את האמת, בחדרי ליבי החשוכים אני
חושב שלא צריך להביא אותו ל"שיחה על מוטיבציה" כי בכל זאת, אדם שיש לו מוטיבציה לשרת בקרבי (ובימים שלנו זה כבר לא מוטיבציה כלפי שירות קרבי, אלא כלפי שירות בכלל [עצוב...]) זה יכול רק לגרום לו לעוד מוטיבציה שזה דבר מבורך, אבל אדם שאין לו מוטיבציה לשרת בקרבי ופתאום שומע את יקיר אומר "אני שירתתי בלנון, הייתי ביחידה מובחרת, הרגתי מחבל, נתנו לי צלשי"ם וכו'..(הוא לא באמת אמר את זה, זה רק לצורך דוגמא) אני חושב שהמניע שלו להיות קרבי הוא דפוק, אם הוא רוצה להיות קרבי רק כדי להיות גיבור אז שיזדיין לו, אנחנו לא צריכים גיבורים. ככה שאני לא יודע כמה שיחת מוטיבציה היתה עוזרת, זה או שיש לך את זה, או שאין לך את זה וזה חלק מאופי בדרך כלל. (אומנם יש מקרים בודדים ששיחות מוטיבציה כן עוזרות.) זאת דעתי לפחות.