איפה כולם???

הוא כעס גם עליה..אך היא המשיכה...

ואיך זה התחיל...כתבתי בהודעה שהבן האספרגרי שלי התחיל והיא חיזקה אותו והמשיכה...
ולא עניתי
כי אני גם בנאדם..
 
להם יש תיק ברווחה מהזוגיות הראשונה

הוא מגדל את ילדיו בגלל בעיות שהיו... אני פניתי לרווחה כדי לקבל עזרה שמכירים אותם .לי יש תיק כאמא לילד עם אוטיזם אך ללא קשר.
 

mother cat

New member
איפה כולם???

נגמרו החגים, חזרנו למסגרות, אז לאף אחד אין יותר מורכבויות במשפחה?
תראו סימני חיים, גם אם אין על מה להתיעץ, שאדע שלא כל המשפחות המורכבות בתפוז נעלמו...
 

TatyBar

New member
איך לא להגיב??

תסלחי לי, מי שאומר לך לא להגיב לבהמה הזו, הוא אידיוט בעצמו.
סליחה באמת. אונסים אותך, אז במקום להעיף סטירה לאנס, מבקשים מהנאנסת לסתום כדי להרגיע את האנס??
איפה נשמע דבר כזה בדיוק?
שאבא שלה יסתום לה את הפה אחת ולתמיד!
ואם הוא לא עושה את זה, אז שאפו לך שהגבת וענית.
ואני בטוחה שהרגשת מ ע ו ל ה אחר כך.
גם אם יש ריקושטים דבילים של מי שלא יכול להתמודד עם הילד המופרע באמת, והולך לברירת המחדל של להתעצבן על הקרבן החלש יותר.
 

mother cat

New member
אבל זה היה לפני כמעט שבועיים...

מקווה שהיקום עדיין קיים שם בחוץ.

אני עם בעל חולה כבר שבוע וחצי שלא מתפקד, תינוקת מוציאה שיניים, ילדון שלא רוצה ללכת לגן, ושני בני נוער שמשגעים אותי. אני צרחכה הסחות..... שמשהו יכתוב משהו. יספר. ישתף. ישאל....
 
גם אני כאן...אחרי תקופה ארוכה טובה

היתה היום נפילה!!!!!!!!! שפעם ראשונה אחרי חמש וחצי שנים שלא אכלנו אני והבן שלי איתם ארוחת שבת....
 
אז ככה...

ולא לראשי בבקשה!
אני חיה עם בנזוגי וילדיו.איתי נמצא הבן שלי[18 וחצי] אספרגרי בתקופה לא טובה..
ואני כרגע האובססיה שלו והאובייקט להוצאת תסכולים..והוא עמד במטבח וביקש משהו ולא בדיוק הייתי פנויה לתת לו ואז הוא התחיל להמטיר עליי מילים לא יפות ושאני אמא לא בסדר..ואז הבת של בנזוגי שלא מקבלת אותי ובדיוק אוהבת אותי התחילה להצטרף אליו..ואמרה אתם רואים גם הבן שלה שונא אותה והתחילה לקלל ולהשפיל..אני אחרי תקופה ארוכה של שתיקות כשמקללים אותי עניתי..וירדתי למגרש שלה כי כבר הייתי מוצפת מכל הכיוונים..[ובטיפול ארוך שאני ובנזוגי מקבלים אומרים לי לא להגיב...]ואז היא הרימה עליי יד..כמובן שבנזוגי כעס עלייה אך הכעס אחר כך היה מופנה אליי למה עניתי????????? כמה אפשר לספוג ולספוג ולשמוע שהיא בגיל ההתבגרות.
 

mother cat

New member
אוי! אוי! אוי!

את בשום פנים ואופן לא צריכה לספוג אלימותכלפיך - לא פיסית ולא מילולית.

ברור שהיה עדיף אם לא היית מגיבה, אבל את בן אדם ונשברת. קורה. בן זוגך צריך לשים גבולות ברורים יותר בנושא האלימות.

תזכירי לי - אתם גרים יחד? אני זוכרת נכון שיש עוד שני ילדים גדולים יותר שפחות בקשר איתך?

קבלי בינתיים
 
התכוונתי שהיא ממש לא אוהבת אותי


אנחנו גרים ביחד..יש 3 ילדים הבנות הגדולות לא מקבלות אותי והבן הקטן כן
לי יש עוד 2 גדולים שהם חרדיים[חזרתי בשאלה] אך הקשר איתם מצוין...
הכעס שלו אליי למה עניתי לה.אך מה לעשות אני גם בנאדם ולא קל לספוג עלבונות גם מהם ולאחרונה גם מהבן שלי..אך הוא עם אוטיזם ויותר קשה להסביר לו [הוא מטופל..ובתקופה לא קלה].
 

chili3

New member
וואו איזו סיטואציה פוגעת

בן זוגך צריך לתת לך גיבוי מלא ולא לקבל פגיעה מילולית בך ע"י ילדיו !
 

ornme

New member
האם ידוע למטפל שלכם שהיא מרימה יד עליך?

כי לדעתי יש כאן בעיה יותר רחבה, שנוגעת גם לתגובות של האיש שלך.

ולעניות דעתי כן להגיב וטוב מאוד שהגבת.
יש גבול למה שאת אמורה לספוג.
המצב שאת מתארת הינו התערבות שלה בתרחיש שלא נוגע לה, תרחיש שכולו בינך לבין בנך שלוקה בבעיה, ולהתערבויות שלה בתרחישים כאלו ישנן השלכות של מעבר ליחסים שלה ושלך.
הרבה מעבר לזה.
שיהיה ברור - את הצד הנפגע כאן, בתרחיש הזה.
ומי שצריך לקבל טיפול והדרכה זה היא.
אין שום סיבה להבליג על התערבות חצופה מרושעת ומטומטמת שכזו. ובן זוגך חייב לקבל על הראש בעניין הזה.

ואגב, ישנן תגובות שמעידות על תכונות אופי בלי קשר לגיל ההתבגרות. כאן תארת בדיוק דוגמא לכך.
 
תגובתי.היות וזו פעם ראשונה שהיא הרימה יד

ולכן אעדכן את המטפלת בטיפול הבא.מה שכן היא יודעת שהם מדברות אליי בצורה מאוד לא נעימה ומפעילות עליי אלימות מילולית[היא ואחותה] בנזוגי מדבר איתם בלי סוף והם מצפצפות עליו.הם רוצות שנפרד ושלא יחיה איתי.
הפעם היא הרימה יד כי עניתי לה.המטפלת שלנו וגם הרווחה מודעים לבעיה והם טוענים שאני לא צריכה לרדת למגרש שלהם.
ואני כל הזמן שותקת..סופגת..מבליגה ...ובולעת הרבה עלבונות הפעם הרגשתי שדייייי! ושהיא אמרה לי זונה מכוערת ועוד מילים יפות עניתי לה שמי ...עם החברים שלה זו היא ולפניי שהיא קוראת לי מכוערת שתטפל בפצעים שלה[והם נוראיים]
וקשה כנראה לשמוע ביקורת ומתסכול כנראה הרימה יד.
אני מבחירה נמצאת שם כי אני אוהבת את בנזוגי ועשינו עבודה רבה ביחד בטיפול והיתה תקופה יחסית טובה שהם הבינו שהם פוגעות בעצמם ובאבא שלהם ולי זה לא מזיז [בפנים זה כאב אך לא הראתי] ופתאום זה חזר בעוצמה.מאז יום שישי שקט בבית...
 
אוקי... בדיוק הדגמת למה התכוונו המטפלים...

כשאמרו לא לרדת למגרש שלה...
בדיוק הדגמה להסלמה שיכולה להיגרם על ידי כך שהמבוגר (את)
לא מתנהג ככזה.
הכיוון שלך צריך להיות לא רק שאת לא מגיבה, אלא שאת מבינה
ומפנימה שאת היא המבוגר. תקופה טובה זה לא שהן מבינות שלך
זה לא מזיז... תקופה טובה זה שאת מבינה שאתם לא במלחמה,
ומפסיקה להילחם מבלי להיכנע.
 
אני ממש לא במלחמה.אך גם לי יש רגשות...

וכמה אפשר לספוג ולספוג...אז נכון שירדתי לצערי למגרש שלה אך שום דבר לא מצדיק אלימות!!! אני מזמן לא נלחמת איתם ההפך...אני ממשיכה כרגיל את חיי.מכבסת להם..מבשלת להם..ולא מחסירה מהם ומהבית כלום.הם לוקחות לי דברים ללא רשות ואני מבליגה וקונה חדש...אז מלחמות הם לא דרכי.אך הפעם הם הבינו שאני לא אהיה יותר שק החבטות שלהם.
 
למעלה