איפה טעינו ??

איפה טעינו ?? ../images/Emo5.gif

שלום לכם פורום , אולי תוכלו להאיר את עיננו ... הבת שלנו , 3 וקצת , ילדה חכמה מאוד ומהירת תפיסה, פיקחית שנונה ובכלל מפותחת יפה. אבל יש בעיות . ראשית קשב וריכוז, אין לה סבלנות , מאבדת עיניין מהר, ממצה מהר מאוד פעיליות "הבינה את המסר", ולעיתים היא סתם בוהה, אבל בחנו את הבהייה ונוכחנו לדעת כי היא בוהה אך מפנימה את כול שקורה מסביבה. הפידבקים מצוות הגן זהה לדעתי בנושא. ישנה בעיה בעניין האוכל . הילדה חזירה. כול מחשבה על אוכל מוציאה אותה מפוקוס , צרחות בכי על הרצפה כאילו הילדה מורעבת ולא אכלה שבועיים . עוד בעיה קשה עוד יותר, לפחות בעיני, הינה העניין החברתי. לפעמים היא נהדרת עם חברים, אוהבת פיקוד יש לציין , אבל לעיתים היא ממש רעה. מסלקת את הילדים שבאים לשחק איתה, והם חברים שהיא אוהבת ומדברת עליהם בבית , מתעלמת מקיומנו כהורים, עושה שטויות מעצבנות (מלקקת את צבעי הגואש) , שופכת מיים בכוונה על הרצפה ועעוד כאלה.. סצנות של ממתקים עם חברים "עכשיו ומיד" , היא ממש רודה בילדים שבאים לבקרה עד כי אילו לא רוצים לבקרה יותר, שיחות איתה לא עוזרות , היא מתעלמת מהנאמר. אנו מפחדים להגיד את זה אבל לפעמיים אנחנו מרגישים שאנחנו מגדלים ממש מפלצת קטנה ולא יודעים איך להתמודד עם זה . זה נשמע רע שככה אנחנו חושבים אבל זה מאהבה אדירה ורצון לכוון את דרכה. איפה טעינו בחינוך ?? מה אפשר לעשות כדי לעזור מכול הבחינות ? יש לציין כי היא בת יחידה , ואנו מודעים בהחלט לבעייתיות של פינוק עודף לילד יחיד, אז משתדלים לא להגזים בפינוק, אבל חום ואהבה היא בהחלט מקבלת אנא עזר עיזרו לנו . תודה לכם פורום .
 

נעה גל

New member
קצת קשה להגיד איפה טעיתם ואם

בכלל על סמך התיאור שלך. המחשבה הראשונה שעלתה לי כשקראתי את התיאור שלך הוא שהילדה לא מאוזנת. שיש בה כל מיני קצוות ודברים מנוגדים. אני מנסה לפרק את ההודעה שלך לגורמים ותנסי לענות לי על השאלות, נראה אם אפשר יהיה להוציא עוד קצת מידע, טוב
? "...ראשית קשב וריכוז, אין לה סבלנות , מאבדת עיניין מהר, ממצה מהר מאוד פעיליות "הבינה את המסר"..." למה הכוונה? מה כן טווח הריכוז שלה? יש פעילויות שהיא כן מתרכזת לעומת אחרות שהיא לא? תנסי לחשוב על מקרים שהיא כן מתרכזת לעומת כאלה שהיא לא מתרכזת ומה מאפיין כל אחד מהם. "...ולעיתים היא סתם בוהה, אבל בחנו את הבהייה ונוכחנו לדעת כי היא בוהה אך מפנימה את כול שקורה מסביבה..." למה הכוונה בדיוק? מול הטלוויזיה? סתם באוויר? כמה זמן זה נמשך? "...הפידבקים מצוות הגן זהה לדעתי בנושא..." מה בדיוק אמרו לך בגן? "...ישנה בעיה בעניין האוכל . הילדה חזירה. כול מחשבה על אוכל מוציאה אותה מפוקוס , צרחות בכי על הרצפה כאילו הילדה מורעבת ולא אכלה שבועיים..." היא תמיד מתנהגת כך? יש שעות מסוימות שזה קורה? מאכלים מסוימים? משהו? "...לפעמים היא נהדרת עם חברים, אוהבת פיקוד יש לציין , אבל לעיתים היא ממש רעה. מסלקת את הילדים שבאים לשחק איתה, והם חברים שהיא אוהבת ומדברת עליהם בבית..." שוב, תנסי למקד מתי היא מתייחסת יפה לחברים ומתי לא? את יכולה לצפות איך תנהג כלפי החברים שלה לפי מצב רוח? לגבי ההתנהגות שלה כלפיכם אני אתייחס יותר מאוחר (או מחר).
 
תשובות ...

טווח הריכוז 10 דקות מקסימום בעבודות יצירה, ציור, 15 דקות במשחקים. טלביזיה- 30 דקות בלי לקום אבל כול הזמן עוקבת אחרי ההתרחשות בבית. כמובן שהיא שמה לב לכול תנועה שלי ויש לה הערות . משחקים או עבודות שהן אתגר כמו ללמוד לצייר שמש או דומה לזה , היא מתיאשת כעבור 2 דקות . לגבי בוהה- מגיל צעיר היא פתאום נכנסת למין עולם משלה, אצבע בפה ובוהה באויר.כאילו לא פה. אבל אחכ היא מדווחת לנו את כול מה שראתה ושמעה תוך כדי הבהייה . והיא בהחלט קולטת את הנעשה מסביב. הבהייה יכולה לקרות בכול זמן, אני חושבת שיותר בזמן עייפות . הגנות בגן אמרו שבריכוז היא בוהה ולא משתתפת. בחצר היא אוהבת לנוח , עבודות יצירה היא ממצה אחרי 10 דקות, ויש לה נטיה לא לסיים מטלות . עם זאת קיבלנו פידבקים חיוביים כי הילדה מבחינת אנטליגנציה ריגשית מפותחת כילד בן 5, וכן יכולת ההתבטאות שלה ויכולת מחשבתית גבוהה מאוד. לגבי האוכל - כול מה שקשור לאוכל שהיא אוהבת פירות,מעדנים,ממתקים ובכלל כול אוכל שהיא אוהבת , הידיעה שקיים האוכל בבית משבשת את דעתה.היא בוכה דמעות תנין, צורחת , נשכבת על הרצפה וכול הדברים המוכרים .. עד שהאוכל לא נגמר היא סביבו כול הזמן . לא בהכרח שהיא תסיים את כולו אבל בסיר או במקרר לא ישאר דבר. לדוגמא אם יש 4 מעדני במקרר באותו יום היא חייבת לפתוח את כולם ולאוכל . מעין חוסר יכולת לדחית סיפוקים . בעיקרון היא אוכלת טוב, והמילה דיאט לא מושמעת בבית , ויש שפע בבית, אין סיבה הניראית לעיני להתנהגות כזו . לגבי חברים - עם קטנים ממינה היא נהדרת כי היא בעלת השליטה. היא מכבדת אותם, משחקת שעות , בקיצור מתיחסת נפלא. עם גיל מבוגר ממינה היא גם בסדר. מעין יראת כבוד כזו . עם ילדים בגילה, מהגן היא ממש נוראית . מתחננת שנזמין אותם הביתה, כמעט כול יום מבקשת , אני מזמינה ואז אחרי חצי שעה מקסימום היא אומרת לילד ללכת הביתה .. ממש לא נעים . כמובן שישי ימים שאני מזהה שהיום "עקום" ועדיף לא לראות חבירם אבל גם ביום טוב אין לצפות לתגובות שלה. אחכ היא מספרת לי שהם חברים שלה וכמה היא אוהבת אותם .. הילדה שטלטנית ללא ספק, אבל חלק מיזה נובע מעצם היותה מבינה כי היא בת יחידה, ומההכרה שלה בכוח של המעמד הזה . היא מטעה מאוד ברושם. יפה מאוד גבוהה, ניראית בת 5, חוש הומור, מספרת בדיחות , כן בדיחות , משוחחת בשפה מאוד רהוטה,דעתנית, ומשרה רושם על מי שלא מכיר אותה שהיא בת 4-5. . נורא מוזר. אפשר לשוחח איתה על נושאים חשובים חוויות וחדשות , ועם זאת התנהגיות בלתי מוסברות . אני מרגישה האמא הכי נוראית שאפשר להיות כי ככה אני ביקורתית כלפי הבת שלי, אבל אלוהים עדי- היא באה לעולם לאחר מספר הריונות כושלים , והיא האהבה הכי גדולה שלי , היא הבת שלי .
 
כמה דברים

ראשית, נסו להימנע מלהדביק לילדה תוויות כמו "בעיות קשב וריכוז". תווך ריכוז נורמלי לגיל 3 הוא משהו כמו מס' דקות. כנ"ל לגבי התיאבון הבריא שלה. הילדה חזירה?!! אם נדמה לכם שעכשיו יש לה בעיות, חכו מה תקבלו בגיל ההתבגרות, הרי היא קולטת היטב שזה מה שאתם חושבים עליה. אם אתם מודאגים שתשמין, לכל היותר יש להדגים לה אכילה מנומסת ומסודרת, כמו כן הרגלי תזונה בריאה, ואת זה אי-אפשר לעשות ביום אחד. הילדה שלכם אינה מפלצת, היא נשמעת כמו ילדה נורמלית ופקחית, בת שלוש, שאולי קצת מפונקת מדי ובעלת סף תסכול נמוך במיוחד. זה קורה לא מעט בעולם המודרני, שבו יש להורים מעט ילדים והרבה יותר יכולת לענות על כל הצרכים שלהם והרצונות שלהם, וגם מעט מדי זמן ויותר מדי רגשות אשם. זה לא אסון ואתם ממש לא הראשונים וודאי גם לא האחרונים. מה שכן, תפסתם בזמן שקורה כאן משהו לא בריא, לא לכם ולא לה. הדרך הטובה ביותר היא ללמו המון על ההורות, אם דרך חוג הורים (זה הכי טוב) או דרך ספרים ואינטרנט וכו'. ככה תבינו את עצמכם כהורים, וגם אותה, ותבינו איפה היא זקוקה לגבולות ואיפה לחיבוק ואיפה לעצמאות ואיפה לפינוק קטן. אל תנסו "לתקן אותה אחת ולתמיד". התמקדו בהתנהגות אחת מסוימת שמפריעה לכם במיוחד (התקפי זעם וצרחות על הרצפה נראים לי דוגמא טובה). נסו לבדוק מה בדיוק מפריע לכם, וממה היא יכולה לנבוע, תקראו חומר כאן בפורום ובמקומות אחרים בקשר אליה, וכך תבינו מה בעצם אתם רוצים לעשות בנידון (עצה חינם: להימנע מאיומים ופרסים, שלא לדבר על עונשים ומכות). בהצלחה.
 
לא תעית בכלום

אני שבה הרגע מקבוצת הורים לילדים עם ADD / ADHD, זה בערך הסיפורים שנשמעו שם הערב. יתכן והבעייה, חוסר הריכוז, ההתפרצויות, ההתעקשויות, רודנות, קושי חברתי - זה הכל מעניין פעוט אחד ובר טיפול. למה שלא תלכו איתה למרפאת התפתחות של קופ"ח?
 

michalr1

New member
אני מחפשת בנרות קבוצת ADD / ADHD

אני מחפשת קבוצת הורים לילדים עם ADD / ADHD. אני אשמח לקבל פרטים רבים ככל האפשר בנושא הקבוצה, ספרות וכו'.
 

irisgh

New member
הודעות ששששושנות

כמה הודעות שראיתי ברשת (ואינם בגדר המלצה): - סדנאות להורים לילדים עם ADHD פירסם שרית מחלב בימים אלו מתגבשת קבוצת הורים נוספת להקניית כלים לילדים עם ADD/ADHD ולהתמודדות יומיומית. הסדנא כוללת 12 פגישות שבועיות בנות שעתיים ותתקיים במרכז הארץ. יישום הכלים שהסדנא מקנה תאפשר שיפור האקלים המשפחתי; שיפור הדימוי העצמי של ההורים ושליטה במצב, לא בילד; שיפור הדימוי העצמי של הילד ("אני מבין ומובן"); תחושת סיפוק עצמית של כל בני הבית ("אני יכול ומצליח"). לפרטים: שרית 052-644861. - משהו לאנשי מקצוע, אבל בטח הם ידעו שם על קבוצות להורים: הדרכת הורים/מורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז ADHD - ת.ל.מ. תחנות הקבו פירסם ארנה זמיר יתקיים בתאריכ/ים 8/12/2003, מנחה: פאני הרפז M.S.W. מטפלת ומדריכה מוסמכת בטיפול משפחתי מטרות הסדנא: הקניית ידע ומיומנות למטפלים העוסקים בהדרכת הורים ומורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD). דיאלוג בין המאפיינים היחודיים של הפרעת הקשב והריכוז ובין הסביבה. יוצג מודל אינטגרטיבי המשלב היבט טיפולי והדרכה ישומית בעבודה עם ההורים/ מורים. מיועד ל: אנשי מקצוע ומחנכים. מסגרת הסדנא: יום ב' 8.12.03 בין השעות 9.00-15.00 מחיר הסדנא: 260 ₪ לפרטים נוספים והרשמה נא לפנות ל שוש במרכז ההשתלמות ע"י תחנות הקיבוצים לטיפול בילד ובמשפחה (ע"ר) דרך נמיר 147 תל אביב – ת.ד.48154 תל אביב 61480 טל: 03-6990511-2 פקס: 03-6996958 -מישהי שנדמה לי שפעם פרסמה משהו כזה, ועכשיו אני לא רואה, אבל אפשר להתקשר ןלשאול: http://www.sarasilber.com/welcome.html
 
מיכל, העברתי לך במסר

את פרטי הקבוצה של פסיכולוגית מצויינת שאני אישית מאוד מרוצה מההשתתפות בקבוצה שבהנחייתה. היא מחברת אותי בעוד חוטים לילד שלי, כמו גם את יתר ההורים בקבוצה, וממש מייצרת תובנה חדשה ויכולת התמודדות וסיוע מורחבים לילד. אני אישית - אוהבת.
 
קראתי את כול התגובות וראשית תודה ,

תודה על היחס, אתן בהחלט גורמות לי לחשוב על הדברים מזוית ראיה אחרת. רציתי לחדד כמה דברים - בגן את התפרציות בגלל אוכל או בגלל שמשהו לא מוצא חן בעניה. התפתחות מוטורית טובה מאוד,גם מוטוריקה עדינה וגם גסה. והינה מיקרה מהלילה האחרון. היא התעוררה לאחר שעתיים שינה ואמרה "שוקו". לא הסכמתי והסברתי את הנימוקים .מאותו רגע כול שעתיים עד הבוקר היא התעוררה וצרחה "שוקו" , בכתה והכניסה את עצמה להסטריה נוראית. היינו רוגעים הצענו תחלפים כלום לא עזר. יש לציין שזה לא פעם ראשונה שזה קורה. נאמר לנו עי הגננת שהיא קטנה מידי לאיבחון. סהכ בת 3. וגם אם יאבחנו , מה בעצם אפשר לעשות עם זה ? אולי יש לכם להמליץ על סדנא לנו כהורים עמ לדעת איך להתמודד ולעשות את הדבר הנכון . תודה רבה שוב לכול התשובות ויום נעים לכם
 

gila411

New member
אם בגן אין התפרצויות

ובבית יש-זה סתם פינוק,אל תכנסו ללחץ ואל תראו לה שהבכי שלה מפריע לכם במשהו, היא כבר תמצא דרך אחרת להסב את תשומת ליבכם חוץ מזה לפי התאור שלך היא ילדה נורמלית ורגילה וקצת יותר מידי מפונקת
 
לא בטוח

עדיף שבעלת מקצוע תקבע דבר כזה. מעדות שמיעה אני למדה מהורים שונים דברים דומים למה שמספרת כאן הילדה בלבן.
 
נישמע כמו פער בין השכל לרגש

כתבת שמהרבה בחינות היא כמו בת4-5 אבל אחרי הכל מדובר בילדה בת 3 ויתכן שזה לב הבעיה שקשה לה לגשר בין הגיל הפיזי ליכולות השיכליות המתקדמות יותר,בהחלט כדאי יעוץ. שלך חנה גונן
 

נעה גל

New member
ראיתי את מה שכתבת

אני חייבת להגיד לך שלגבי זמני הריכוז היא נורמלית לחלוטין לגיל שלה. נכון, יש ילדים שמסוגלים יותר, אבל 10-15 דקות נשמע לי סביר ביותר (ילד בן שש, לדוגמא, מסוגל להתרכז כ-20 דקות). לגבי האתגרים (לצייר שמש) - תעזבי אותה! - יכול להיות שיש לך ציפיות לא ראליות לגבי היכולות שלה וזה מתסכל אותה ולכן, היא מגיבה כך. היא תצייר שמש, תאמיני לי. היא תגיע לגיל 5 והיא תצייר שמש בפינת הדף עם קרניים ופנים מחייכות (זה כמעט ולא פוסח על אף אחד). אצבע בפה. גם הבת שלי מתנתקת כך (זה אפיין אותה יותר בגיל צעיר). בדר"כ זה מעיד על עייפות רגעית, צורך לעצור את הכל ואחרי כמה דקות של מנוחה היא חוזרת לעצמה. לגבי הגן - יש סיכוי שבאופן ספציפי לא מענין אותה מה שקורה בגן? כלומר, שיש איזו חוסר כימיה בין הגן -הצוות-הפעילויות והבת שלך? לגבי האוכל - אני ממש לא יודעת מה להגיד לך. אתם מגבילים אותה באיזו צורה? כשאני אומרת מגבילים אני לא מתכוונת בהכרח להערות ישירות, אבל, האם יכול להיות שאתם מדברים לידה על כמה היא אוכלת, או מדי פעם אומרים לה "מספיק עם האוכל" (זה דווקא כן ישיר). או שהיא צריכה להתווכח איתכם כדי לקבל תוספת (אחרי שהיא קיבלה כבר 3 פעמים, כמובן). בקיצור, מה שאני שואלת הוא האם האוכל הוא issue? האם לאחד מכם יש בעיות בעצמו עם אוכל (רזים מדי או שמנים מדי?) לגבי העובדה שהיא בת יחידה - לא הייתי מקשרת את זה דווקא להתנהגות החברתית שלה. יש הרבה ילדים שהם יחידים ומיוחדים ועדין הם חברותיים מאוד. מה גם שהתמונה שאת מציירת לא שחורה לגמרי - יש ילדים שהיא דווקא כן מסתדרת איתם, הבעיה היא בני גילה. לסיכום, יש לי את אותה הרגשה מההודעה הראשית שלך. מצד אחד, אם מפרקים את הכל לגורמים יכול להיות שאין כאן בכלל בעיה אלא כל מיני דברים מצטברים שצריך לטפל בהם בנפרד. לצורך כך, יעוץ פרטי או קבוצת הורים תוכל מאוד לעזור לכם. יחד עם זאת, יש משהו בתיאור שלך (אני מתקשה לשים עליו את האצבע בדיוק) שכאילו אומר שלילדה יש קשיים "אובייקטיבים", כאלה שלא קשורים בהכרח ליחסים אתכם (אם כי, יתכן שהדרך שבה אתם מטפלים בדברים, בגלל חוסר מודעות לבעיה שלה רק מחריף את הסימפטומים). הגננת צדקה כשאמרה שגיל 3 מוקדם מדי לאבחונים, אבל, יש גם אינטואיציות הוריות ונראה לי שהאינטואיציות שלכם אומרות לכם שיש משהו שונה בילדה שלכם, וכדאי להקשיב להן. אולי כדאי למצוא מומחה לגיל הרך שיסתכל על כולכם יחד, עם הילדה, יקשיב למה שאתם אומרים וינסה לכוון אתכם הלאה. (אגב, הכי קל להתחיל ממרפאה בעיסוק שתשלול רגישות יתר/או רגישות נמוכה כסיבה להתנהגויות הנ"ל ואז לעבור הלאה, למרות, שדרך האינטרנט ממש קשה לייעץ לאן כדאי לפנות.
 
היא מזכירה את עצמי בגילה....

בקשר לזה שהיא שטלתנית לי זה עבר ברגע שלא רצו לשחק איתי.... בקשר לליקוק גואש ושפיכת מים לדעתי צריך להסביר לה למה לא עושים את זה את אומרת שהיא ילדה חכמה היא תבין אם תגידי שלשפוך מים זה מסוכן כי אפשר להחליק גואש לא מלקקים כי זה לא בריא וכו'... אוכל, כול עוד היא אוכלת רק שהיא רעבה ולא מתוך שעמום אז מה הבעיה? אני עד היום בוהה ואני אגיד לך גם למה ברגע שמסבירים ואני הבנתי אני מרגישה שאין סיבה להקשיב...רני כבר ממילא יודעת אולי תנסי ללמד אותה דברים שמעניינים אותה יותר אולי היא מתייאשת מהשמש כי זה פשוט לא מעניין ולא כי זה קשה? תדברי איתה תשאלי מה היא הייתה רוצה ללמוד אולי אותיות אולי על בעלי חיים וכו'... לגבי הממתקים אין לי רעיון כי אני גדלתי בבית בלי ממתקים אולי תנסי להוציא אותם. חלק מהבעיות באמת נפתרו כתוצאה מזה שבגיל ארבע וחצי נולד לי אח. בכל מקרה היא לא מפלצת היא בסך הכול ילדה שלא תמיד מתנהגת למופת. מקווה שעזרתי ירדן
 
למעלה