אינטואיציה

רגלים

New member
אינטואיציה ידיעה ותחושה.

יש ידיעה מסודרת ומנומקת, שאנחנו מבינים את הזיקה בינה לבין ידיעות אחרות. הידיעה באה במה שנקרא אופן "שיכלי".
יש תחושה שבאה באופן "בלתי אמצעי". זו ידיעה לא מנומקת, אבל לא צריך לנמק אותה. כי חשים אותה.

האינטואיציה באה באמצע. היא לא כל כך ברורה כמו תחושה בחושים הרגילים. לפעמים קוראים לזה "חוש שישי".
מצד שני היא פחות מנומקת ומבוססת באופן שיכלי. אבל יש בה תובנה בדומה לידיעה בשכל.

לפעמים האינטואיציה שהיא פחות מידיעה ופחות מתחושה , למעשה מאפילה על שתיהן,
ונותנת להן תוקף או שוללת את התוקף מהן.
אני יכול לדעת או להבין משהו, ובאינטואיציה אני יודע שיש משהו משובש ולא נכון שם.
או לחילופין הידיעה אינה שלמה , אבל האינטואיציה שלי אומרת שגם אם חסר זה עדיין משהו לבטוח בו.
ואותה הדבר ביחס לתחושה . אני יכול לראות משהו, אבל באינטואיציה שלי זה תעתוע חושים
או לחוש משהו לא ברור, אבל למעשה לראות מבעד לערפל או בחשיכה.

אם התחושות והידיעה השיכלית ניתנים לנו באופן "אובייקטיבי", אז האינטואיציה קרובה יותר לסובייקט ולסובייקטיביות.
ואולי להפך?

אולי השאלה האם לבטוח באינטואיציה היא למעשה האם לבטוח בעצמי. בשכל שלי, בתחושות שלי.
גם ספקות הם בסדר. הם מאפשרים לנו לבדוק את עצמנו. לנסות לנמק, להצדיק, לבקר. להסתכל שוב.
אפשר לטעות, להתבלבל. לפעמים צריך לחשב מסלול מחדש. גם לזה צריך בטחון מסוים.

זו ההתבוננות שלי.

עכשיו לשכוח מכל מה שנאמר ונכתב כאן. לנשום שוב. להרפות.
 
מצטערת שעד עכשיו לא כתבתי היו לי בעיות במחשב

חג שמח לכולם!! :)
טוב, האמת היא שכולם ענו תשובות שדומות בדיוק לתשובה שהגעתי אליה - אם מאגדים את כל התשובות ביחד.
אז אני אענה דרך התשובות שלכם ואם ישאר לי משהו להוסיף אח"כ, אוסיף. כי באמת שעניתם מקסים.

רגליים - נכון, לבטוח באינטואיציה, זה בדיוק לבטוח בעצמי. כששאלתי את עצמי האם אפשר לבטוח באינטואיציה, הבנתי דרך זה, שיתכן והאמון בעצמי לא מספיק חזק. לכן היה בי תסכול והייתי חייבת לפתור את העניין. לחקור אחורה ולבדוק מתי זה עבד מתי לא וכו ומז זה בכלל אינטואיציה.
ינוקא - צודק, לא ניתן לדעת בוודאות אף פעם אם זו בעיה שלנו או החושים. וחייבים לתרגל ולהתנסות בחיים. והמשיך את זה יפה
טל בן שחר-
כשאמרת ש"פועלים בהתאם למה שיש לנו". בדיוק! אם מרגישים משהו רע, פועלים על פיו, אפילו אם בדיעבד הוא מוטעה, ויתכן מאוד שהוא מוטעה, אך נכון לאותו רגע - הוא נכון. כנל לגבי דברים חיוביים. וכך רוכשים את הניסיון, כך לומדים לסמוך על עצמנו. כל העניין הוא ללכת מהדבר הרע בביטחון (וזה הביטחון העצמי), כי זה מה שהיה לנו נכון באותו רגע, ואז אין חרטות או התלבטויות.
סיסו - נכון, זה שניהם יחד, ההיגיון יחד עם כל שאר החושים.
קוסמת- אמרת שמה שמגיע קודם, לסמוך עליו. וזה נכון. אבל אני חושבת שבסיטואציות חיות, שאינן במקום שקט, ידרש ריכוז מאוד גבוה, כדי להחליט מה מגיע קודם, וגם זה דורש הרבה תרגול וניסיון, ומודעות עצמית.
coyote- המוח מספק בצורה מהירה אסוציאציות, אבל אם מתחברים לרגש, אז אפשר לנתק את האסוציאציות ורק לחוש את הרגש. כמו כן, זה נכון שהבנות מגיעות באינסוף דרכים, זו המכה של המוח וכמות הספקולציות שהוא מסוגל לעשות. לכן לעיתים קשה לקבל החלטה, והכי טוב לשחרר. וגם זה קשור לניסוי ותעיה.
lightflake- נכון (חברה, כשאני כותבת "נכון", זה אומר שזה נכון לדעתי). אם זה ניתוח שכלי, אז למה לקרוא לזה אינטואיציה? באופן אישי, למרות שיש אפשרות להתחבר לרגש ולחוש אותו, באמת שאיני מסוגלת לומר אם אפשרי לנתק את עצמנו 100% מהמוח כדי להסביר לעצמנו מה אנחנו מרגישים. כלומר, התהליכים הם כל כך מהירים, שזה בעייתי. לפעמים אנחנו רוצים להרגיש משהו ובגלל זה אנחנו מרגישים כך. כלומר, לפעמים בדיוק בגלל המוח* אנחנו מרגישים משהו בלב*. ולפעמים מיד אחרי שאנחנו מרגישים משהו, פרץ של מחשבות מגיע אלנו כדי להסביר את הרגש, ואין לנו ממש שליטה על זה, אפילו אם אנחנו חושבים שכן. אותו רגש יכול להיות מוסבר על ידי אותו אדם במספר דרכים שונות. והנקודה היא שלא משנה באיזה הסבר השכל בחר - אם זה נראה מתאים לאותו רגע - אז כנראה שזה מתאים.

מה שאני אומרת בעצם, שההוכחה היחידה לאם האינטואיציה שלנו עובדת או לא, היא המציאות עצמה. אם המציאות מראה לנו שאנחנו משיגים (כן, משיגים, אני אדם חומרי), את מה שאנחנו שואפים אליו. זאת אומרת, אפילו לא צריך לרדוף אחרי דברים, אלא רק לבדוק אם זה מתממש, כי אם כן - אז האינטואיציה שלנו סבבה ופעלנו טוב. יש אנשים שאפילו להתעצבן זה טוב עבורם - כי זאת בשבילם ה"שיטה". האם יש מבין?
yaakii -אבל אתה רק תוהה, באינטואיציה אתה אמור להיות בטוח

neophile
- שאלת בדיוק מה שאני שאלתי, מקסים! איך אפשר לדעת? ואהבתי את התשובה - קשה להפרידה מתהליכים אחרים, האישיות הרגילה עושה מזה מטעמים.

אז בעצם, תרגול, ניסוי ותעיה, המציאות כהוכחה, בסיטואציה עצמה - כבר מאוחר מדי לתרגל, אנחנו כבר שם, ומה שמרגישים זה הכי טוב וכך נפעל.
תודה לכולם.
 
מאד נהניתי מהסיכום המושקע


פתאום קלטתי שאיך-לא-בטאתי-את-זה... הרי כל-כך נהניתי
 
למעלה