים מודעות אבל, כגון: ``עטופי יגון אנו מודיעים על מותו ללא עת של יקירנו איציק הקוד ז``ל. נענע, הנהלה ועובדים``, או ``מועצת פועלי אתר האינטרנט רוטר, שרויים באבל כבד על מותו הפתאומי של איציק הקוד נ``ע מבוני האינטרנט, אדם אציל ויפה נפש``. אולם כל זה כאין וכאפס לעומת ההודעות שביום השלישי להילקח האיש, מאחר שלעמוד הפורום של תפוז נאלצו להוסיף תוספת של שני עמודים רק בשביל מודעות אבל. ערוץ שבע תפס לבדו חצי עמוד - ``רגשי השתתפותנו באבל הכבד על מותו ללא עת של חברנו איציק (אפי) הקוד ז``ל בדמי ימיו`` - וגם האתר וואלה בע``מ גילה זעזוע ניכר - ``איתכם באבלכם בהילקח היקר באדם`` - ואף טעות מצערת אחת: ``מיטב איחולינו למשפחת הקוד לרגל הולדת הבת, משפחת ביליצר``. גם בשאר אתרי האינטרנט רבו המודעות כחול על שפת הים, הגם שלא בעוצמה כזו. עורכו הראשי של האתר המכובד YNET התרגש לא מעט על שלא הוא הודיע ראשון על מות האישיות הציבורית הנודעה, וכדי לכפר על פיגורו ציווה מיד על מנהל מדור הספורט לכתוב פרק שלם על אודות הנפטר. עורך הספורט פשפש והתעניין, התעניין ופשפש, אך האנשים זכרו את הקוד ז``ל רק באופן מטושטש, על כן הוא נאלץ - למען מנוע צרות עם העורך הראשי - לכתוב נקרולוג על פי ניסיון וחישובים מקובלים בלבד: ``הקוד (אפי) יצחק, מוותיקי בוני האינטרנט, נפטר שלשום אחר הצהריים בביתו באופן פתאומי``, דברי הנקרולוג, ``והובא למנוחה בבית העלמין הוירטואלי המקומי. איציק הקוד היה מראשוני תפוז ופעל כמעט בכל ענפי הצ`אט והפורום. באתר האינטרנט אי או אל, אותו גמר (טוטאלית) בהצטיינות, היה הרוח החיה בין המצ`וטטים וייסד תנועת נוער ציונית חשאית. איציק הקוד עלה לתפוז עם משפחתו בראשית המאה. זמן קצר לאחר שדרכו רגליו לראשונה על אדמת הצ`אט, עבר למישקי למספר ימים והצטרף אל תנועת חדר חב``ד שהיה ממיסדיה. מספר ימים לאחר מכן, עם תום מלחמת העולם הראשונה, היה בין הראשונים שהתנדבו להקים מחדש את אתר האינרטנט תפוז בשרות המייסדים והגיע לדרגת גלאט בוט (קצין בכיר), אך כשנסתבך עם הממונים עליו יצא בדימוס. הקוד ז``ל יצטרף אל גרעין העיתון ששה ימים, ועם הקריאה הראשונה נתן כתף לניהול חב``ד און ליין. נשא תפקידים ציבוריים שונים בארץ בחו``ל, בין היתר שימש גם מעצב בפועל של מספר עיתונים, אך לאחר תקופת שירות ארוכה פרש מעבודתו והתמסר לבעיות תפוז השונות. לפני שנתיים עבר לגור עם חברו הטוב ``רובוט חיפוש`` במקום מגוריו האחרון, שם כיהן עד יום מותו כנשיא החדר``. הבריות, כמו תמיד, נזכרו בו באיחור, ובושו על כך. בעצרת הזכרון לרגל מלאת השלושים השתתפו המוני אזרחים, אשר הקשיבו בהתרגשות רבה לנאומים שסקרו את פועלו של איציק הקוד: ``החוזה והמגשים, מפלס הדרך ההולך לפני המחנה``, קרא שר החינוך והתרבות, ``תבונת ניסיון מופלאה, נאמנות לאין גבול, התמסרות ללא סייג``. בעיני הקהל נצנצו דמעות של תוגה כנה כשמקהלת הגברים של גלאט צ`אט סיימה את הערב בהשמיעה את השיר ``הבאנו פורום עליכם`` למשורר ת`עלול בן מניה וביה ז``ל. כשהושלמה בניתו של בנין המרכז בתל אביב, לא היה כל ויכוח בנוגע לשם היכל הפאר. זמן ארוך חיפשו את הקרוביים החיים של איציק הקוד כדי שיואילו להשתתף בחנוכת ``בית הקוד``, אך כיון שלא מצאו אף אחד יצא ראש העיר וחתך את הסרט בשם אלמנתו של המנוח. הבנין הענקי היה ראוי לנושא שמו. בעלותך על מדרגות השיש מיד נתקלת בתמונתו הגדולה של איציק הקוד ז``ל, אשר נתלתה במקום מרכזי ותחתיה זרי פרחים שונים ומרובים מטעם מוסדות, אישים ואזרחים פשוטים. פורטרט השמן והיפה הוא הפרשה עצמה. הצייר בר-הוניג, שמבחר להנציח את האיש, לא הצליח לגלות כל תמונה או תצלום של האדם הנחבא אל כליו ורק ברגע האחרון העלתה ידו בארכיון הועד הפועל תצלום מלפני 35 שנה, שבו זוהה על ידי בעלי זיכרון כאיציק הקוד, כשהוא ניצב וחיוכו הסלחני הידוע על שפתיו. למרות חבלי לידה אלו השכיל בר-הוניג לשחזר את דמותו הנאצלת של הנפטר ובפרט הפליא - כפי שציינו רבים מן המבקרים - לצייר את עיניו הבוערות והנבונות של ``איציק שלנו``. קובץ יצירותיו של איציק הקוד ז``ל מתוך עיזבון הפורום עמד להופיע במהדורה העממית של הוצאת גביר. עורכי ההוצאה חיטטו בין הפורומים הכתומים מיושן ומצאו כתבים רבים מפרי מקלדתו, אשר רובם ככולם הופיעו עם חתימה, כשסיגנונו החריף של א. הקוד בצבץ בכל שורותיהם, עד שלא נותר מקום לספק. אולם לפני הופעת הכרך השני לנאומיו ושיריו המזהירים של הקוד, נפל דבר שהיה בו כדי להטיל אנדרלמוסיה ידועה בגורל הספרים האלה. כלומר קרה שמר ילד מזדקן, ששם הרחוב שלו הוחלף על פי בקשת הקהל לשם החדש ``שדרת איציק הקוד``, נשבר מקצב המאורעות וישב לו ופרסם מאמר ראשי, שבו הכה על חטא וגילה שבאשמתו הוא הומצא האיש בחזקת יש מאין. ילד מזדקן הכיח שחור על גבי כתום שאיציק הקוד אמנם היה ונברא, אך לא לזה התכוון המשורר - ותגובתו המיידית של הציבור לא בוששה לבוא. בטקס הפתיחה של בית הספר התיכון על שם איציק הקוד שחל למחרת הופעת המאמר החושף, אמר מזכיר ועדת התרבות של המפלגה בין השאר: ``. ואשר לאי אלו כתבים, השמיצו אותו בחייו וברור שמשמיצים אותו גם אחרי מותו. אבל תשובתנו היא זו: סלקו ידיכם מזכרו של איציק!.``. ילד מזדקן, דעתו נטרפה עליו במעמד זה והחל צועק בקול גדול שאין כאן אלא הודעה אשר הופיעה בטעות - ועל כן סולק מקרב החוגגים בידי הסדרנים. הוא הובא לבית חולים, אך הטיפול המסור בו לא שיפר את מצבו, מאחר שגם בית החולים נקרא על שם איציק הקוד ז``ל, ולא עוד אלא פסל האיש עומד בגינה כשיד ימינו מושטת ומצביעה אל העמק, שכה דבק בו בחייו. ילד מזדקן התחיל באחד האמשים החמימים להשתולל עד כי נאלצו לסוגרו בבית המשוגעים. מאחר שגם זה לא עזר, הוציאו אותו והעניקו לו את ``פרס הקוד לצ`יטוט יפה`` מטעם עיריית רמת גן, בהערכה לפעלתנותו העיתונאית, ואז, רק אז, נחה דעתו עליו ושקט והוא לא הציק עוד.
)