אין על חרדיות!!!
חוזרת עכשיו מאחד ה"סופרים" החרדיים בבני ברק. ליד המדף של הקמח, אני קולטת אישה חרדית, חבושה מטפחת שחורה, סביבה 3 ילדי חמד, והיא - - - צועקת!! ממש צעקות!! ועוד ביידיש... עמדתי שם קרוב, עושה ת'צמי מחטטת בין הלחמים והלחמניות היבשים מהבוקר, מטה אוזן... הייתי מתה להבין בשל מה הסער... אחרי מלל שוטף, ואחרי נסיון נואש "לעלות" על הסיבה לסערה, לא עמדתי יותר נוכח פניו הנפולות והמבוהלות של אחד הילדים, ( שחטף את החיצים במיוחד. ) ניגשתי...שאלתי ת'גברת, אם קרה משהו שאפשר לעזור.. מה אומרת הצדקת..? - " הילד הפיל חבילת "קמח וואקום". עכשיו, הוואקום התרוקן מהשקית...ואין לי מושג, אם האויר יצא כבר לפני הנפילה, או שזו תוצאה של הנפילה"... " נו" ? לא הבנתי... - " לא!! שלא יקנה את החבילה הלקוח הבא, ויכשל באכילת תולעים"..!!! בהיתי בה כתרנגולת ב"בני אדם". "את לא מבינה", היא ממשיכה. "לא רק שאדם ייכשל באכילת תולעים, אלא, שאם אשאיר את החבילה על המדף, אולי אכשל בעוון "גזל"..? הרגעתי אותה, שכל חנות לוקחת את עניין ה"בלאי" בחשבון, ו"גיליתי" לה גם כן, שהבנתי כל מילה מהצעקות שלה ביידיש... למזלי, היא כל כך התביישה שהחילוניה הזו "תפסה" אותה, שהרימה ת'צמה, עם ילדי החמד, וברחה לה... איזה" חיים " היא עושה בשמחה... אולי שווה את המאמץ הגדול ואת ההשקעה בשביל "חיים" כאלה..?