אין

[punk 1]

אין

לא יודע מה ליכתוב נישבע לכם אני מבולבל רצח בא לי למות אני מרגיש לבד בנשמה דודים באו השבת בקושי אמרו שלום כאילו עשיתי משהו רע בא לי להוולד מחדש בא לי למותתתת רוצה לבדדדדדדד

 

[Barbra Streisand]

../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif

אני רוצה להבין משו... בא לך למות בגלל שהדודים שלך בקושי אמרו שלום

ומה הקשר לזה שאתה מבולבל רצח

ולמה אתה רוצה להוולד מחדש

בקיצור, הסבר,פרט,הדגם ונמק

 

[26חלומות]

מה בדיוק קרה. מה הסיפור עם הדודים?

 

[punk 1]

ללא

תקופה ארוכה שלא ראיתי אותם, בטלפון הם נשמעים נורא נחמדים אבל כשנפגשתי איתם בקושי שלום אמרו לי. ללא קשר אליהם אני מרגיש שכוחותי אוזלים אין לי בשביל לקום בבוקר אני מרגיש לבד בנשמה

 

[26חלומות]

ספר לי קצת יותר -

למה אתה מרגיש שכוחותיך אוזלים? מה הביא לכך? משהו שקרה לאחרונה? התנתקת מאיזשהו קשר משמעותי? מישהו פגע בך? אין לך חברים קרובים לשתף אותם? ולמה הדודים חשובים כ"כ? גם אם באופן חד פעמי היו פחות נחמדים..קורה - מצבי רוח שכאלה, כמו שיש לכל אחד מאיתנו, למה שזה ישפיע עליך קשה כ"כ? סליחה שאני שואלת הרבה שאלות , אני פשוט מנסה להבין כדי להגיב יותר לעניין

 

[punk 1]

ממ...

שנתיים, שנתיים אני מרגיש שהחיים שלי נעצרו בלי מטרה בלי כיוון הביטחון העצמי שלי ירד לגובהה הדשא אין לי תחלית אין לי אף אדם שאני יכול לדבר איתו חופשי על מצבי גם אם היה אחד כזה אני לא מאמין שההיתי מרגיש שאני יכול לשתף במה שקורה איתי יש מצבים שאני מרגיש מנותק הדודים שלי באו נישבע לך אני לא מבין את הראש הזה בקושי אמרו לי שלום שבאו שאני מדבר אם דודתי בטל` היא פיתאום נחמדה מה שלומך הכול טוב אצלך? לא שהם חשובים לי זה פשוט פוגע האמת אצלי לפעמים קשה לי לאמר שלום לאנשים ביכלל אני בתקופה ארוכה בדיכאון שאני בקושי רואה אנשים מימטר אני בשיקום עצמי מנסה להוציא אותי מהבוץ עי` חשיבה חיובית אז יש זמנים במשך היום אופטימיים ויש זמנים בדאון סוף הדרך כאלו אנשים שיסתכלו עלי מהצד יחשבו פיצול אישיות אני מרגיש כבוי לגמרי הנשמה שלי מנופצת

 

[26חלומות]

או קיי. עכשיו שאלה -

מה היה הטריגר? מה היה האירוע שגרם לירידה הזאת בביטחון העצמי במשך שנתיים ותחושת חוסר התכלית? בן כמה אתה? מה אתה עושה בחיים? וגם - תכלית זה מה שאנחנו מחליטים לעצמנו, מעצבים במו ידינו.. ברגע שתחליט - תוכל להתכוון למטרה. אם תרצה לפרט, אני כאן

 

[punk 1]

כ

נראה שחוסר הביטחון והרגשת מחנק זה מורכב מכמה גורמים שנראה שאני לא מספיק מודע אליהם. היום, נראה לי ואני לא בא להאשים אף אחד זה ששהיתי במשך 5 שנים במיסגרת נוקשה שהרגשתי ממש רע להיות שם אמרתי הזמן יעשה את שלו ובסוף זה יגמר ואכן זה ניגמר היום אני מרגיש מת אני לא עושה כלום כי אין לי מה לעשות (המשך בהודעה הבאה)

 

[punk 1]

היום

הגעתי למצב שקשה לי לפתח שיחה עים אנשים אני פוחד לאמר מילה פוגעת או להיפגע בלי להתכוון אני מרגיש כבוי אני מרגיש לבדדד בנשמה אין לי משו שמושך אותי לעשות אין לי הנאה מכלום לפני שנכנסתי למקום בו למדתי ההיתי אדם מאושר לא היה איכפת לי מה אומרים מה יגידו ידעתי שמה שאני עושה זה נכון ואף אדם לא יאמר לי מה אני אוהב, ההיתי אומר שאיבדתי את זהות העצמית שלי. אני במילחמה יום יומית בשיקום עצמי שזה רק עי` חשיבה חיובית כך שבמשך היום אני יכול להיות בדיכאון סוף הדרך ול שעה שעתיים להיות אופטימיי כך שההיתי קורא לזה פיצול אישיות לצערי זה מלחמה ביני לבין עצמי יום יומית שקצב ההתקדמות איטי מאוד אבל זה מה יש! אני לא יודע מה אני רוצה אוהב לא אוהב רוצה לא רוצה אני מרגיש שהנשמה שלי מרוסקת אין לי כוחות.

 

[26חלומות]

אני אשאל בזהירות..

על איזו מסגרת נוקשה אתה מדבר? על מוסד כלשהו? האם זה קשור לבריאותך הנפשית או לעבירות מסוג כלשהו? ובשני המקרים - האם אין תמיכה מקצועית כלשהי מטעם אותו מקום שיכולה לעזור לך?

 

[punk 1]

ממש לא

כיום אני (22) ואני לא חולה נפש ולא ההיתי במוסד מהסוג הזה בגיל צעיר מאוד למדתי בישיבה שהיתה בעבורי להרגשת מחנק וכו" עוד פעם אני אומר אני לא מאשים אף אחד זה מאוד אינדבידואלי מבחור אחד לשני, לי אישית זה היה ממש נורא ללמוד שם זה שלא עזבתי זה היה מיפני שניחמתי את עצמי שזו רק תקופה שחולפת וצריך להיתמודד ההיתי אומר שזה אחד הגורמים העיקריים למצבי היום כך לפחות אני חושב.

 

[26חלומות]

או קיי. אז נמשיך (ברשותך)

מה אתה מרגיש היום? אני משערת שאתה אדם מאמין, גם אם המסגרת של ישיבה לא התאימה לך.. אולי היום תוכל להתמקד בדברים החשובים לך. למשל, האמונה. האמונה היא דבר חזק ומשמעותי לנפש האדם.. גם אם אנשים שונים מוצאים דרכים שונות להביע אותה - בלימוד תורה קפדני, בשמירה על מצוות או פשוט באמונה שיש מישהו ששומר ומחזק ומכוון. לדעתי, כל סוג של אמונה הוא גורם מחזק, ובתקופות קשות כדאי להתמקד בה. ואם לא...אז יש דברים רבים חשובים אחרים - להתמקד במשפחה. אף פעם אין משפחה מושלמת, לכל אחת יתרונות וחסרונות - אז תמצא את היתרונות, או את האנשים העדיפים יותר מבחינתך - ותתמקד בהם, בשיחות איתם, במפגשים איתם וכד'. ואם לא.. עצה כללית - לכולנו יש תקופות קשות בחיים, למי יותר ולמי פחות. היכולת שלנו לעמוד בהן היא צירוף של כמה גורמים: 1. כוח רצון. 2. היגיון בריא. 3. סביבה חברתית נעימה ומחזקת. אתה תכריע באילו מהגורמים האלה יש לך יותר כוח. הדבר הגרוע ביותר הוא לשקוע במעין שגרה כזאת של דיכאון, חוסר מעש, ואוזלת כוח. זה גרוע לא רק בגלל שזה מצב לא נעים אלא בגלל שזה ממכר. כן, כן.. יש בזה מן ההתמכרות, מעין גורם מחזק "אני מסכן. וככה זה. ושום דבר לא יעזור. וכמה אני מרחם על עצמי..." וכד' וכד'. לצאת מזה! לצאת מהמעגל הסגור הזה, זה השלב הראשון. ואח"כ להתקדם עוד שלב. )

 

[punk 1]

האמת

היום מה שבאמת חסר לי שנראה שזה הדבר שיוציא אותי מהמשבר הזה זה אדם קרוב שיחניס לי אופטימיות ויתן לי פידבק שאני מאוד זקוק לו לצערי במישפחתי אין את האדם הזה למרות שאני מנסה לימצוץ את זה מאמא שלי כבר תקופה ואין ... לא איכפת לה לא איכפת לאף אחד ממני באמת וזהו, אני מרגיש לבדדד ותאמיני לי נישבע לך זה לא רחמים עצמיים אני לא רואה עתיד שנתים של אי עשייה נטו מרגיש מת מיתה סלון שירותים מיטבח אני לא יודע מה אני רוצה לא יודע מה טוב לי לא יודע אשם לא אשם אני מרגיש ריק אני מבולבל רצח את בטח קוראת אני אני ואני... אז אם אדם רוצה הוא ישיג אבל אדם שמרגיש מת כבוי גם אם רוצה לא יכול.

 

[26חלומות]

תשמע..

במה אתה עוסק? מה אתה עושה כל יום? אתה בן 22! תמצא עבודה.. תעבוד ותשקיע את עצמך בעבודה, אפילו את כל כולך! זאת ההתחלה.. תרגיש שאתה תורם במשהו ועסוק רק בזה וככה לא יהיה זמן לכל מחשבות הבדידות האלה. ואז כשתתחיל להרגיש יותר טוב, תפחית מעומס העבודה - תמצא עוד עיסוק - תמצא תחביב. תצא לטייל כל סופשבוע.. תפגוש אנשים, תכיר אנשים. ואנא ממך - אל תספר להם על ההתחלה כמה רע לך וכמה אתה ריק מבפנים. להפך. קודם תקשיב להם תשמע את הדברים שלהם, תענה, תתעניין באחרים. ואז תשתף לאט לאט. רק ההדדיות הזאת תעשה לך טוב. כנראה שאתה חייב קודם כל קצת לצאת מעצמך ולהתעניין בעולם מסביב, ותוך כדי ההתעניינות הזאת, תאמין לי - יתעניינו גם בך.. והבדידות תעבור. והכל יסתדר. אל תחפש רחמים או הבנה מאמא שלך. אם נראה לך שהיא לא מבינה. תרפה.. עזוב.. תמצא עיסוקים וחברויות אחרות. אבל אתה חייב להתחיל עם קצת אמונה בעצמך ובזה שאתה, דווקא אתה יכול לעזור לאחרים!!! כן לאחרים, כי רק ככה תעזור לעצמך. תלך להתנדב באיזה ארגון וולונטרי, משהו. העיקר, תעסיק את עצמך בפעולות בונות!

 

[my sheep]

../images/Emo12.gif

זוכר שסיפרתי לך איפשהו שגם לי היתה תקופה דומה? היא היתה כשהייתי בסמינר...

 

[punk 1]

ממ...

שנתיים, שנתיים אני מרגיש שהחיים שלי נעצרו בלי מטרה בלי כיוון הביטחון העצמי שלי ירד לגובהה הדשא אין לי תחלית אין לי אף אדם שאני יכול לדבר איתו חופשי על מצבי גם אם היה אחד כזה אני לא מאמין שההיתי מרגיש שאני יכול לשתף במה שקורה איתי יש מצבים שאני מרגיש מנותק הדודים שלי באו נישבע לך אני לא מבין את הראש הזה בקושי אמרו לי שלום שבאו שאני מדבר אם דודתי בטל` היא פיתאום נחמדה מה שלומך הכול טוב אצלך? לא שהם חשובים לי זה פשוט פוגע האמת אצלי לפעמים קשה לי לאמר שלום לאנשים ביכלל אני בתקופה ארוכה בדיכאון שאני בקושי רואה אנשים מימטר אני בשיקום עצמי מנסה להוציא אותי מהבוץ עי` חשיבה חיובית אז יש זמנים במשך היום אופטימיים ויש זמנים בדאון סוף הדרך כאלו אנשים שיסתכלו עלי מהצד יחשבו פיצול אישיות אני מרגיש כבוי לגמרי הנשמה שלי מנופצת

 

[די דנסר]

ידידי

ביננו, אין קשר בין הדודים לבין המצב שאתה נמצא בו. אני בטוחה שדברים אחרים היציקו לך עוד קודם לבואם. מקווה שנרגעת בינתיים, ואם תרצה תוכל לשתף אותנו. די דנסר.

 

[punk 1]

די ד...

לא אמרתי שיש קשר לבואם למצבי היום נראה שיחסם אלי גרם לי להרגיש באיזו מידה מנוכר מצידם ואני לא יודע למה בטל` הכול נישמע ורוד וכשנפגשים זה אחרת?

 

[punk 1]

אגב,

נראה שלא קראת את כל ההדעות שכתבתי.