לא ירדת לסוף דעתי
באופן עקרוני אין לי בעיה שהליגה תחליט מה שבא לה בנושא מי משחק ומי לא, אבל הנושא הפעם לא היה האם יש להחזירו לליגה או לא, והאם הליגה צריכה להתבייש או לא. השאלה הייתה האם סינגלטרי צריך להתבייש על כך שהוא לא מוכן להתחייב שלא לשקול את ויק, שוב, לא מדובר עדיין על לצרף, אלא רק על *לשקול* בכלל את הנושא. וזה עוד לפני שהוא החליף אפילו מילה עם האיש. לי הרגשות נראו מוגזמים והדרישה נראתה מוגזמת. כמאמן הוא לא אמור לקבל החלטות על תדמיתה של הליגה, ואפילו לא על תדמיתה של הקבוצה, הדבר היחיד שהוא מחויב לו הוא איכות השחקנים ותרומתם. יש מאמנים שמרגישים שקבוצה של שחקנים יראי שמיים תתפקד יותר טוב, ויש כאלו שדוגלים ב-just win baby, כשהרוב איפשהו באמצע, ודווקא סינגלטרי הוא מאלו שמחפשים בחורים טובים בד"כ. בכל אופן, אם נחזור לנושא - אם הליגה החליטה שויק יכול להצטרף מחדש, והמאמן, כל מאמן, לא מוכן אפילו להתבונן בשחקן ולראות האם הוא יכול לתרום או לא, אז לדעתי המאמן אשם ברשלנות. המינימום שהיית מצפה מבנאדם רציני זה שיבחן את השחקן לפני שהוא מקבל החלטה. שיבדוק אם הוא יכול לתרום מבחינת יכולת משחק, ואם כן שידבר איתו בשביל לראות אם הוא יכול להשתלב (חברתית, מוסר עבודה וכיוב') ואם כן אז זהו. ההיסטוריה צריכה לעניין היסטוריונים. עכשיו בעלים של קבוצה, front office, הנהלת הליגה... כל אלו ישויות שהתדמית היא מעניינן כי הן מקדמות עסק. והעבודה שלהם היא לקבל החלטות כאלו (אם לתת לשחקן לשחק בקבוצה\ליגה לאור עברו או לא). ברגע שהתקבלה ההחלטה המאמן צריך להכריע עניינית בנוגע לשחקן. זה תפקידו ואין לו במה להתבייש כשהוא עושה אותו. זו דעתי, ואני מתנצל על התגובה המבולגנת משהו. (כינו אותי 'נאור' אז אני קצת מתרגש...)