פתאום נבהלתי מהשאלה של עצמי ../images/Emo3.gif
עוד 10 שנים אני אהיה בת 48 ובעלי 56. איך זה יכול להיות אם עכשיו אני מרגישה אישה צעירה בתחילת החיים? אז זהו, שגיל הוא בראש. פעם 38 נראה לי מבוגר. היום אני מסתכלת על עצמי ולא מבינה איך זה קרה לי, הרי אני לא שונה מלפני 10 שנים. אז במחשבה מעודדת זו אני חושבת איך יהיה. הילד הגדול בן 15 ובאמצע ההתמרדות של גיל הטיפש עשרה. הבן הצעיר בן 12 ואנחנו כבר מתכננים את טיול הבר מצווה. בעלי ואני מבוססים בעבודות שלנו. והזוגיות-הרבה יותר רגועה עם יותר הבנה הדדית. המשכנתא - כבר מזמן מאחורינו. כלכלית חיים טוב יותר. לא רע בכלל
ומשהו כללי לגבי השאלה - אני מאמינה שאם מציבים מטרות ארוכות טווח, מגדילים את הסיכויים להגשים חלומות. אני מסתכלת אחורה ורואה איך בעצם הישגתי את כל מה שרציתי (הדברים החשובים), גם אם לא בקלות, גם אם במאבקים. התוצאה הסופית - אני חולמת ומגשימה. וזה נהדר לחיות בתחושה כזו.
). מקווה להיות עד אז נשואה עם ילד אחד לפחות ובעבודה מסודרת, ומקווה להיות מאושרת.