מורחים את האיפור לפני כניסת השבת
ואז לערב שבת את בעצם מסודרת. העניין הוא שבת בבוקר, שאז אסור למרוח איפור מחדש. לכך יש מספר פתרונות - למשל, יש סוגי איפור שמחזיקים מעמד למשך 24 שעות. לגבי הקושי לוותר על האיפור - אני מבינה מאוד, ובאמת צריך להתרגל לכך, וזה לוקח זמן. אבל ברמת העיקרון, אם נחשוב על זה קצת, נגלה שזה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע: א. בלאו הכי אסור לאשה להתאפר באיפור כבד, מסיבת צניעות. איפור עדין וצנוע מותר, אך חסרונו אינו מורגש כל כך בשבת קודש. ב. אשה צעירה יש לה יופי רענן בלאו הכי, וחסרון האיפור אינו משמעותי. אשה מבוגרת - האיפור בלאו הכי לא מרגיש לה משמעותי, וחסרונו אינו מפריע לה. ג. בשבת צריך לשאוף שתהיה חוויה של שמחה ושלוות הנפש. תחושות כאלה מקרינות על הפנים ומאירות אותן באור מיוחד, שהאיפור רק מקלקל אותו... לכן טוב מאד שאסור להתאפר בשבת, וטוב שהאשה תתרגל לאהוב את היופי הטבעי הזה. בכלל, מאד חשוב שאשה תהיה מודעת ליופי הטבעי שלה, המקרין מפנימיותה. וממילא אינה מרגישה צורך באיפור כבד אלא עדין מאוד. (איפור עדין לעיניים נשאר גם למחרת, ואת הסומק - מי שמקלה עפ"י הפסיקה של הרב עובדיה יוסף בסומק אבקתי - יכולה לחדש). אשה שמרגישה צורך נואש באיפור, ומרגישה שבלעדיו היא מכוערת שה' ירחם - יש לה חסר בנושא של הכרת הערך העצמי ואהבת העצמי, וזה בסדר עדיפות ראשון שהיא תלמד את עצמה להרגיש שלמות עם עצמה, ולראות את עצמה כיפה, כי לא קיימת אשה אשר שלמה עם עצמה, שאינה יפה.