אינפלציה שלילית

benako

New member
אינפלציה שלילית

מדד המחירים לצרכן (אינפלציה) ממשיך לרדת שנה שנייה ברציפות. מדינת ישראל קבעה יעד אינפלציה של 1%-3% כלומר שהאינפלציה תעלה ואני שואל: הרי זה דבר טוב שהיא יורדת כיוון שהמשמעות הוזלה של יוקר המחיה? מדוע זה היעד? ממתי הציפיות במדינה צריכות להיות של המשך העלאת מחירים ויוקר המחיה? בהקשר לזה צריך להוסיף ולשאול הרי הוזלת המחירים נגרמת כתוצאה מהוזלה יזומה של הממשלה כמו המע"מ החשמל המים תקשורת תחבורה ועוד , וכן מירידת מחירים בעולם כמו הדלק, והרי אלו דברים טובים?
 
תשובה מסודרת

1. יעד המשק המרכזי בכל מדינה, הוא קודם כל ולפני הכל צמיחה כלכלית.
צמיחה כלכלית יוצרת פריחה - יותר רווח לעסקים, יותר כסף להעלות שכר
לעובדים ויותר כסף למדינה כתוצאה מעלייה
בהכנסות ממיסים.
צמיחה הוא יעד מרכזי לשאוף אליו

2. צמיחה יוצרת אינפלציה - כתוצאה משגשוג. אך יותר מידי אינפלציה גורמת
לסחרור ופחות מידי אינפלציה מצביעה על מיתון.


תת האינפלציה הישראלית זקוקה להבנה יותר מעמיקה לסיבותיה.
כיוון שתת אינפלציה כמו יתר אינפלציה קורות לאורך ההיסטוריה
מסיבות שונות ומגוונות.

הסיבה הישראלית לאינפלציה הנמוכה אותה אנו חווים, היא כתוצאה
מהירידה בצריכה בציבור שהיא תגובה ל:
1. אותו יוקר מחייה (בעיקר בדיור וביוקר מוצרי היסוד)
2. שחיקת השכר בעשור האחרון.

לכן האינפלציה הנמוכה הישראלית שנובעת מצמצום מכוון של הוצאות משק הבית,
מקטינות בתורן את הכנסות העסקים הקטנים וגוררות אותנו למיתון לא צפוי
שהוא ספציפי ואינו מיתון מחזורי (מידי פעם יש מיתון מחזורי עקב גורמים עולמיים)

הפתרון:
מנועי צמיחה ממלכתיים "מכסחי מיתון" המושקעים ב:
1. הכשרה מקצועית לצרכי המשק (להעלאת השכר)
2. חינוך חינם, בריאות חינם ודיור ציבורי - להקטנת יוקר המחייה
בצריכה הבסיסית.
 

ai21

New member
יש קשר בין ריבית למדד

הריבית אמורה להיות כזו שמשמרת את ערך הכסף ונותנת תמורה מסויימת.
כל התיאוריות תפורות על מצב "נורמאלי" של ריבית שאינה אפסית, ובטח שאינה שלילית,
ולכן מתקשות להתמודד עם מצב של ריבית אפסית ומדד אפסי או שלילי.
&nbsp
כשמתעלמים מהדעה הקדומה הזו,
צריך לזכור שמדד יציב - זה דבר שמכוון את ההשקעות במשק, ומרמז לעסקים מה הכיוון.
כשהמדד נמוך אך קבוע - עסקים יודעים מה יהיה שווי הכסף תוך זמן נתוןם ומכוונים בהתאם את השקעותיהם,
כשהאינפלציה גבוהה - זה אומר למשל שכסף מזומן נהיה "רעיל": חייבים לקנות או להשקיע אותו מיידית.
כשהאינפלציה שלילית, קיים חשש שהציבור ישאיר בידיו הרבה מזומן במקום להשקיעו,
וכך המערכות הכלכליות שמתבססות על חוב הולך ועולה - יחלשו.
הפיתרון לכך פשוט - העלאת ריבית תגרום לאותו ציבור להשקיע שוב את הכסף.
מי שאוהב את המצב שהציבור נכנס ליותר ויותר חובות - רואה בזה דבר מדאיג.
&nbsp
&nbsp
חשש נוסף הוא ממצב שבו הביקושים הולכים ויורדים ולכן נכנסים לסיחרור של מיתון.
כשמסתכלים על שינויים במרכיבי המדד,
רואים שמה שירד - זה בעיקר דלקים.
לכן, המקור לירידות הוא חיצוני - ונובע מירידה חדה במחירי חומרי הגלם, ולא מהעדר ביקושים.
 

paretomc

New member
סיבכתם אותו, חברים...

התשובה נחלקת לשניים - אינפלציה של ביקושים ואינפלציה הנובעת מגורמים חיצוניים.
&nbsp
אינפלציה שלילית הנובעת מגורם חיצוני חד פעמי היא לא בעיה, להיפך. נותר לכולם יותר כסף פנוי שאפשר להשקיע ולצרוך.
&nbsp
אינפלציה שלילית הנובעת מירידת ביקושים היא בעייה גדולה וחמורה. אם אתה מעריך שמכונת כביסה שעולה לך היום 2,000 שקל, תעלה בעוד שנה 1,900 שקל, מה שאתה תעשה זה לדחות את הצריכה שלך, ואם אתה לא חייב להחליף מכונת כביסה, אתה תשתדל למשוך כמה שיותר זמן. גם בעסקים אותו הדבר.
בעלי העסקים רואים את הבעיה, מפחיתים מחירים כדי לעמוד בתחרות ומצמצמים כמות בתגובה לביקושים הפוחתים.
המשמעות ברמה המשקית היא מעגל של צמצום בצריכה שמזין את עצמו ופוגע בצמיחה.
&nbsp
 
למעלה