אבחנה מעניינת, אבל המשקל עצמו אינו שלילי;
הוא מורכב מבינוני קל (קוֹטֵל) + ָן (לתכונה או מקצוע) + ִי לתואר. את צודקת שיש בו לא מעט תארים שליליים במהותם, אבל המשמעות הסמנטית שלו (כמשקל) היא ניטרלית. הנה דוגמאות לא שליליות (לא כולן בהכרח בדרך התצורה הנ"ל, אבל המשקל הסופי זהה): סובלני, סולחני, קופצני, שובבני, שורקני, אורייני ואפשר לציין גם את יוּקרתי שאמנם לא באמת במשקל הזה, אך מאחר שרק מעטים יודעים שהמילה "יוקרה" היא למעשה יֻקְרָה, בפועל מרבית הדוברים הוגים "יוֹקרתי" (רק כדי להדגים שמבחינת הדוברים אין כל מניעה לשבץ בו תארים חיוביים). קחי בחשבון שגם במקרים שבהם התוצאה שלילית לא בהכרח מדובר בחוות דעת שלילית אלא בתיאור ניטרלי של המציאות (שלפעמים היא לא נעימה, מה לעשות) – חול טובעני, בדיקה פולשנית, ילד חולני. אפילו תואר (שאינו קביעה אובייקטיבית) כמו "חולמני" אינו שלילי בעיניי (אני אסטרונאוטית מאז ומעולם
). הכינוי "פוסקנות" מתאר מצב נתון – הפוסקנים פשוט פוסקים ומפרסמים את פסיקותיהם. האם זה לטוב או לרע, זו כבר דעה סובייקטיבית. אני לא חושבת שלו הייתה קוראת להם "טהרנים" זה היה נשמע חיובי יותר... גם "טהרנות" היא בסה"כ שם של גישה לשונית; אם זה נשמע שלילי זה מכיוון שזו גישה לא אהודה ע"י רבים (גם בפורום הזה).
המהות אינה אהודה, לא המילה. אם נשנה אותה זה לא ישנה דבר, כי המהות השלילית (בעיני מי שמוצא אותה שלילית, כמובן) תדבק גם במילה ה"חדשה" שתיבחר (זו הסיבה שאני נגד "מכבסת מילים" וכבר היו לי דיונים ארוכים בנושא בפורומים אחרים).