אין תחבורה ציבורית ללא הולכי רגל

מצב
הנושא נעול.
מחאת הרופאים היא לא פחות מצביעות

מחאת הרופאים היא לא פחות מצביעות
למרות שהם מטפלים באלפים אם לא בעשרות אלפים של פצועים קשים, בינוניים ו "קלים" בתאונות דרכים, הם "משום מה" לא מציעים לאסור על מכוניות או על אופנועים. אולי זה קשור לעובדה שאין להם בעיה כלכלית להרשות לעצמם רכב? מבחינתם מדובר ברוע הכרחי והם מקבלים את זה כדבר שבשגרה. גם הולכי רגל תמימים שחוצים בצורה בטוחה במעברי חציה - נפגעים. אז מה? איפה הקריאה לאסור על כלי רכב?
&nbsp
אם כבר, האויב מספר אחת של התחבורה הציבורית בישראל הוא הרכב הפרטי. איכשהו, אף אחד לא מציע לאסור על תנועת רכבים. אפילו הצעות שפויות בהרבה כמו מס נסועה או גביית אגרה במרכזי ערים גורמות לשר התחבורה(!) לעמוד על רגליו האחוריות.
&nbsp
&nbsp
 

דורגלי

New member
ההשוואות שאתה עושה הן לא פחות ממופרכות.

מחאת הרופאים היא לא פחות מצביעות
למרות שהם מטפלים באלפים אם לא בעשרות אלפים של פצועים קשים, בינוניים ו "קלים" בתאונות דרכים, הם "משום מה" לא מציעים לאסור על מכוניות או על אופנועים. אולי זה קשור לעובדה שאין להם בעיה כלכלית להרשות לעצמם רכב? מבחינתם מדובר ברוע הכרחי והם מקבלים את זה כדבר שבשגרה. גם הולכי רגל תמימים שחוצים בצורה בטוחה במעברי חציה - נפגעים. אז מה? איפה הקריאה לאסור על כלי רכב?
&nbsp
אם כבר, האויב מספר אחת של התחבורה הציבורית בישראל הוא הרכב הפרטי. איכשהו, אף אחד לא מציע לאסור על תנועת רכבים. אפילו הצעות שפויות בהרבה כמו מס נסועה או גביית אגרה במרכזי ערים גורמות לשר התחבורה(!) לעמוד על רגליו האחוריות.
&nbsp
&nbsp
ההשוואות שאתה עושה הן לא פחות ממופרכות.
ראשית, "האויב מספר אחת של התחבורה הציבורית בישראל" הוא, בניגוד למה שאתה טוען, לא "הרכב הפרטי" (רכב פרטי זה סתם אמצעי, והוא בפני עצמו לא "אויב" של שום דבר, כמו שהאופניים הן לא "אויב" של הולכי הרגל וכמו שהמילקי הוא לא אויב של הקומקום); אם כבר, האויב של התחבורה הציבורית הוא סדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות, ואזלת ידן של הרשויות שאינן עושות די כדי לתעדף את התחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי. ואם זה לא הובן עד כה, כותב שורות אלה רחוק מהעדפת הרכב הפרטי כרחוק אנדלוסיה מסעודיה.
שנית, קשה לי להאמין שאתה באמת לא מבין מה הבעיה כאן, ומה ההבדל בין פגיעה בהולכי רגל על המדרכה לבין תאונות המתרחשות בין כלי רכב ואפילו בין כלי רכב להולכי רגל על הכביש. וקשה לי להאמין שיש בר דעת שאינו רואה שהתחום הנ"ל פרוץ, ללא רישוי, ללא תיקנון, ללא אכיפה וללא אלוהים.
 
סדר העדיפויות העקום נובע מביקוש

ההשוואות שאתה עושה הן לא פחות ממופרכות.
ראשית, "האויב מספר אחת של התחבורה הציבורית בישראל" הוא, בניגוד למה שאתה טוען, לא "הרכב הפרטי" (רכב פרטי זה סתם אמצעי, והוא בפני עצמו לא "אויב" של שום דבר, כמו שהאופניים הן לא "אויב" של הולכי הרגל וכמו שהמילקי הוא לא אויב של הקומקום); אם כבר, האויב של התחבורה הציבורית הוא סדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות, ואזלת ידן של הרשויות שאינן עושות די כדי לתעדף את התחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי. ואם זה לא הובן עד כה, כותב שורות אלה רחוק מהעדפת הרכב הפרטי כרחוק אנדלוסיה מסעודיה.
שנית, קשה לי להאמין שאתה באמת לא מבין מה הבעיה כאן, ומה ההבדל בין פגיעה בהולכי רגל על המדרכה לבין תאונות המתרחשות בין כלי רכב ואפילו בין כלי רכב להולכי רגל על הכביש. וקשה לי להאמין שיש בר דעת שאינו רואה שהתחום הנ"ל פרוץ, ללא רישוי, ללא תיקנון, ללא אכיפה וללא אלוהים.
סדר העדיפויות העקום נובע מביקוש
הציבור הישראלי מכור לרכב הפרטי. זו עובדה. הרשויות לא רוצות להתעמת עם הציבור (ולמה להן, הן משרתות אותו בסופו של דבר) ומכאן התוצאה. ראה כמה זמן לקח להעלות (קצת) את שווי השימוש בליסינג. עכשיו דמיין את הזעקה הציבורית שתקום כאן אם הנת"צ בז'בוטינסקי יאכף באמת.
&nbsp
אני מסכים שהתחום של האופניים החשמליים פרוץ. לא כמו שאתה חושב כי תקנים דווקא יש אבל בגדול, פרוץ. השאלה היא למה הפתרון למצב הזה הוא איסור גורף ולא פתרון נקודתי של אותן הבעיות שהעלית.
&nbsp
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה