הכל על אינדסטריאל
בעניין העשיה, יש שתי גישות מקובלות. כל אחת אומרת שהשניה מעוותת את האוזן. מהתייעצות עם 3 פירסנגים מקצועיים הנה שתי השיטות הכי מקובלות. 1. הכל בפעם אחת - לוקחים טוש מיוחד, מסמנים את החורים ואת הזווית שלהם בקו. מחוררים את שני החורים עם אותה מחט. (נכנסים, יוצאים, נכנסים, יוצאים ומשחילים עגיל) או עם שתי מחטים (נכנסים, יוצאים, שמים את תחילת העגיל, נכנסים, יוצאים, שמים את סוף העגיל), תלוי במה קורה באותו רגע ובמבנה האוזן. בסוף יש לך אינדסטריאל גמור שבו את\ה חייב\ת לטפל טוב טוב לפי הוראות הפירסר ולחזור לפירסר אחרי חודש לביקורת. 2. פרוייקט של חודש - לוקחים טוש מיוחד, מסמנים את החורים ואת הזווית שלהם בקו. לוקחים מחט, מחוררים את החור הראשון ושמים של עגיל. לוקחים עוד מחט, מחוררים את החור השני ושמים שם עוד עגיל (לרוב עגילי לחץ). אחרי חודש שבו מטפלים בעגילים כמו שצריך ולפי הוראות הפירסר, הולכים לפירסר ישתבח שמו והוא מחליף את שני העגילים למוט אחד, וכמובן שבזה הכניין לא נגמר ויש להמשיך לטפל בפירס ולחזור לביקורת. אני עשיתי בשיטה א' ואין לי אוזן מעוותת, אבל אני לא יכולה להעיד על כלום ואולי אני מקרה אינדווידואלי. אין שיטה יותר מומלצת. השאלה היא מה את\ה רוצה. קצת עם אינדסטריאל בלי קשר: מדובר בשני חורים בסחוס האוזן, הנעשים במחט בעובי 1.6 . בחורים מושחל מוט בעובי 1.6 עם סוגרי הברגה, לרוב מסרג'יקל סטיינלס סטיל, קשה להשיג כזה מוט ארוך מטיטניום. ניתן לעשות אותו בהמון זוויות ויש גם עגילים מותאמים (כאלה מעוקמים ומעוקלים). הסטנדרט הוא כזה כמו בתמונה שאני מצרפת. למה אי אפשר בכל תוקף לעשות אינדסטריאל באקדח: 1. לא עושים חור בסחוס עם אקדח, זה יוצר תופעה לא נעימה שאפשר להרחיב עליה אם תרצה\י 2. עובי של חור שנעשה באקדח הוא 0.8 או מילימטר אחד. עובי של מוט אינדסטריאל הוא החל מ1.6 בלבד. 3. הזווית בה נעשים החורים צריכה להיות מתוכננת מראש, מה שאי אפשר לעשות באקדח. אני חושבת שסיימתי את ההסבר. יאי!