איפה טעינו ??

[אמא שרון]

אתמול היינו בספריה ויצא לי לקרוא את

"משגעת פילים" של של...שכחתי. די סבלתי מהספר. וזה די הזכיר לי את הסיפור שאת מספרת כאן. על הרבה מהדברים שתארת, יצא לי לעבור עם הילד, בוריאציה כזו או אחרת, ובדרך כלל גיליתי להפתעתי, שכשאני לא מתפלצת מזה, ןנותנת מראש, אין לזה המשכיות. בעניין אכילה, הילד אוכל לעיתים נדירות מלח בכפית (כמה כפיות

), או דבש גולמי. אני נותנת לו עד שובע. שירגיש וימצא בעצמו את הגבול שנכון לו. שפך מים על הרצפה - מקבל סמרטוט ושנינו מנקים. פעם אחת הוא בא ללקק צבע, אמרתי לו שזה לא מאוד בריא, אבל אם זה טעים לו אז שיטעם. וכשהוא טעם שנינו עשינו פרצוף מצוקמק. ומאז הוא לא טועם צבעים. אני לא יודעת אם זה עוזר. יכול להיות שזו בעיית תקשורת. ויכול להיות שזו הדינמיקה שרצה בינכם לבינה.

 

[ילדה יפה בלבן]

גואש ומיים ושטויות אחרות זה עניין

של דווקא מפורש. היא עושה ובודקת את התגובות שלנו. חשבתי על זה. היא עושה זאת בעצם רק ליד חברים, כשהיא יודעת מראש בוודאות שהתגובות שלנו ייהיו מתונות. אניחנו מעירים לה על ההתנהגות רק כשאנחנו לבד. לגבי האוכל - ההצגות האלו רק בבית. לא בגן,לא במשפחה או חברים. וזה לא נובע מרעב. לדעתי לפעמיים נובע משיעמום, ואז אני מחפשת לה תעסוקה. לצייר,לשחק, לרקוד וכול מיני .. עכשיו היא עם חבר, ואחרי שיחה קשה שהיתה היום,על איך מתיחסים לחברים, היא מתיחסת אילו ממש נפלא עכשיו. מארחת אמיתית. צחוק מתגלגל יש בחדר שלה וזה בהחלט מחמם את הלב . היום היא פתאום דיקלמה את שיר ה-א-ב. מן מסתם זה מוכיח לי שוב כי למרות שהיא בוהה היא מפנימה מה ששומעת בטלביזיה. היא זיהתה את אותיות השם שלה בזמן שהיה את השיר ה-א-ב בהופ. (למי שיודע למה אני מתכוונת..) אח לא יהיה לה.בלתי אפשרי. ולגדל ילד יחיד זה לא פשוט.הגבול בין עודף למידה הנכונה של פינוק הוא דק. אנחנו משתדלים למצוא את הגבול הזה וכן להציב גבולות. היא כול כך חכמה שכול פעם אני נדהמת מחדש.אבל היא אחוזת תזזית שזה ממש משגע אותי. האמת שמרגע שהתחלתי לכתוב פה בפורום אני עצמי יותר רגועה. מבינה שיש עוד בסירה שלנו, ומבינה שיש להכניס דברים לפרופורציות. נראה לי שאנחנו צריכים יעוץ , לפני הילדה .