איפה עובר הגבול?

[בוקיסרוקי]

איפה עובר הגבול?

רבים מן הכותבים כאן חדלו לקיים אורח חיים דתי או חרדי, כל אחד לפי המקום ממנו הגיע. שאלתי היא האם היציאה מן המסגרת הדתית היא טוטאלית או מוגבלת? מי שחלילה יאבד הורה, האם ישב שבעה? האם יקיים הלכות אבלות (אי גילוח 30 ימים)? האם יאמר קדיש לעילוי נשמת הנפטר/ת? האם יבוא לבית הכנסת לומר "יזכור"? האם ינדוב צדקה לעילוי נשמת הנפטר למוסדות שהנפטר היה תורם להם? או שמא במעבר מחרדיות/דתיות לאורח החיים החדש, אדם נפטר מכל החובות הקשורות לפולחן דתי?

 

[admor]

אני עובד על זה

אני האלוהים החילוני. ספר המצוות והתנ"ך החלוני עדיין לא מוכן. (יש לך מועמד לתפקיד ישו? כי התפקיד של מרים תפוס) לכן אין תשובה אחת ואין אישה אחת הדומה לרעותה. יש כאן מכל סוגי המינים ומכל כל סוגי האפיקורסים. יש כאן אפילו מסורתים ואפילו דתי אחד או שתים רח"ל. אז לכל אחד יש גבול אחר ואיפה הגבול שלך?

 

[בוקיסרוקי]

זו תשובה מתחמקת כיון שאינה עונה לשאלות

שכן השאלה לא היתה שרטוט גבול ערטילאי, אלא תשובות לשאלות שנשאלו.

 

[admor]

כממו שאולי שמת לב

לא בא לי לענות תשובה פרטית. לכל אחד גבול שונה ולפני שאתה רוצה תשבות לשאלות תענה עלהם אתה בעצמך. באותה הזדמנות אתה יכול לספר לנו מהכין אתה נחתה ולמה דווקא כאן?

 

[אנדרנליסט]

זה לא משנה איפה הגבול

כי הוא עובר מיקום כל הזמן.

 

[בתש1]

הגבול לא עובר..

הוא לא קיים בכלל.

 

[barr1969]

חלילה וחלילה

חלילה שיאבד הורה, חלילה לנדוב צדקה למוסדות. יש הרבה דרכים להנציח שם של נפטר. אתה חושב שפולחן דתי גורם לעילוי נשמה? אתה יכול להגדיר מהי נשמה עילאית, ולאן היא אמורה להגיע? כל המונחים האלו, די כבר עם זה.

 

[דני יש רק אחד]

נפטר מכל החובות?

החובות לא היו קיימות מלכתחילה. רק בדמיון. אם רצית לעשות סקר ולראות מה כל אחד יקיים - הנה התשובות שלי. אני לא מתכוון לקיים במלואו אף אחד מהסעיפים שציינת. לא הבנתי איזה מהטקסים משפיע במשהו על הנפטר או עלי. לשבת שבעה? למה מי מת?

אבוא ללוויה, עניין הקריעה - אני עוד צריך לשקול (אני לא רוצה שמישהו ימות מהתקף לב בלוויה), כנראה אבקר את היושבים שבעה ביום הראשון, קדיש - שיר נחמד - למרות שאין לזה קשר לעילוי מת אלא רק לעילוי הקב"ה, יזכור - מיותר, צדקה - אני נותן כשבא לי...

 

[Sonic hedgehog]

נדוב צדקה לזכר אדם שמת

אינו עניין דתי דווקא , לדתיים אין עדיין מונפול על נתינת הצדקה (למרות שהם מנסים להציג את המצב ככזה), אין שום סיבה שיוצא, חילוני או אפילו חס וחלילה גוי לא ינדב כסף על שם מישהו חי או מת.

 

[מתלבט13]

אני לא יודע מה לעשות

משגעים אותי ללמוד משניות לעילוי נשמת קרוב משפחה. א' לא בא לי. ב' אהבתי אותו ואני רוצה לעשות משהו לזכרו. גם אם זה חסר תועלת טכנית, יש בזה סוג של כבוד לבנאדם. ג' לא בא לי. ד' לשיטתם שהם מאמינים לימוד המשניות שלי לא בהכרח מועיל, כי אני ..... ה' יש טוענים שמישהו שכופר בעל כרחו כי דעתו כפתה עליו אינו נחשב כזה רשע אז אולי המשניות שלי כן מצטרפ]ות אצל אלוהים. כל עצה השתתפות בצער, לגלוג, עקיצה, עזרה, קבלת משניות במקומי, והזול מביניהם יתקבלו בברכה.

 

[חסל סידור פסח]

זה לא בדיוק נכון

א. אתה תמיד חייב בכל התורה ההבדל היחיד זה כפי שראיתי באחד מהספרים שאדם ששקוע בחטאים הזכויות של התורה והמצות שלו הולכים לסטרא אחרא אבל עדיין אחרי שיקבל את עונשו או יחזור בתשובה זה יחזור אליו. ב. ודאי שלא כל כופר יקבל את אותו עונש ויש כופר שלא יקבל כלל עונש לדוגמא אם הוא קיבל חינוך כפרני אבל אדם שהיו לו את הכלים להגיע לאמונה (אין סיבה לכפור בדרך חיים שחונכת בה) וכשנהיו לו הרהורי כפירה צריך להסיח דעתו מהם ולהתחזק בתורה וכפי שכותב הרמב``ם שזה איסור דאורייתא להימשך אחר הרהורי הלב כי אין כל הדעות יכולים להשיג האמת על בוריו ונמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו לכן אם התורה ציותה ``ולא תתורו`` חייב להיות שאדם יכול לעמוד בזה כי אחרת לא היתה מצוה עליו, אבל ברור שיש חילוקים ואם לא היו לך מספיק כלים להגיע לאמונה יתחשבו בזה כשתמות.

 

[חסל סידור פסח]

אגב

זה הטענה של כל הרשעים לקב``ה הרי אתה בראת את היצר הרע מה נעשה? עונה להם הקב``ה בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין ואם אתם עוסקים בה אי אתם נמסרים בידו וכתוב שאדם שעוסק בתורה מעבירים ממנו עשה דברים קשים הרהורי עבודה זרה וכו`

 

[אפיקורס ממאה שערים]

סתום כבר

אידיוט לך תזיין תמוח שאין לך על התורה ואל תבלבל לאנשים פה את השכל. אם תמשיך להטריד אנחנו נטרוד אותך מחיי העולם הבא תזהר.

 

[uri80]

עוד תגובה כזו ונחסמת.

אם המחב"ת יציף את הפורום הוא יחסם. אם אינך מסוגל לדבר לבני אדם בצורה נורמלית, לא תכתוב כאן. לתשומת לבך.

 

[אנדרנליסט]

../images/Emo45.gif

 

[מרכוס אורליוס]

משניות זה כיף . מוכן במקומך

עדיף שיקראו לו "גד" ומוסיפים "נשמה". תמיד, איכשהוא יוצא לי ליפול על מתים בשם שאלתיאל אלכסנדר יהויכין רפאל (הוסיפו לו כי היה חולה), מה שכופה עליך לסיים את סדר זרעים משום מה. כמובן אם מדובר על מסכתות שלמות למיניהן כי לאיזה גיס של הנכד יש פנטזיות קשות - לא אני הוא הכתובת.

 

[Sonic hedgehog]

אתה לא יכול להציע להם שתתרום כסף לצדקה במקום?

 

[almog4]

לדתיים אין מונופול על היהדות

לדתיים ובוודאי שלחרדים - אין מונופול על המורשת היהודית - בת ה-2500 שנה, ולא על ההסטוריה היהודית, ולא על השפה, ולא על התרבות, ולא על האמונה, ואפילו לא על דמות האלוהים. אני מדליק נרות בחנוכה כי אני יהודי. ואם יש איתי חבר'ה שזה מתאים להם - אני עושה קידוש ביום שישי כי אני יהודי ולא בגלל שנציגי האלוהים לשיטתם אמרו לי לעשות. ואם חס וחלילה יקרה לי אבל במשפחה - אשב שבעה כיהודי. וכאדם. ומצד שני, אני גם אוכל את מה שאני אוכל, ונוסע לטייל בשבת, כיהודי שלא שומר מצוות. ...אגב, אני אפילו - נהנה להסתכל מדי פעם בתנ"ך. יצירה אלמותית, שהיא שלנו. (לא של החרדים. שלנו). אז בתשובה לשאלה שלך "איפה עובר הגבול" - הגבול הזה לא עובר בדת, ולא באלוהים, אלא במה שאתה מוכן לעשות בשביל עצמך, כנצר למורשת עתיקה בת אלפי שנים, ובמה שאתה מוכן לעשות בשביל האנשים היקרים לך, כולל המשפחה.

דני

 

[Le Fay]

../images/Emo45.gif

 

[בוקיסרוקי]

התפרצת לדלת פתוחה

שכן אני סבור שלאף אחד אין מונופול על המורשת היהודית. השאלה היתה כיוון שיש פה הרבה שכתיבתם מעידה על "דווקא" ולכן מסקרן אותי כדתל"ש - איפה הגבול? האם בגלל בריחה מהחרדיות יבחר אדם לא לומר קדיש על אביו (לא משום שהוא סבור שזה מועיל - אלא משום שאביו המנוח סבר כך וחובת כיבוד אב, גדולה בעיני).