איפה זה הפגניסטן?

[גרי רשף]

לא ברור לי מה ציפית שיקרה

לפני שבוע התאספו כמה רבבות מפגינים להביע דעתם הדמוקרטית נגד פתרון של פשרה טריטוריאלית. בעוד כמה ימים יטריחו עצמם כמה רבבות כדי להביע תמיכה בהסכם ג'נבה המעודד פשרה טריטוריאלית נרחבת. בהנחה שאוזנה של הממשלה קשובה לרחשי ליבו של הציבור, ובעיקר של אלו שטרחו ובאו להפגין כי אכפת להם, מה עליה לעשות בדיוק: להקים התנחלויות חדשות למען צד א' ולפרק אותן למען צד ב'? לספור כמה מפגינים היו בכל הפגנה וללכת לפי הרוב? או אולי לעשות אחת לכמה שנים בחירות ומי שהרוב בעדו הוא ינהיג הוא יוביל והוא ינווט מבלי לבטל את זכותו של הציבור להביע דעתו ולהפגין?

 

[זולל מישמישים]

ומה עוד יכול האזרח לעשות כדי

שגם דעתו תישמע?

 

[אטיוד5]

להצביע

 

[רחמים בעלמא]

זה לא כיכר מלכי העיריה במקרה?

 

[freedom rider]

בארץ נהדרת...

בארץ נהדרת אמרו שבשנה הבאה יקראו לכיכר בשם "כיכר שרון".

 

[שומרוע]

../images/Emo4.gifאני רואה שאתה לא לומד לקח

 

[freedom rider]

הייתי אמור? ועוד ממך????

 

[החטא והשופטת]

כן, היית אמור. לא משנה ממי.

 

[freedom rider]

שופטת נכבדה

אני מצטער שעלי להסיט את הדיון הזה לפסים לא נעימים, אך מצפוני מחייב אותי לעשות כן. אתמול בבוקר נתקלה עיני בחידוד לשון משעשע, והחלטתי לשתף בו את חברי לפורום. חידוד רדף חידוד, ובסופו של דבר הבאתי לפניכם את החידוד שנשמע מפיו של אייל קיציס בתכנית הטלויזיה המכונה "ארץ נהדרת" ששודרה ביום שישי האחרון, שנאמר "המביא דברים בשם אומרם..." וגו'. "ארץ נהדרת" היא תכנית סאטירה, וכידוע, כל סאטירה יסודה ביריית חיצים מושחזים. אלא שלחיצים אלה יש תכונה מיוחדת: הם פוגעים רק במי שהם מכוונים אליו (משהו כמו פצצה חכמה, רק יותר מתוחכם). בימי שישי בערב, משודרת עוד תכנית, בערוץ דל רייטינג, ומשה "דין וחשבון". השבוע החמצתי את התכנית הזאת, וזו הייתה הטעות שלי, ועל כך אני מתנצל. לו צפיתי בתכנית הנ"ל ביום שישי, חידוד הלשון של ארץ נהדרת היה נחסך מפי. שכן, כניתו של רינו צרור, "דין וחשבון" שודרה אמש בשידור חוזר . במהלך התכנית שוחח רינו צרור עם מתיישב מהיישוב אדם, ושמו מיכאל בן-צבי. השיחה נערכה בתוך מיניבוס שהסיע את יושביו אל הפגנה גדולה שנערכה בשבוע שעבר באחת הכיכרות הגדולות שבעיר תל-אביב. אותו מיכאל בן-צבי אמר, ולא בבדיחות הדעת, כי יום יבוא ואותה כיכר תקרא כיכר שרון. אכן, פעם חשבתי כי בישראל כל בדיחה הופכת בסופו של דבר למציאות. והנה, הפעם הבדיחה הפכה לטרום-מציאות עוד בטרם שודרה. במדינה בה הולכת ומשתלטת תרבות של אלימות וכוחנות, במדינה בה אדם הנושא בתפקיד רשמי ומשחית יצירות אמנות בעת מילוי תפקידו זוכה לשבחים מראש הממשלה, עדיף להתריע על הבדיחה לפני שתהפוך למציאות, גם אם מישהו נעלב מזה אישית. ובעניין הלקחים: כן, למדתי לקח. שקט הוא רפש. אם נשתוק ולא נמחה היום, מה לנו כי נלין על מצבנו מחר? והדברים נכונים לכל קצווי הקשת הפוליטית. יפגינו המתנחלים בכיכר. זו זכותם וחובתם. ואני אביע את דעתי. זו זכותי וחובתי.

 

[החטא והשופטת]

יש הבדל מהותי בין לשתוק

לבין לומר דברים כאלה. שלא לדבר על הודעות גרועות יותר תחת הניק הבדוי "סדאם חוסין".

 

[החטא והשופטת]

כמובן שיש הבדל מהותי. זה ברור.

אני התכוונתי שיש הבדל בין לא לשתוק לבין ההודעה ההיא. ברשותך, אסיים את הדיון כאן. אתה חופשי להמשיכו עם עצמך, אם אתה ממש רוצה, אבל לי קצת נמאס מכל מחרחרי המלחמות בפורום הזה ובאחרים. (נו אופנס). רוצה לראות בזת התבת-יענות? טוב. ראה. עדיין אני מאמינה שאפשר לנהל דיונים פוליטיים, גם על הנושאיםהכואבים ביותר, בלי להגיע למקומות אליהם הגענו לאחרונה. כולם אשמים. לא רק מי שאנחנו לא אוהבים.

 

[מכסי פיכלשטיינר]

אמרתי בעבר ואומר שוב ../images/Emo20.gif

תמוה בעיניי, יקירתי, איך זה שאת מעירה על התבטאויות חריפות כשמדברים על הומניזם ודמוקרטיה, אבל מרשה לעצמך את הזכות להתבטא בחריפות כשמדברים על דיכוי נשים, ומלינה כאשר מעירים לך על כך.

 

[freedom rider]

הבהרה

הניק סדאם חוסיין אינו שייך לי וממילא לא פרסמתי תחת ניק זה כל הודעה. אכן, אמרתי דברים חמורים בפורום אפי (בלינק שהבאת), אך מי שמכיר אותי יודע לזהות את הציניות שבה הדברים נאמרו. ליתר דיוק, גם מי שלא ממש מכיר אותי ידע לזהות את הציניות - איש לא פירש את דבריי כפשוטם. הדברים האלה ודומיהם נאמרים, וברצינות גמורה, על ידי אנשים רבים. מי שראה את תכניתו של רינו צרור, ו/או הקשיב לדברים שנאמרו בהפגנה ההיא, ו/או הקשיב לדבריהם של שרים, סגני שרים, חברי כנסת ואישי ציבור ביום שאחרי הפיגוע האחרון במחסום ארז, ומעדיף בכל זאת להתעלם מהכתובת על הקיר, שיבושם לו. ומי שמכיר את מודל התרבות הארגונית של שיין יכול לזהות את רובד האמונות ממנו נובעות התגובות השונות - האם זה הרובד של "מה יגידו השכנים", או רובד "לא להוציא כביסה מלוכלכת החוצה", או רובד "לא נעים לדבר על זה", או רובד של "עם בעיות יש להתמודד גם אם יותר נעים להתעלם".

 

[shellyland]

רות.