שבת שלום, חזרתי מיקום מקביל
בו אנשים מתחילים לצאת ב12 בלילה, שותים אלכוהול ושומעים מוזיקה מחרישת אוזניים.
וואלה, היה כיף
~כאן נמחק קיטור על ווליום המוזיקה, כי למה לצאת פולניה~
הרגשתי ממש כמו בת 26, רק שאני לא.
הזכיר לי מאד את מה שלואי סי קיי (הוולגרי מעט, אך המדויק) אמר על זה:
“Getting divorced is like stepping out of a time machine that traveled you 14 years. But it’s a really shitty time machine. It’s the kind of time machine where it takes the real amount of time to take you to the future.” —Louis C.K., in Louie
(והייתי הו-כה-מרוצה מעצמי שמצאתי את הציטוט
)