"איני יודעת,
הדברים מוזרים ביותר.אך אין זה פחד, ממש פחד..זה שונה במקצת..הפחד בא מבחוץ, את זה אני הבנתי, אתה נמצא שם ולפתע מסתער עלייך הפחד..הוא קיים וגם אני קיימת, ולעומת זאת,מה שקורה לי הוא שלפתע איני קיימת עוד, ורק הוא עוד קיים..אך אין זה פחד..איני יודעת מה זה. אתה יודע? ... זה קצת דומה לתחושה שאתה מת.או נעלם. הנה: להיעלם.נדמה כאילו העיניים מחליקות מהפנים, והידיים כאילו הופכות לידיים של מישהו אחר,ואז אתה חושב מה קורה לי? ובינתיים לבך הולם בקרבך כאילו אתה עומד למות, אינו נותן לך מנוח.ומכל עבר אתה חש כאילו חלק ממך עוזב אותך,אינך חש אותו עוד..לסיכום,אתה עומד ללכת,ואז אני אומרת לעצמי, עלייך לחשוב על דבר מה, עלייך להאחז במחשבה כלשהי,ואם אצליח להקטין עצמי במחשבה הזאת אז הכל יעבור, רק צריך להחזיק מעמד,אך העובדה היא, וזה הדבר המפחיד ביותר, שכבר אין יותר מחשבות, משום מקום.כבר אין מחשבות אלא רק תחושות, אתה מבין? תחושות... והגדולה מכולן היא חום של גיהנום,שאין לשאתו, ניחוח של מוות התקוע בגרון, חום, ונשיכה, דבר מה הנושך אותך, שד הנושך אותך וקורע אותך לגזרים... כן, ישנן פעמים שזה הרבה יותר. פשוט, כלומר,אני חשה שאני נעלמת,כן,אבל בנועם, לאט לאט..זו ההתרגשות. הוא אומר שאין דבר המגן עליי מפני ההתרגשות,ולכן זה כאילו הדברים נכנסים ישר לתוך עיניי, ולתוך.. לתוך עיניי, כן. אני יודעת שאיני חשה בטוב, אבל... לעיתים יש דברים שאינם מפחידים אותי, כלומרזה לא תמיד כך. בליל אמש הייתה סערה איומה,ברקים, רוח..אך אני הייתי שלווה, באמת, לא חשתי פחד או כל דבר אחר.. אבל אחר כך, די בצבע כלשהו, בצורה כלשהי של חפץ או ב..בפניו של עובר אורח, הנה, הפנים. הפנים יכולות להיות נוראות,נכון? יש פנים, לפעמים, כה אמיתיות, ולי נדמה שהם מזנקות עליי, אלה פנים שצועקות,אתה מבין מה רצוני לומר? הן צועקות עליך, זה נורא, אין דרך להתגונן, אין..דרך.. ... רציתי לומר שאני יודעת שאיני בריאה ואיני מצליחה אפילו לצאת מכאן, ועיתים אפילו ריצה היא בשבילי יותר מדי.. רציתי לומר שאני רוצה בחיים, והייתי עושה כל דבר כדי שיהיו לי חיים, כל מה שיש, ויש כה הרבה שאפשר להשתגע, אבל את החיים איני רוצה להפסיד, אני רוצה בחיים, באמת, ואפילו אם זה מכאיב עד מוות, בכל זאת,אני רוצה לחיות. אני אצליח בכך נכון? נכון שאני אצליח בכך..?" .... "רק לעיתים נדירות, ובדרך שרק מעטים,ברגעים ההם, בראותם אותה, היו שומעים עצמם לוחשים: 'היא תמות' ואף 'היא תמות' וגם 'היא תמות' ואפילו 'היא תמות' ומסביב, הכל גבעות. .................."
הדברים מוזרים ביותר.אך אין זה פחד, ממש פחד..זה שונה במקצת..הפחד בא מבחוץ, את זה אני הבנתי, אתה נמצא שם ולפתע מסתער עלייך הפחד..הוא קיים וגם אני קיימת, ולעומת זאת,מה שקורה לי הוא שלפתע איני קיימת עוד, ורק הוא עוד קיים..אך אין זה פחד..איני יודעת מה זה. אתה יודע? ... זה קצת דומה לתחושה שאתה מת.או נעלם. הנה: להיעלם.נדמה כאילו העיניים מחליקות מהפנים, והידיים כאילו הופכות לידיים של מישהו אחר,ואז אתה חושב מה קורה לי? ובינתיים לבך הולם בקרבך כאילו אתה עומד למות, אינו נותן לך מנוח.ומכל עבר אתה חש כאילו חלק ממך עוזב אותך,אינך חש אותו עוד..לסיכום,אתה עומד ללכת,ואז אני אומרת לעצמי, עלייך לחשוב על דבר מה, עלייך להאחז במחשבה כלשהי,ואם אצליח להקטין עצמי במחשבה הזאת אז הכל יעבור, רק צריך להחזיק מעמד,אך העובדה היא, וזה הדבר המפחיד ביותר, שכבר אין יותר מחשבות, משום מקום.כבר אין מחשבות אלא רק תחושות, אתה מבין? תחושות... והגדולה מכולן היא חום של גיהנום,שאין לשאתו, ניחוח של מוות התקוע בגרון, חום, ונשיכה, דבר מה הנושך אותך, שד הנושך אותך וקורע אותך לגזרים... כן, ישנן פעמים שזה הרבה יותר. פשוט, כלומר,אני חשה שאני נעלמת,כן,אבל בנועם, לאט לאט..זו ההתרגשות. הוא אומר שאין דבר המגן עליי מפני ההתרגשות,ולכן זה כאילו הדברים נכנסים ישר לתוך עיניי, ולתוך.. לתוך עיניי, כן. אני יודעת שאיני חשה בטוב, אבל... לעיתים יש דברים שאינם מפחידים אותי, כלומרזה לא תמיד כך. בליל אמש הייתה סערה איומה,ברקים, רוח..אך אני הייתי שלווה, באמת, לא חשתי פחד או כל דבר אחר.. אבל אחר כך, די בצבע כלשהו, בצורה כלשהי של חפץ או ב..בפניו של עובר אורח, הנה, הפנים. הפנים יכולות להיות נוראות,נכון? יש פנים, לפעמים, כה אמיתיות, ולי נדמה שהם מזנקות עליי, אלה פנים שצועקות,אתה מבין מה רצוני לומר? הן צועקות עליך, זה נורא, אין דרך להתגונן, אין..דרך.. ... רציתי לומר שאני יודעת שאיני בריאה ואיני מצליחה אפילו לצאת מכאן, ועיתים אפילו ריצה היא בשבילי יותר מדי.. רציתי לומר שאני רוצה בחיים, והייתי עושה כל דבר כדי שיהיו לי חיים, כל מה שיש, ויש כה הרבה שאפשר להשתגע, אבל את החיים איני רוצה להפסיד, אני רוצה בחיים, באמת, ואפילו אם זה מכאיב עד מוות, בכל זאת,אני רוצה לחיות. אני אצליח בכך נכון? נכון שאני אצליח בכך..?" .... "רק לעיתים נדירות, ובדרך שרק מעטים,ברגעים ההם, בראותם אותה, היו שומעים עצמם לוחשים: 'היא תמות' ואף 'היא תמות' וגם 'היא תמות' ואפילו 'היא תמות' ומסביב, הכל גבעות. .................."