אין ערפדים פה יותר?

[תרומבופלסטינוגנאז]

../images/Emo124.gif אני מוכן להתראיין

מה אתם רוצים לדעת? אפשר לשאול ה-כ-ל!

 

[מוּסקט]

באמת?

אתה מוכן להסביר לי מהו חלקך בתהליך קרישת הדם?

 

[D o r o t h y]

אין ערפדים פה יותר?

 

[Idan91]

ועוד כמה שאלות:

-מה יחסך לחומרי האחרים המשתתפים בתהליך הקרישה? (פקטור8, 13 גורמים עלומים, יוני אשלגן[נראה לי], תרומבופלסטינוגן, תרומבופלסטין, פיברינוגן, פיברין...) -איך התחושה להיפלט מטסיות הדם? האם זה כרוך בכאבים? האם דרך ההתמודדות שלך עם היציאה מהטסיות השתנתה מאז שהתחלת למלא תפקידך כתרומבו? -איך אתה מתפקד בגופים חסרי פקטור8 (כלומר, כאלה שחולים בהמופיליה)? איך אתה מתמודד עם חוסר האונים? -איך אתה מתייחס לאחריות הרבה שמוטלת עליך בתהליך הקרישה? האם בשלבים מוקדמים יותר של האבולוציה האחריות הייתה גדולה יותר, והשרשרת הארוכה של תהליך הקרישה התפתחה רק ברבות השנים השנים? תאר את ההתמודדות שלך עם זה אז והיום. -מה הריח האהוב עליך? -התפקיד שאתה ממלא הוא חשוב מאוד, כידוע, אבל הוא יכול להיות מאוד קשה - אתה פועל רק במקרים כואבים - החל מפגיעות פשוטות ועד לפיגועי תופת. איך זה משפיע עליך?

 

[D o r o t h y]

והסבתא שלי היתה אומרת

יש להיזהר במה שמבקשים, אחרת זה מה שמקבלים.

 

[זולל מישמישים]

אמאלה!!

את כל זה למדתם בבצפר?

איך נשארים לך נוירונים פנויים במוח לטובת דברים אחרים? כמו למשל לחזר אחרי בנים טרקטיביים...

 

[תרומבופלסטינוגנאז]

תשובות

כיום אין לי בעיה עם החומרים האחרים המשתתפים בתהליך הקרישה. אבל האמת היא שכשרק נוצרתי לראשונה, היה לי מה-זה כאסח איתם... אבל עשינו סולחה זמן לא רב לאחר מכן וסיכמנו שאם הם יודעים מה טוב להם, הם ישמרו מרחק ויתקרבו אלי רק במקרה הצורך. לעומת זאת, מערכת היחסים שלי עם תרומבופלסטינוגן שנויה במחלוקת, במקרה הטוב. אני מרגיש שיש איזשהו מתח מיני בינינו אך הדברים לא אמורים. עדיין. תחזיקו לנו אצבעות! כן, דרך ההתמודדות שלי השתנה. לדאבוני, מטעמים רפואיים גרידא, לא אוכל להרחיב בנושא. מה שכן, אומר זאת - מאוד מרגש אותי, אפילו היום!, להיחשף מהרקמה הפצועה, לחכות להיווצרות הפיברין היוצר את הקריש שבתוכו כלואות טסיות, תאי דם אדומים ולבנים ולסיים בריפוי הפצע! בכל פעם שזה קורה, אני מרגיש כאילו שזו הפעם הראשונה. מאוד רומנטי ומספק

בנוגע לתהליך התפקוד בגופים חסרי פקטור 8 - בד"כ חולי דממת מקבלים מנות פקטור מרוכזות מתרומות דם, אבל במקרים בהם זה לא קורה, אני מתקשה מאוד לבצע מלאכתי נאמנה. אני שמח לחיות בתקופה בה הרפואה מודרנית כזו... התמודדות עם חוסר האונים והאחריות - מתמודדים. את חושבת שכיף יותר לגורמים אחרים במערכת הביולוגית שלכם? ממש לא! קחי את הטסיות, לדוגמה. ממש לא כיף להתכווץ למימדים כאלה! אין לי מושג מה היה בימים מוקדמים יותר של האבולוציה. אני רק בן 22 :] הריח האהוב עלי, ללא ספק, הוא ריחו של התרומבופלסטינוגן בערב יום שישי. משהו משכר לגמרי

נכון, תפקידי חשוב, קשה ומעייף, הן נפשית והן פיזית. בנוגע להשפעה - דברי איתי עוד 20 שנה. בנתיים אני מסתדר, פחות או יותר.

 

[תרומבופלסטינוגאן]

../images/Emo99.gif../images/Emo23.gif../images/Emo99.gif../images/Emo23.gif

 

[תרומבופלסטינוגנאז]

../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif

 

[תרומבופלסטינוגאן]

../images/Emo39.gif../images/Emo142.gif../images/Emo141.gif../images/Emo20.gif

 

[תרומבופלסטינוגנאז]

../images/Emo25.gif../images/Emo9.gif

 

[החטא והשופטת]

אולי תקחו חדר? ../images/Emo46.gif

 

[freedom rider]

אסור

זה ייחוד.