כמו רוב הדברים, גם כאן הגבול
הוא אינדיבידואלי. אצל כל אחת ואחד הגבול כנראה מושפע הן מהיכולת הכלכלית והן מערכים ומחינוך ומהחשיבות המיוחסת למשחקים ולצעצועים ולכיף. אני יכולה לספר לך איך זה אצלי, אבל כאמור, זה אישי. אני מאוד מאוד נהנית לקנות צעצועים ומשחקים ובובות וכו' לבתי ואני נהנית כמה פעמים: בזמן הקנייה ובזמן שאני נותנת לה את המתנות ובזמן שאני רואה כמה שהיא נהנית מהן בזמן קבלתן ובזמן שאני רואה אח"כ איך שהיא משחקת איתן. אז זה עונה קודם כל על צרכים שלי. אם השאלה נובעת גם מעניין כספי, אז יש לי עצה: אפשר לקנות מתנות ממש מקסימות בחנויות של הכל בדולאר והכל בשני ש"ח. אני נוהגת להיכנס לחנויות כאלה ולקנות הרבה דברים חמודים ויפים ולשמור אותם, ומדי פעם לתת מתנה לבתי. כמו כן יש חנויות זולות יחסית למשחקים ולצעצועים (להתרחק מחנויות בקניונים ובחנויות במקומות כגון רח' שינקין...) ואפשר לקנות מתנות יפות. ועכשיו יש חודש מבצעים של וולט דיסני בסופר פארם ואפשר לקנות דברים פשוט מדהימים במחירי מבצע. למשל, עבור שתי חבילות של מגבונים לחים (שתמיד צריך) מקבלים בובה גדולה של מיקי מאוס בתוספת 15 ש"ח (במקום 50 ש"ח), ואפשר לקנות חולצות יפות עם ציורים של מיקי ושל מיני וכל החבורה, ואפשר לקנות ספרים של החבורה בזיל הזול ופאזלים ועוד כל מיני מוצרים נלווים עם הציורים של מיקי ומיני. ועל כל קנייה מקבלים קלפים של החבורה. בקיצור, את גם קונה מה שאת למעשה צריכה וגם מקבלת כל מיני הנחות ומתנות יפות. מדי פעם יש מבצעים כאלה ברשתות, צריך לעקוב. ופעם ביובל אפשר להיכנס לטויז אר אס ולקנות שם צעצועים ומשחקים נפלאים שיש להם. ולדעתי, 9 חודשים זה זמן מאוד מאוד ארוך לא לקבל מתנות. וכפי שכתבתי, אפשר מדי פעם לתת לו כמה מתנות קטנות ששויין דולר או 2 ש"ח והוא יהנה מהם מאוד.
