איפה הגבול?

[the last anigma]

איפה הגבול?

חשבתי להעלות כאן שאלה שאני מתלבטת בה הרבה בזמן האחרון... רוב הסטודנטים (לפחות בתחום שלי).. סובלים מחוסר זמן פנוי משווע, אני יודעת שלפחות לגבי עצמי, כל דקה שאני לא לומדת בה זו דקה שאני אצטרך לכפר עליה בחוסר שינה. ומן הסתם שמתוקף החיים הללו, אספקטים אחרים בחיים נפגעים - חברים, משפחה וכו'. השאלה שלי היא.. איפה עובר הגבול?! מתי אנחנו כל כך משקיעים בלימודים שאנחנו כבר פוגעים בחיינו החברתיים יותר מדי. ההתעסקות עם העניין תמיד נמצאת אצלי בראש בהקשר לחברים שאני לא רואה כמעט... אבל בעיקר עלתה לאחרונה משום שיצא לי לראות קרובי משפחה שלא ראיתי המון זמן, הרבה יותר מדי, ובמושגים של ילדים קטנים, בין גיל 10 חודשים לשנתיים - זה הרבה. (מצ"ב תמונה עם בן השנתיים המדובר - שאני פשוט חולה עליו - ולפני תחילת הלימודים ראיתי אותו על בסיס כמעט שבועי). אז מה אתם אומרים?? מתי כבר צריך להגיד "שיילכו לעזאזל הלימודים, אני מקדיש/ה קצת זמן לדברים אחרים!"??

 

[Lir האחת]

שאלה טובה!

אני מאמינה שהרבה סטודנטים שואלים את עצמם את השאלה הזאת. בתור אחת שהשקיעה כמעט את כל זמנה בלימודים, נראה לי שאתקשה לענות על זה.. אבל אני אנסה

הכי קל לבוא ולומר, אתה צריך לדעת לשלב את הלימודים עם עיסוקים אחרים, אבל זה יותר קשה כשצריך לעשות את זה בפועל. במבט לאחור כשאני מסתכלת על לימודי התואר הראשון, אני יכולה לומר בוודאות שהיו הרבה דברים שהשקעתי בהם יותר מידי זמן. זה היה מיותר במובן שאת הזמן הזה יכלתי להקדיש לדברים אחרים (פנאי). למדתי שהתמקדות בעיקר וייעול זמנים הם שני דברים מאוד חשובים. ממש לשבת ולתכנן את הזמן, זה יכול מאוד מאוד לעזור. אין ספק שהלימודים גוזלים מהזמן שהוקדש בעבר לדברים אחרים. אז נכון, יש עיסוקים שאין מה לעשות, ואני נאלצים לוותר עליהם אבל יש דברים שאסור לוותר עליהם בכל מחיר. אותם הדברים שנותנים לך את אותה אנרגיה להמשיך וללמוד. אם זו השעה במכון הכושר, ואם זה בילוי עם חבר טוב וכדומה. צריך גם לזכור שזו תקופה זמנית, לא כל החיים את תהיי במסגרת כזאת של לימודים וזה הזמן להשקיע את כל מה שאפשר. מבלי לאבד את שפיות הדעת וההכרה כמובן

נ.ב: לכי לבקר את בן השנתיים החמוד הזה מיד

 

[Lir האחת]

ואנו*

 

[the last anigma]

תסבירי את זה לאמא שלי....

היא כל הזמן לוחצת "למה את לא מנצלת את הזמן ללמוד, את בסוף שוב תהיי בלחץ של זמן"... והיא לא מבינה שאני פשוט חייבת את ההפסקה הזאת... אחרי כל כך הרבה פעמים שהיא אומרת את זה כבר התחלתי לתהות אם אני טועה והיא צודקת ואני סתם "מבזבזת" את הזמן. ובקשר לנ.ב. - זו תמונה מיום חמישי, וראיתי אותו גם לפני שבוע... זו אחת הסיבות לגל הלבטים שתקף אותי... ההבנה של מה שהפסדתי...

 

[RichardSmith]

לימודים קודם, הנאה אחר כך...

אם זה היה כל כך קל לביצוע כמו להגיד זאת.

יש בשבוע 168 שעות... לומדים בממוצע 30 שעות בשבוע. עוד 40 שעות שינה, עוד 30 שעות נסיעות אוכל מקלחת וכו', 30 שעות ללימודים בספריה ובבית. ונשארו 38 שעות חופשיות.

כמובן שאפשר להשקיע גם אותם בלימודים ודברים האחרים. אם נוסעים באוטובוס אפשר ללמוד בנסיעה, לפחות חלקנו. אפשר להשקיע לפחות 5 שעות בחברים בשבוע ו 5 שעות במשפחה.

עבור תואר במדעים מדוייקים נדרש לעשות 134 נקודות, כלומר 45 נקודות בשנה בערך, כלומר 23 נקודות בסמסטר. כלומר 23 שעות פרונטליות. זה בסך הכל לא כל כך נורא.

 

[RichardSmith]

אבל בשורה התחתונה...

ידידה שלי לא זזה מהמחברות בקיצוניות מדהימה. לא מתחברת למסנג'ר כמעט וכו' וקיבלה הצטיינות רקטור באת"א. יש לזה מחיר...

 

[the last anigma]

החישוב שלך לקוי קצת...

ההנחה בשורה האחרונה פשוט לא נכונה מיסודה... התואר שלי (במדעים מדוייקים) דורש 167 נק', כלומר 56 נק' בשנה בערך, כלומר 28 נק' בסמסטר בממוצע... רק מה... שהממוצעים לא תמיד משקפים, משום שה-167נק' האלה מתחלקות אצלי - שנה א' - 61 נק', שנה ב' - 59 נק', שנה ג' - 47 נק'. וגם זה לא מתחיל לתאר את כמות ההשקעה בשנדרשת מאיתנו בבית... (הסמס' יש לי 31 נק' - אחרי שדחיתי קורס לשנה הבאה, מתוכן 7 נק' - מעבדה שדורשת הרבה עבודה בבית, והיא עוד בדיחה לעומת אלה של הסמס' הבאים). אלו היו כמה נתונים מספריים על תואר בכימיה... נכון שזה פשוט גורם לכם לרוץ להירשם?!

 

[RichardSmith]

טוב, כימיה.

הקטע הוא שהמעבדות מנפחות אבל כמדומני כותבים עבודות ביחד ככה שהעומס לא לינארי. כמובן שממש עיגלתי את המספרים. יש כאלו שישנים רק 3 שעות בלילה.

 

[the last anigma]

דווקא לא... בפיזיקה - המעבדות בזוג

בכימיה - לבד... אמנם עובדים בקבוצה אבל כל אחד מבצע את הניסוי שלו וכותב דו"ח בעצמו. ולמרות זאת - כמובן שנעזרים אחד בשני - אי אפשר שלא.

 

[RichardSmith]

לעומת זאת

במתמטיקה הקושי האמיתי הוא בלהבין את החומר, לא הזמן בלפתור את התרגיל.

 

[the last anigma]

כל אחד והבעיות שלו....

ואני לא מזלזלת בשל אף אחד... אני רואה הרבה התנשאות על מדעי החברה/הרוח אצלי בפקולטה... וזה מאוד מפריע לי - כי אני לא רואה את עצמי או בכלל את רוב ה"מדענים" מצליחים שם... באמת שכל אחד ומה שמתאים לו, ואין אף חוג אחד שקשה לו יותר או פחות - כי אי אפשר להשוות.

 

[RichardSmith]

כן אפשר להשוות.

יש הרי את מבחן התוצאה. אנשים לומדים למטרה מסויימת, לצאת עם תעודה. יש פקולטות מסויימות שזה בעיקר לשנן דברים ואולי לדעת להתנסח כראוי. זה אולי קושי אחר ולכן אי אפשר למדוד על אותה סקאלה. בסופו של דבר יש "הצלחה בחיים", יש כאלו הימדדו זאת לפי כסף, בסך הכל אמת מידה מסויימת. יש כאלו הינסו לדרג "סיפוק מהעבודה". להגיד שאי אפשר להשוות שקול ללהגיד שמעפר הגענו ולעפר נשוב ולכן אפשר למות כרגע (ויפה שעה אחת קודם) ...

 

[the last anigma]

אתה גם סותר את עצמך, וגם סוטה מדברי

מה שאני אמרתי - זה שאי אפשר לומר שלאחד קשה מהאחר - ולזה גם אתה הסכמת באומרך כי זה קושי אחר ולכן לא ניתן "למדוד על אותה סקאלה". הצלחה בחיים או סיפוק מהעבודה בכלל לא קשורים למה שדיברתי עליו. ההוכחה לכך, היא שישנם תארים בהם לומדים קשה ללא ספק, ולא תמיד יש מה לעשות עם זה אח"כ מחוץ לאקדמיה, מי כמוני וכמוך צריכים לדעת את זה (מתמטיקה וגם כימיה נכללים בקטגוריה הזו).

 

[RichardSmith]

מי מעוניין להיות מחוץ לאקדמיה? ../images/Emo3.gif

אז מה הטעם בהצלחה?

 

[ChilD SouL]

אהמ...

כפי שכבר הזכרתי פה לא מעט, אני חושבת שעד כמה שלימודים חשובים וכולנו רוצים להצליח אסור לנו לשכוח גם תוך כדי להנות ולבלות כי סה"כ אנחנו לא באים רק בשביל ללמוד... אלא להתפתח גם בתחומים אחרים שהם לא שכליים [נקרא לזה כך...]. אני חושבת שאת צריכה להגדיר לך ימים בהם את חורשת ולומדת יותר וימים בהם את פחות שוקדת על לימודים ומקדישה אותם לבילוי [גם אם זה סתם לשבת סתלבט מול הTV\מחשב\חברים], כי אחרת... עם הזמן את תתחילי לסבול ולשנוא את הלימודים כי... לא יוצא לך לבלות, כי...לא יוצא לך לראות את החברים ו\או המשפחה וכו'. מה את לומדת

 

[lollapalooza]

כשאני מרגישה שאם אני אלמד עוד

אני לא אצליח להתרכז ממילא, כי אני בעומס. או כשיש דברים שחשובים לי מספיק כדי לעשות הפסקה. שזה בד"כ החבר או לבלות עם חברים פעם בכמה זמן. זה משתלם בסוף, כי ככה אני נרגעת ואז יש לי יותר מרץ להמשיך ללמוד.

 

[מלאכי עליון]

הממ...

בין הלימודים (כל יום חוץ מיום שישי), ל-2 עבודות (כל יום חוץ מיום ראשון אני עובדת, וגם זה רק בגלל שביום ראשון אני מסיימת בשבע וחצי בערב) וכשהסופשבוע מיועד לחבר בעיקרו קצת קשה לי לשלב את החברים ולכן לצערי די התרחקתי מהם. באמצע השבוע אני חוזרת כל כך מותשת ועיפה מיום לימודים ועבודה שבקושי יש לי כוח לדבר עם החבר שלי, אז בטח שלא עם חברות ובסופשבוע איכשהו תמיד יוצא שלא נפגשים...

 

[b l a c k eyes]

זה די אינדווידואלי...

יש כאלה שזקוקים ליותר זמן כדי ללמוד, ואפילו נהנים מהחרישה האינסופית ויש כאלה שקשה להם לשבת על התחת וללמוד כשיש משהו יותר מעניין בסביבה. הייתי אומרת שצריך לדעת לאזן, למרות שאני באופן אישי חוטאת בזה בגדול... אני לא משקיעה הרבה זמן בלימודים ביחס לסטודנט הממוצע... וזה לא שאני עושה דברים חשובים אחרים... לפעמים אני סתם רובצת מול הטלויזיה או האינטרנט, אפילו שאני יודעת שאני מבזבזת את הזמן שיכול לשמש אותי ללמוד. רוב הזמן אני באונ' או בעבודה, אבל אני בחיים לא אוותר על איזה אירוע/מסיבה/יציאה/בילוי בגלל הלימודים. בחיים לא סירבתי להזמנה של מישהו בתואנה ש"אני צריכה ללמוד". לדעתי צריך לפנות זמן ללימודים, אבל לא לוותר על עיסוקים אחרים ולא להזניח את הפן החברתי!