ברוקלין האחת
New member
אין צדק
שלום, זה נראה לי מוזר לרשום כאן, מה גם שזה כל כך טרי אצלי. אבל יש לי כל כך הרבה עצב בלב שהבכי כבר לא מספיק. אימי נפטרה ב9/2/07, יום שישי הארור לאחר שנלחמה במחלה הארורה במשך 9 שנים, ורק במוצ"ש קמנו מהשבעה, וכל יום נראה לי כאילו נצח. כל דבר בבית מזכיר לי אותה,אני עוצמת את העיניים ונזכרת רק בנשימותיה האחרונות , לא מצליחה להיזכר במראות שמחים יותר, אבא שלי טיפל בה עד לנשימתה האחרונה בביתם.אני לא מצליחה להיזכר אם אמרתי לה מספיק שאני אוהבת אותה, ושהיא החברה הכי טובה שלי.
שלום, זה נראה לי מוזר לרשום כאן, מה גם שזה כל כך טרי אצלי. אבל יש לי כל כך הרבה עצב בלב שהבכי כבר לא מספיק. אימי נפטרה ב9/2/07, יום שישי הארור לאחר שנלחמה במחלה הארורה במשך 9 שנים, ורק במוצ"ש קמנו מהשבעה, וכל יום נראה לי כאילו נצח. כל דבר בבית מזכיר לי אותה,אני עוצמת את העיניים ונזכרת רק בנשימותיה האחרונות , לא מצליחה להיזכר במראות שמחים יותר, אבא שלי טיפל בה עד לנשימתה האחרונה בביתם.אני לא מצליחה להיזכר אם אמרתי לה מספיק שאני אוהבת אותה, ושהיא החברה הכי טובה שלי.