אין שם....

osnatiii

New member
אין שם....

לאן שנשא הרוח מחשבותי עפו איתו אך איש לא ידע ולא שמע את זעקת קולי הנוראה , איש לא מודע להרגשה הנוראה שחלה בליבי לקור העז שבוער מתוכי. הכאב גדול מלהסביר ואין חשק לבלות ולהנאות הבית קר ומנוכר החיים בחוץ מבלבלים ואני מיואשת מאלו החיים. מנסה להמשיך הלאה אך נעצרת מיואשת מהכל איך אבא עינים עצמת ולא חזרת יותר אמא כבר לא אוהבת ואיתו היחיסם לא משהו זותי המשפחה שנשארה והכול פה נורא אין אהבה וכניראה היא גם לא הייתה. חשבתי אבא על לעצום עינים להיות איתך שמה בשמים אך נמצאת פה למטה חייה בתוך חלום שלאמתעוררת ממנו עד היום מתי אמצא את זה שיעיר אותי ואצא מהסיוט הנורא. אנא אבא תגיד שאתה עוד אוהב ולא שוכח אותי
 
יהי זכרו של אבא ברוך

ואת "אין שם" צ'מע. תתעוררי. יש עולם כאן למטה. אין לך לאן למהר. קחי את זמן ההתאבלות לאט לאט, תסתכלי סביב עד שתתרגלי למצב החדש.
 

osnatiii

New member
עברו כבר שנתיים מאז ושום דבר לא

השתנה לטובה אולי דברים מעטים אבל עדין הכאב גדול מידי
 

JudyWn

New member
אסנתי ../images/Emo140.gif

אין שפק שלעולם לא תשכחי את אבא שלך, את חלק ממנו והוא חלק ממך. בן כמה הוא היה כשהוא נפטר? אני לא יודעת איך הוא נפטר (באיזה נסיבות) אבל יכול להיות שזה קשור לעובדה שאת לא מצליחה להשתחרר מהאבל. בד"כ קשה יותר להתמודד עם מוות טראומתי (תאונה או פיגוע) מאשר עם מוות טבעי. ומוות הוא בכלל לא דבר קל. יש לך עם מי לחלוק? למי לספר את מה מציק לך? חברה טובה, אמא, החבר שלך - כולם יכולים לעזור לך.
 
למעלה